לטייל ביערות ירושלים - החלק שלא נשרף

השריפה בהרי ירושלים לא אומרת שהאזור ירד מהמפה • ישנם חלקים שעדיין אפשר לטייל בהם, ולשלב טבע, יקב, ואפילו פארק אקסטרים חדש

גן לאומי הרי יהודה, החלק הצפוני / צילום: אורלי גנוסר
גן לאומי הרי יהודה, החלק הצפוני / צילום: אורלי גנוסר

השריפות בהרי ירושלים עוררו צער והזדהות גדולה עם ההרים המפוחמים. רבים נסעו לראות את נזקי השריפה, עד שיצאה המלצה רשמית להימנע מכך. מניסיון השריפה בכרמל ושריפות אחרות באזור, יש לטבע יכולות התחדשות מופלאות ולא צריך להפריע לו. השריפות של אוגוסט כילו 25 אלף דונם של שטחי יער והסבו נזק אדיר לחי ולצומח. אבל זה לא אומר שאי אפשר לטייל יותר בהרי ירושלים.

למרבה השמחה יש עדיין חלקים שלא נפגעו, שכן השריפה התרחשה מדרום לכביש 1. עד שהאזור הפגוע ישתקם, אפשר ליהנות מטבע ומנוף ומאוויר צלול כיין וריח אורנים בחלק שמצפון לכביש, ולשלב בטיול טבע, יקב, ואפילו פארק אתגרי חדשני שנפתח ממש לאחרונה.

בחודש יולי האחרון נפתח פארק אתגרי חדשני למרגלות קיבוץ קריית ענבים - פארק ג'ננה, שמלא באקשן לכל המשפחה. בשטח של 58 דונם פזורים מבחר מתקנים לחוויות ואקסטרים. המרכזי הוא פארק חבלים של שלוש קומות (בדרגות קושי עולות) הכולל 132 גשרים. בלב המבנה האקולוגי ארובת רוח, שמאפשרת זרימת אוויר ומעניקה צל ל-25 קירות טיפוס בעיצובים חדשניים וצבעוניים ובכמה דרגות קושי.

בחרתי קיר ברמה המאתגרת (ארבעה כוכבים) והתחלתי לטפס. הקירות החדשים מורכבים מידיות, חבלים, קוביות בצורות שונות ועוד. גם שיטת האבטחה מתקדמת. אפשר לטפס לבד, ואחרי שהעפלתי מעלה, יכולתי לגלוש מטה בכיף כמו בסנפלינג.

בראש פארק החבלים שתי אטרקציות נוספות. בנג'י למתחילים, עם רצועה גמישה שצריך רק לקפוץ וזו בולמת אחרי נפילה קצרה, ואומגה כפולה (הלוך ושוב) ארוכה ונהדרת. בעמדת הכניסה מצטיידים ברתמה ובקסדה ובציוד משלים בהתאם לתחנה שבחרנו. עוד בפארק: אוהל קרקס ממונגוליה עם משחקי מציאות מדומה/רבודה, אוהל אירוח בדואי לאירועים, סדנאות, פעילויות ומופעים גם בשעות הערב והלילה, קרטינג, פיינטבול, קליעה למטרה, ווטבול (כדורסל עם מים) וחווה לשיקום אתונות.

רגע לפני שהחגים מסתיימים, זה זמן טוב לקפוץ לבילוי במקום שהעבודות בו לקראת סיום. לא לשכוח נעליים. שעות הפתיחה גמישות (10:00-22:00, שישי עד 16:00), ילדים עד גיל ארבע ובעלי מוגבלויות נכנסים ללא תשלום (99-149 שקל לחבילה).

כביש 3976 שמוביל לפארק, נחשב לראשון שנסלל בארץ בידי חלוצים, והוביל לקיבוץ קריית ענבים השכן. במלחמת השחרור היה האזור זירת קרבות. חטיבת הראל התיישבה בקיבוץ וממנו יצאה לפעולותיה והוא היווה נקודת התארגנות בדרך לירושלים הנצורה.

