בלי בקרה: למרות החיוב בבידוד, חוזרים מחו"ל משתמשים בתחבורה ציבורית

למרות הנחיית משרד הבריאות כי הנוחתים בנתב"ג יכנסו לבידוד, נראה כי רבים מהם ממשיכים ללא כל הפרעה להשתמש בשירותי רכבת ישראל בדרכם לביתם וזאת ללא הפרדה מיתר הנוסעים.

כ-10,000 נוסעים נוחתים מדי יום בנתב"ג - הנוסעים מגיעים ממדינות שונות, הם עוברים בדיקת קורונה לאחר הנחיתה וכולם, מחוסנים או לא, מחויבים להיכנס לבידוד של 24 שעות או עד לקבלת תוצאות הבדיקה.

רוב הנוסעים, כלומר אלה המגיעים ממדינות כמו ארה"ב, יוון, או ממרבית מדינות אירופה - יידרשו להמשיך לבידוד של 14 ימים אותו ניתן לקצר ל-7 ימים בכפוף לביצוע של בדיקת קורונה נוספת ביום השביעי.

חוזרים מארבע המדינות שברשימה "הצהובה", המתירות כניסה לישראלים ללא בידוד - אוסטריה, הונגריה, מולדובה וצ'כיה - פטורים מחובת הבידוד ל-7 עד 14 ימים. נציין כי צ'כיה הכריזה על ישראל כמדינה ברמת סיכון גבוה מאוד ומעתה לא תתאפשר כניסה לצ'כיה של ישראלים לא מחוסנים לרבות ילדים או מחזיקים בתעודת מחלים.

משמעות החלטת משרד הבריאות כי כלל הנוסעים ישהו בבידוד (גם אם מדובר ב-24 שעות, ובהחלט אם מדובר בבידוד של 7 או 14 ימים) היא שהמשרד רואה בציבור הזה כמי שמסכן את הציבור ולכן נדרש להיות בבידוד עד קבלת תשובות שליליות לבדיקות קורונה.

אלא שהכוונה לא מחוברת למה שקורה בפועל - באותה נשימה אותם נוחתים משתמשים בתחבורה הציבורית שיוצאת מנתב"ג, ברכבת או באוטובוס עד למקום הבידוד. שם יש לקוות שהם אכן נכנסים לבידוד ומקפידים להישאר בו לאורך כל הימים.

מבחינת משרד הבריאות, הנוחתים שמחויבים "רק" ב-24 שעות יכולים לנסוע ברכבת. בזמנו נומק האבסורד הזה משיקול חברתי-כלכלי כשנטען כי לא ניתן להשית על הנוסעים חובה לנסוע במונית לביתם לאור עלויות כספיות, אלא שהנוסעים היום יודעים שאל עלויות הנסיעה מצטרפות עלויות נוספות בהן לביטוחים או לבדיקות הקורונה שיש לבצע לפני החזרה לישראל.

כך או כך, במשרד הבריאות השיבו לשאלת גלובס כי "מי שחייב בבידוד מלא - דהיינו 14 ימים שניתן לקצר ל-7 בשתי בדיקות שליליות, לא יכול לנסוע בתחבורה ציבורית. החוזרים מהמדינות הצהובות, שבסיכון נמוך וחייבים בבידוד רק עד תוצאה שלילית אחת או 24 שעות מביצוע הבדיקה, יכולים לנסוע בתחבורה ציבורית למקום הבידוד".

לשאלה כיצד מבחינים בין אלה שחזרו ממדינות "צהובות" (דוגמת אוסטריה, צ'כיה, מולדובה) ובין מי שחזר ממדינה "כתומה" או יתרה מכך אדומה שמוגדרת בסיכון חמור, הפנו אותנו למשרד לביטחון פנים.

במשרד לביטחון פנים נאמר לנו כי משטרת ישראל אוכפת את חבי הבידוד בכל מקום. אלא שבפועל, הנוסעים שנוחתים ממשיכים לרכבת בין מפריע כאשר לעובדי הרכבת וכמוהם לעובדי רשות שדות התעופה, נזכיר, אין סמכות לבדוק מאיזו מדינה הגיעו הנוסעים, והנוסעים לא "מסומנים" בצאתם מהטרמינל על פי המדינות שהגיעו (למשל עם צמיד זיהוי או פתק המתיר להם לנסוע ברכבת או לא).

התוצאה: מי שמשרד הבריאות הגדיר בעצמו כחב בבידוד למעשה הוא חב בבידוד רק מהרגע שהוא מגיע לביתו. והנוסעים? הם כנראה חסינים יותר משאר הציבור, או לפחות כך יש לקוות.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "ניהול קבלת הנוחתים בארץ וניהוגם מצוי באחריות נתב"ג והאחראיים על המעברים. עד להסדרת הנושא ע"י הרשויות, משטרת ישראל מבצעת אכיפה באמצעות בדיקות אקראיות ברציפי התחבורה הציבורית בנתב"ג".