"הסינים כבר לא ממוקדים ברפואה סינית; כשהם חולים, הם רוצים רפואה מערבית"

קרן GIBF של אבנר לושי וד"ר שוקי גלייטמן, המתמחה בהבאת טכנולוגיות ישראליות לסין, גייסה לאחרונה קרן שנייה של 300 מיליון דולר, ועכשיו היא משקיעה בחברת המפתחת קרנית מלאכותית

שוקי גלייטמן, שותף מייסד של קרן GIBF / צילום: תמר מצפי
שוקי גלייטמן, שותף מייסד של קרן GIBF / צילום: תמר מצפי

היה לא קל להיות ישראלי שעובד בסין בשנה וחצי האחרונות, אומרים אבנר לושי ושוקי גלייטמן, שותפים מייסדים של קרן GIBF, המשקיעה בחברות ישראליות ומקימה איתן חברות בנות בסין. "כל מי שנכנס למדינה מובל למלונית, שבה הוא סגור בחדר יחיד למשך שבועיים, אין מסיבות בלובי", מספר לושי, וגם האוכל לא משהו. "היום אנחנו יודעים להגיע יותר מאורגנים".

"יש מי שאומרים שסין נסגרת לעולם, בגישה ולא רק במגבלות של קורונה", אומר גלייטמן. אבל אנחנו לא חושבים כך. אנחנו מקבלים כאן יחס מעולה. בתקופה הזאת התל"ג בסין עלה. הם מייצרים לעצמם יתרון בעולם".

קרן GIBF הסינית-ישראלית פועלת ממחוז גואגנז'ו בסין, ויש לה קשרים חזקים עם ממשלת המחוז. המודל שלה הוא זיהוי חברות ישראלות עם טכנולוגיות רלוונטיות לשוק הסיני, בעיקר בתחום הבריאות, ולאחר מכן הקמת חברות בנות בסין בבעלות משותפת של הקרן והסטארט-אפ הישראלי, בניית הפעילות שלהן בסין עם אופק לאקזיט או להנפקה בבורסה סינית, ושיתופי פעולה עם בתי חולים ושירותי רפואה מקומיים.

לאחרונה השלימה גיוס של קרן שנייה בהיקף של 300 מיליון דולר. הקרן הראשונה, בהיקף של 100 מיליון דולר, השקיעה ב-12 חברות. תחילה המשקיעים היו בעיקר גורמים ממשלתיים ואסטרטגיים מסין, אבל הפעם הפרופיל שלהם מגוון יותר, אם כי אין ביניהם הרבה ישראלים, לדברי השותפים. 

אבנר לושי / צילום: תמר מצפי
 אבנר לושי / צילום: תמר מצפי

להביא את המחקר לבתי החולים בסין

"הקרן הראשונה שלנו התמקדה במכשור רפואי", אומר לושי. "אחת ההשקעות שכבר הגיעה לאקזיט היא Inmode, שבנינו לה פעילות בסין והיא ממש עכשיו מתחילה להמריא. הם פועלים באותו מודל שאנחנו מתמחים בו: הקמה של חברה בסין כמיזם משותף, וכשהחברה הישראלית עושה אקזיט, אנחנו נותנים להם את המניות בחברה המשותפת ומקבלים מניות בחברת האם.

"זה טוב לשני הצדדים, כי בתקופה של אקזיט לחברה הישראלית טוב שכל המניות שלה בחברות הבנות יהיו בבעלותה, ואילו אנחנו מרוויחים מהאקזיט". במקרה של Inmode, קיבלה הקרן מניות שהניבו תשואה של מאות אחוזים. "גם לממשלה הסינית כדאי לתמוך בפעילות הזו, כי היא מביאה ציוד רפואי חדשני לסין ומקומות עבודה".