בבית העלמין בקיבוץ נטמנו רבים מההרוגים וניצבת בו אנדרטה לחללי חטיבת הראל. מאז נותרו בשטח שרידי תעלות קשר, בונקרים ואנדרטאות, אחת מהן, "הצבי ישראל" נמצאת בלב יער ואליה שמנו פעמינו.

אנדרטת ''הצבי ישראל'' לזכר הקרבות הקשים / צילום: אורלי גנוסר
 אנדרטת ''הצבי ישראל'' לזכר הקרבות הקשים / צילום: אורלי גנוסר

כשמטפסים בכביש לכיוון מעלה החמישה, הנוף נפתח מאופק אל אופק. מסביב משתרע גן לאומי הרי יהודה (שחלקו הדרומי נשרף) ובין מעלה החמישה להר אדר מתנשא הר ההגנה, המוקף יערות קק"ל ושופע מסלולי טיול. מהכביש צעדנו בעקבות השילוט לאנדרטה.

על עמדת הגנה היסטורית, הציבו פסל של צבי ממתכת לזכר מפקד העמדה ישראל שפירא. באזור מסלולים נוספים כמו השביל השחור, הגולש לבית העלמין בקריית ענבים, וכן סינגלים לרוב הנוף מהפנט. מצד אחד קיבוץ מעלה החמישה מהשני פאתי ירושלים ושכונותיה, ובתווך הרים מוריקים ונקודות יישוב.

אגב לג'יפאים יש אופציה מלבבת לא פחות, דרך אדומה מובילה למבשרת ציון, אך לעתים השער בקצה סגור. לחילופין אפשר לחזור עם השביל הכחול וכך להרוויח ביקור בעין נקופה, מעיין קטנטן אך מתוק, ולחזור עם הדרך האדומה. אל המעיין יש דרך רגלית מהצד השני.

את קיבוץ מעלה החמישה הסמוך, הכרנו בעזרתה של החברה מישל פריטל שמדריכה סיור של כשעה וחצי (תלוי בסקרנות) ומספרת על ההיסטוריה, ההווי ואנקדוטות משעשעות מחיי היומיום. הגרעין המייסד היה של בני נוער שהצליחו לברוח מאימת הנאצים והקימו את קבוצת גורדוניה. חמישה מהם שיצאו ליום עבודה רגיל ולא שבו, הונצחו בשמו של הקיבוץ.

פריטל סיפרה על הלינה המשותפת ועל חדר האוכל ששימש עורק חיים. סיימנו בבית התרבות שנשמר בזכות עבודת פרסקו על חמשת הנרצחים ויש בו תמונות, עבודות טקסטיל, מסמכים ועוד (ימים ד' ושבת).

הסיור זמין ללא תשלום לאורחי מלון יערים, שהיה בעבר בבעלות הקיבוץ אך נמכר משזה הופרט. המלון פשוט ולא יומרני אבל גדול דיו עם 160 חדרים שרועננו לאחרונה, ויש בו גם מתחם בוטיקי, גורדוניה, עם סוויטות פרטיות הטובלות ביער ובשלווה גדולה. יש בריכה מקורה, ספא וחדר כושר, ואם תצעדו כמה דקות תגיעו לבריכה הקיבוצית. בחגים מוצעות חבילות משפחתיות.

בדרך אל ההרים או בחזרה, אפשר לעשות הפסקה ביקב קדמא שבכפר אוריה. זה כנראה היקב היחיד בארץ שהיין נעשה בשתי מתודות, האחת מסורתית גיאורגית, תסיסה בכדי חרס, והשנייה מודרנית, יישון בחביות עץ. לינה סלוצקין, בעלת היקב, ייבאה את כדי החרס הגולייתיים מגיאורגיה, והיא מסבירה שהחרס ממתן את התהליך, וכך היין סופג יותר עומק וטעמים מיוחדים. אפשר לקבל גם ארוחות קלות.