המנכ"לית שעזבה את פפר, מנכ"לית ליברה ומייסד גולדה מספרים: כך התחלנו מחדש

ערן גפן מייסד G^Team בשיחת "מועצת מנהלים"

זה היה יום מיוחד, לא עוד יום ראשון. תכננתי אותו זמן רב וידעתי מה אני הולך לעשות בו. קו הזינוק חיכה לי, האדרנלין כבר פמפם בדם. עמדתי לצאת בריצה אל דרך חדשה במסע אל הצמיחה שלי.

התהליך הזה, של הקמת חברה חדשה, הזכיר לי שוב את האתגר המבלבל שבו צריך להבין אם אני כרגע בספרינט או במרתון. יש כמובן הבדל גדול בין השניים: הראשון מצריך כוח מתפרץ והשני סבולת לאורך זמן.

באותו יום ראשון בבוקר משהו העיק עליי. עמדתי בפקק בדרך למשרד החדש וניסיתי לפענח מה אני מרגיש. הבנתי שזה לחץ. כבר הקמתי פעם אחת חברה וידעתי איך זה. זה אומר להסתער, לגייס צוות, בום בום בום, קצב גבוה.

אבל אז שאלתי את עצמי באיזה סוג ריצה אני. ובזמן שהתלבטתי, הבנתי משהו חשוב יותר שהוביל לשינוי בתוכניות. אולי זה כי אני כבר אבא, אולי בעקבות הקורונה, אבל במקום לנסוע לעבודה נסעתי לבייקרי בכיכר המדינה וקניתי שם עוגות, פחזניות ועוד. משם המשכתי לחנות של נספרסו וקניתי מלאי קפסולות ענק.

את כל זה הלכתי למסור במחלקת טיפול נמרץ יילודים (פגייה) באיכילוב, שאני קורא לה "מחלקת השגחה עליונה". הבאתי משלוח מנות לצוות המלאכים שם, הרופאים והאחיות. בדיוק שנתיים קודם לכן, אריאל, הבת שלי, נולדה שם - והם הצילו את החיים שלה.

לא עשיתי את זה רק בשבילם (אף על פי שהם עפו על עוגת הגבינה). עשיתי את זה בעיקר בשבילי. סימנתי לעצמי להוריד לחץ, ואת היום הראשון שלי בעבודה החדשה עשיתי בכלל מחוץ לעבודה, במשהו סימבולי, בשביל הנשמה. משהו שיזכיר לי שאני אבא, שיזכיר לי שכל הקריירה והעשייה המקצועית נועדו לשרת אותי ואת המשפחה שלי, ואני לא אמור לשרת את הקריירה. הבנתי שאם זה ספרינט ואם זה מרתון, אני הולך להקפיד במיוחד הפעם - ליהנות מהריצה.

זה היה הריסטארט האחרון שלי. אבל אני לא מיוחד, כולנו מתמודדים עם שינויים משמעותיים בחיים.

מי שהפכו למנכ"לים יודעים להציב יעדים לעצמם ולאחרים ולהשיג אותם, מתכננים אסטרטגיה, מנווטים קדימה. למרות כל זאת לא פעם הם נדרשים או בוחרים לעשות ריסטארט. נשמע כמו ניגוד מוחלט, אבל אם חופרים לעומק מתברר שהשריר הזה כבר מאומן אצלם היטב.

אז כדי להרים את המסך וללמוד מכל אותן התחלות מחדש הזמנתי את "מועצת המנהלים" שלי (גילוי נאות: עם חלקם אני עובד או עבדתי) וביקשתי מהם לשתף בריסטארט משמעותי שעשו.

מיכל קיסוס הרצוג | מנכ"לית פפר לשעבר

"האתגר הגדול ביותר הוא לעצור רגע ולא למלא מיד את החלל"

"לפני כמה שבועות סיימתי פרק ארוך ומשמעותי בחיים המקצועיים שלי. בפעם הראשונה זה הרבה שנים אני לא קמה בבוקר למירוץ, וחייבת לומר שזה לא פשוט בכלל. הקושי הגדול ביותר, אחרי שההלם הראשוני עובר, הוא להתנגד לרצון לצאת מיד למלא את החלל שנוצר, ובמקום זאת להישאר במקום הזה ולחכות בסבלנות שחוסר השקט הפנימי יירגע ויהיה אפשר לשמוע בבירור את הקול הפנימי.