הקרן השנייה תתרכז לא רק במכשור רפואי אלא גם בפארמה. "זה חלק ממהלך יותר גדול שאנחנו עושים בגואנגז'ו. יש כאן בתי חולים מדהימים, אבל מאוד עמוסים ועסוקים, ואנחנו נותנים להם אוריינטציה מחקרית גדולה יותר, מחקר ופיתוח ומסחור טכנולוגיות - תהליכים שבתי החולים בישראל כבר עברו. "אנחנו רוצים להביא חברות מכל העולם לבצע את הניסויים הקליניים שלהם בבתי החולים. אנחנו ננהל את הקשר בין החברה, בית החולים והנבדקים בניסוי".

לדברי גלייטמן, הכוונה היא לבנות תיק רגולציה אחוד עבור הרשויות בסין ועבור ה-FDA. "חלק מהניסויים הקליניים יהיו במימון בית החולים או המדינה, וזה חוסך לחברה כסף בשלב הכי יקר ומסוכן שלה. הגענו למצב שבו אנחנו חלק מהמרקם של הרפואה בעיר. אני לא יכול לומר 'אנחנו עובדים בסין'. אנחנו עובדים בדרום סין, אבל זה מרחב מספיק גדול. האישור הרגולטורי הוא כלל סיני, אבל הפעילות היא מול בתי החולים והלקוחות הרפואיים של דרום סין".

לצד מכשור רפואי ופארמה, הקרן החדשה תשקיע גם בבריאות דיגיטלית. "אנחנו מאוד ממוקדים ברפואה מרחוק וברפואת קשישים", אומר לושי. "גואנגז'ו יוצאת בימים אלה למהלך שבמסגרתו יצוידו 1.8 מיליון בתי אב של מבוגרים במכשירי רפואה מרחוק. זה עולם שלם שנפתח כאן".

גלייטמן מוסיף: "עולם הבריאות הסיני נמצא בתהליך התפתחות מואץ. הסינים כבר לא ממוקדים ברפואה סינית, שעדיין נחשבת בעלת תפקיד חשוב במניעה וניהול אורח חיים בריא, אבל כשהם חולים הם רוצים רפואה מערבית".

"ניתוחי הקרנית נחתכו בחצי בקורונה"

השבוע הובילה הקרן החדשה של GIBF השקעה בחברת CorNeat המפתחת רקמות מלאכותיות בתחום הראייה. לדברי מנכ"ל החברה אלמוג עלי-רז, מחלות קרנית פוגעות ב-2 מיליון איש בעולם בשנה, בזמן שהשתלת קרנית מתרומת איברים מתבצעת רק כ-150 אלף פעם בשנה. "הקורונה פגעה בשרשרת ה'ייצור' בתחום הזה וחתכה את מספר הטיפולים בתחום בחצי, גם כשחזרו הניתוחים האלקטיביים".

המוצר הראשון של החברה היה מכשיר לחיבור של עדשת פולימר מלאכותית לדופן העין, במקום קרנית מהחי, וכיום היא מפתחת ארבעה מוצרים: קרנית מלאכותית, מוצר לציפוי של נקזי גלאוקומה כדי להפחית את התגובה הדלקתית אליהם, נקז גלאוקומה חדש שמשתלב בעין בצורה נוחה יותר ומקצר את זמן הניתוח, ורקמה לטיפול בחניכיים.

מוצר הקרנית נמצא בניסויים ראשונים. "היו לנו שני חולים שחזרו לראות. בחולה אחר נתקלנו בקושי והפסקנו את הניתוח, אבל הוא עדיין מועמד לניתוח חוזר", אומר עלי-רז.

השוק הסיני הוא אחד משוקי היעד המובילים של החברה. "בסין כ-5 מיליון איש מחכים בתור להשתלת קרנית ומתקיימות רק 5,000-8,000 השתלות בשנה. השוק השחור לרקמות בסין, אם היה קיים בעבר, כרגע לא נראה שקיים ומספר ההשתלות ירד מ-40 אלף לכמה אלפים המדווחים היום. בנוסף לגיוס שהובילה GIBF, עומדת החברה לצאת לגיוס רחב יותר.