זה לא קל בכלל, אבל ברור לי שלהיכנע לחוסר סבלנות זה להסתכן בלהתעורר מאוחר יותר בחיים, בתחושה שלא בחרת נכון. אז לא להיכנע, בטח לא לחוסר סבלנות. במקום זאת להיות קשובה, קודם כל לעצמי ורק לאחר מכן להזדמנויות והאפשרויות שיפתחו בפניי".

עדי אביטל | מייסד גלידה גולדה ואניטה

"החיידק הנורא שנדבקתי בו אפשר לי לתכנן את החלומות שלי"

"שנת 2017, אניטה וגולדה גדלות בקצב מסחרר, ואני מגלה שנדבקתי בחיידק נורא, ונכנס לבידוד מוחלט לתקופה של 60 יום.אחרי שנים רבות של עשייה אינטנסיבית ללא יכולת לעצור פתאום היה לי זמן להתחיל מחדש ולתכנן גם את החלומות שלי. כל מי שמכיר אותי יודע שחלום חיי היה שאניטה תהפוך לרשת בינלאומית. בניתי תוכנית עסקית מפורטת, הצבתי יעדים לטווח הקצר, תכננתי תקציבים וחשבתי איך כל זה קורה.
בסוף השנה הקרובה, ארבע שנים אחרי אותו האירוע - ובזכותו - לאניטה יהיו 15 סניפים בתשע מדינות (אוסטרליה, ניו זילנד, פורטו ריקו, ניו יורק, ברצלונה, לוס אנגלס, מיאמי, קפריסין ולונדון)".

אדם סינגולדה | מייסד ומנכ"ל טאבולה

"ההתחלה החדשה הגיעה בכפייה, אבל זו מתנה שאין לה מחיר"

"כמו עבור רבים אחרים, הקורונה הייתה עבורי התחלה חדשה שהגיעה לגמרי בכפייה ובאופן ממש לא צפוי. נפרדתי מצוות הדיילים של יונייטד שליוו אותי בשנים האחרונות, וגיליתי מחדש את המשפחה והבית. זמן איכות עם אשתי, שעות של בנייה בלגו עם הילדים, טיולים בעיר, ארוחות משפחתיות. אבא (פאפון) ואמא הגיעו לבקר ונשארו לחצי שנה. מתנה שאין לה מחיר.

"נוכחתי גם שקשה לעשות שיחות זום כשהילדים יושבים עליך - הם מצפים שתהיה איתם, ורק איתם, והם צודקים. דרך הילדים שלי, והניסיון לעשות הכול במקביל, הבנתי שאני לא כזה טוב במולטיטסקינג, והאמת היא שרוב האנשים לא טובים בזה. לקחתי את ההבנה הזאת לעבודה. כשאני בזום מול עובדים, שותפים או משקיעים, אני מקפיד להיות נוכח ברגע.

"התחלה חדשה נוספת הייתה ההנפקה של טאבולה בנאסד"ק. אני עומד מול הפעמון בבניין של הנאסד"ק במנהטן עם צוות ההנהלה מסביבי, ואמא שלי שם, מסתכלת עליי, ואני עליה. את המסע המטורף של טאבולה התחלתי בבית של ההורים. עכשיו אנחנו מתחילים את הפרק הבא, וזה מרגש אותי מאוד".

דב מורן | יזם

"שנתת בי נשמתי"

"בכל בוקר אני מתחיל מחדש. אני מתעורר ואומר במילים שלי את מה שמקביל ביהדות ל'מודה אני לפניך'. כן, כן... אני שמח שהתעוררתי לחיים. יום חדש. התחלה חדשה.

"את היום אני מתחיל ביוגת מיטה: מותח את העצמות, 36 כפיפות בטן (ומגדיל את המספר עם השנים), ואז מציץ לטלפון לראות מה קרה בלילה ומה מצפה לי ביום החדש. ותמיד תמיד יש שם איזו פגישה מעניינת - יזמים מרתקים, משקיע שהוא גם חבר (או להפך, חבר שהוא גם משקיע), רעיון מזהיר כלשהו שצריך לבחון.

"גם בתקופות הקשות ביותר כל יום, כל בוקר, הוא התחלה חדשה, מקור לתקווה, הזדמנות מעניינת, סיבה לחייך".

יניב גרטי | מנכ"ל אינטל ישראל

"נשבעתי שלא אעבוד בארגון גדול, אבל גיליתי שלהשפיע אפשר מכל מקום"

"היכולת להמציא, לחדש ולממש טכנולוגיה שלא קיימת היא אחד הדברים המניעים והמהנים ביותר שאני מכיר. בתחילת דרכי, לאחר שהשתחררתי מהשירות הצבאי, נשבעתי לעצמי שלעולם לא אעבוד בארגון גדול. הייתי חלק מכמה סטארט־אפים ובאמת פרסנו כנפיים ודחפנו לשנות מציאות.

"אבל בשנת 2004, כשכיהנתי כמנכ"ל, אינטל רכשה אותנו - ומצאתי את עצמי בארגון גדול. נכנסתי עם חששות, אבל לאורך השנים גיליתי שכשמאמינים במשהו ורוצים להשפיע אפשר לעשות את זה מכל מקום. היכולת להמציא את עצמנו ואת העולם סביבנו תלויה רק בנו. כשמזהים את ההזדמנות והיתרונות, ויודעים לפתח כישורים מתאימים, אפשר לשנות את העולם. ובמקרה הפרטי שלי, כשמביאים חדשנות שכזו לעולם ממקום כמו אינטל, ההיקף שבו זה קורה מדהים בכל פעם מחדש".

אתי אלישקוב | מייסדת ומנכ"לית ליברה

"החיידק היזמי שתמיד היה בי התעורר לחיים"

"הריסטארט שלי זה ליברה. זה הרגע שבו הפכתי ממנכ"לית שכירה ליזמת שמקימה חברת אינשורטק ממש מאפס, על כל הכרוך בכך - גיוס הון, פיתוח מוצרים, פיתוח מערכות, בניית מותג - עם צוות מייסדים שהיה איתי מתחילת הדרך. זה לא מובן מאליו לעבור מתפקידי ניהול בכירים, עם משכורות גבוהות, יציבות תעסוקתית ותנאים נלווים מעולים לעולם של חוסר ודאות עם סיכון גבוה והשקעה כלכלית גדולה מאוד, שלא לדבר על המישור האישי.

"אבל תמיד היה לי חלום להיות בעלים של חברת ביטוח, והייתה לי תמונה ברורה מאוד של איך שאני רוצה שזה יהיה, מהתרבות הארגונית ועד המודלים העסקיים. דווקא שיחה אגבית עם רשות שוק ההון, שעודדה כניסת שחקנים חדשים וגם פעלה בנושא, היא שגרמה לי לעשות את הצעד. הייתי באותו הזמן על פרשת דרכים, התלבטתי לגבי המשך דרכי, וכשהבנתי שיש כאן הזדמנות להתחיל תהליך של הקמת חברת ביטוח חדשה, החיידק היזמי שתמיד היה בי התעורר לחיים. והשאר היסטוריה".

אלון זמיר | יזם וממקימי קוויק

"החלטתי ללמוד ללכת בחושך וזה הצעד הכי מוצלח שעשיתי"

"לפני כחמש שנים החלטתי לעזוב את אזור הנוחות: תפקיד בכיר, עם שכר, רכב, תנאים נלווים. החלטתי ללמוד ללכת בחושך ולהתחיל הכול מחדש. זה היה הריסטארט הגדול בחיים שלי - המעבר משכירות לעצמאות. אחרי 25 שנה בקוקה־קולה, שבה כיהנתי בתפקידי האחרון כסמנכ"ל שיווק, יצאתי לעולם עם שתי מטרות עיקריות: לעבוד עם אנשים טובים ולהשתדל לעבוד בחברות שעושות בעיקר טוב.

"היום, בראייה לאחור, זה הצעד הכי גדול שעשיתי בחיים, אבל גם הכי מוצלח. בכל יום אני מתעורר למקומות עבודה מלא התרגשות, בוחר לאיזה מהם להגיע, עובד בעיקר בסביבה של אנשים טובים שמייצרים דברים טובים. תהליך של ריסטארט בקריירה הוא לא קל, אבל בעידן של שינויים אין לנו ברירה אלא להשתנות או להיעלם".

אסף שגיא | מנכ"ל טיקטוק ישראל

"ריסטארט לא חייב להיות מוצא אחרון, אלא דרך לצמיחה"

"התחלתי את דרכי כארכיטקט חומרה באינטל, תפקיד שנושא אחריות רבה, ביטחון ואופק תעסוקתי. על אף היוקרה המקצועית היו חסרים לי הקרבה לאנשים והקצב המהיר שניתן לחוות בצד העסקי. החלטתי לעבור לארה"ב ללימודי תואר שני ובסיומו מוניתי ליועץ ומנהל צוות בחברת הייעוץ מקינזי. התפקיד החדש נתן לי הזדמנות לעבוד כתף אל כתף עם ההנהלות הבכירות בעולם ולהיחשף במהירות למגוון רחב של תעשיות ותחומי ידע. רמת הצמיחה האישית במקינזי הייתה גבוהה מאוד, אך לאחר ארבע שנים חשתי צורך להוביל פעילות יחידה ולקחת אחריות על תוצאות עסקיות מקצה לקצה.

"בנקודה זו עשיתי ריסטארט, והצטרפתי לסטארט־אפ קטן (אז) בשם פלייבאז, שעסק בפיתוח כלי תוכן וקריאייטיב. המעבר היה כרוך בוויתור על סטטוס ונוחות והצריך לימוד של עולם תוכן חדש וחזרה למשרה לא ניהולית. נאלצתי לשנות סגנון, לקבל את חוסר הוודאות, שכן החברה עוד לא הייתה בשלה לגמרי, ולקבל החלטות שהרבה פעמים היו מבוססות על אינטואיציה ולא על נתונים מלאים.

"לאחר תקופת הסתגלות הרגשתי את הניצוץ נדלק בתוכי. תעשיית המדיה היא מהמשפיעות ביותר, והעסק שהצטרפתי אליו גדל בצורה מעריכית. הניסיון שרכשתי בתפקידים הקודמים סייע לי להביא ערך מוסף ולגבש אינטואיציה עסקית חזקה. החלטתי להמשיך ולפתח את מסלול הקריירה שלי בתעשיית המדיה והתוכן, עברתי להקים את הפעילות העסקית של סנאפצ'ט בישראל, ולאחר מכן התקדמתי לניהול הפעילות של טיקטוק בישראל.

"אם לסכם במשפט, אני מאמין שריסטארט לא חייב להיות מוצא אחרון, אלא דרך לצמיחה והתפתחות. אמנם החשש מכישלון ואובדן הסטטוס מקשים עלינו לעשות שינוי, אך בראייה לאחור הסיפוק האישי וחדוות היצירה משמעותיים יותר".

ארז רפאל | מנכ"ל דריו הלת'

"הקושי העיקרי היה לחנך את עצמי מחדש"

"בשמונה השנים האחרונות אני מנהל את דריו, אך אחרי הרבה עליות וירידות השנתיים האחרונות היו שונות. החברה התקדמה בקצב מהיר, ורק בשנה האחרונה השלמנו שני גיוסים בסכום כולל של 100 מיליון דולר ושתי רכישות.

"זה הציב בפניי קושי: איך להעביר את העסק ממצב של סטארט־אפ קטן לכזה שהתנהל אסטרטגית? הקושי האישי היה לחנך את עצמי לחלוקה אחרת של הזמן.

"זה הביא אותי לנקודת ריסטארט משמעותית: בשנתיים האחרונות אני מתחיל את היום מוקדם בבוקר בפעילות גופנית בסביבת הבית ובים, מה שמייצר עצירה ומיקוד בחשיבה על המהות וזמן ללמידה נוספת. דייקתי את האנשים שאיתי בדרך ושיאפשרו לי חלוקה ברורה של משאבי הזמן בין מה שאני מגדיר כאנרגיה חיצונית והחיים בעתיד לבין הניהול האופרטיבי היומיומי.

"השאיפה היא שהלמידה, החשיבה והמיקוד יביאו לכמה החלטות קטנות בכל יום, אבל שלכל אחת מהן יהיה ערך גבוה וראייה לעתיד: איפה נהיה בעוד שנתיים־שלוש".

אסתי כרמלי | מנכ"לית שטראוס מים

"אסיה הייתה פריצת הדרך באתחול הקריירה שלי"

"שתי פסיכולוגיות ויועצת ארגונית בחנו אותי ואת משפחתי במשך שלושה ימים אינטנסיביים כדי להבין אם הרילוקיישן באסיה יצליח, אם נשרוד את חמשת החודשים הראשונים, שעל פי הסטטיסטיקה יותר מ-40% נכשלים בהם. שש שנים כמנכ"לית (סטנלי בלק אנד דקר ישראל - ע"ג) לא הכינו אותי לזה. 'סעי לבד לשלושה חודשים, תתחברי, תקימי, ואז המשפחה תצטרף', 'הסיכוי להצלחה ברילוקיישן גבוה יותר', 'תפעלי על פי הספר', אמרו.

"נחתי אי שם באסיה כדי להקים מרכז פיתוח עבור שווקים מתעוררים כנציגה של חברה אמריקאית מובילה - ללא ידע, ללא היכרות עם השוק, ללא צוות, ללא משרד. ריסטארט אמיתי. המטרה הייתה לגייס נבחרת מנצחת מעולם שלא היה מוכר לי בתרבות שלא מוכרת לי.

"בפגישת הצוות הראשונה דיברנו על יעדים, על משימות. השבוע הראשון עבר ולא עשינו כלום, הורדנו את הראש וחיכינו. 'את שנת הצהריים אסור להפסיק', נאמר לי בחדות.
כשהתקשרתי ליועץ כדי לשאול מה עושים, הוא שאל: את יודעת איך מנהלים עיתון? יום למחרת עברתי לנהל את הצוות כמו עיתון - ישיבות בוקר וערב וקבלת החלטות יומיות. לאט לאט העובדים שם הבינו איך ומה לעשות.

"פגשתי לקוחות כדי להבין את הצרכים שלהם. ביקרתי בסין, ברזיל, רוסיה, טורקיה, הודו, קולומביה ועוד. באינדונזיה לקוח אמר לי: תראי, היום אתם מפתחים ומייצרים מוצרים יקרים מאוד, אני צריך לבחור בין שש ארוחות צהריים למשפחה שלי לבין מוצר אחד שלכם. שם הבנתי שעליי לשנות את תפיסת החדשנות למדינות המתעוררות כך שיוכלו לשלם עליה ולא להקריב צרכים בסיסיים.

"אסיה היא פריצת דרך באתחול הקריירה שלי. מסע ההתחלה מחדש בכל תפקיד מתחיל בהקשבה לתרבות, לאנשים, לצרכנים, ובתחושת פעימות הארגון, מדינה החדשה. רק אז אפשר לבנות את הפרופיל החדש, לשנות ולהשתנות בהתאם למשימה, למקום ולזמן".

ערן גפן הוא מייסד G^Team, חברה לייעוץ אסטרטגי שעוזרת לחברות לפתח מנועי צמיחה חדשים. הוא בעל ניסיון בעבודה עם מנכ"לים והנהלות של החברות המובילות בארץ ובעולם בהן קוקה קולה, וולט, מיקרוסופט, שטראוס וקימברלי קלארק. חברה קודמת שהקים נרכשה על ידי WIX. גפן מפעיל את הפודקאסט "חצי שעה של השראה" ומחבר הספר "יוצרים צמיחה - כך הופכים יצירתיות עסקית לתוכנית עבודה".

gefen@gteam.org