הבריחה אל המיצר: האם ההירואיות שוב תסיג את הפלסטינים לאחור?

בריחת ששת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע היא מסוג האירועים שיתווספו להיכל הלאומיות הפלסטינית כעוד סיפור של הצלחה במאבק העיקש כנגד הכובש • הבריחה כנראה גם תסתיים בלכידת הבורחים או בהריגתם, מאחר שברוח ההתלהבות והמסירות הם לא ימהרו להסגיר עצמם או להיכנע ללא קרב

מהללים את ששת המחבלים הנמלטים. ג'נין / צילום: Associated Press, Nasser Nasser
מהללים את ששת המחבלים הנמלטים. ג'נין / צילום: Associated Press, Nasser Nasser

בריחתם של ששת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע היא מסוג האירועים שבהחלט יכולים לספק השראה של ממש לסרט עלילתי. הבריחה כנראה תתווסף להיכל הלאומיות הפלסטינית כעוד סיפור של הצלחה במאבק העיקש כנגד הכובש. הבריחה כנראה גם תסתיים בלכידת הבורחים או חלק מהם במקרה הטוב או הריגתם במקרה הפחות טוב, מאחר שברוח ההתלהבות והמסירות הם לא ימהרו להסגיר עצמם או להיכנע ללא קרב ואפילו במחיר חייהם.

אלא שהאירוע הוא כבר מעבר, והרבה מעבר, לסיפור האישי של ששת האסירים. הוא כבר גם מחוץ למחוזות התקלות המבצעיות, המקצועיות והאחרות של שירות בתי הסוהר וממוניהם בדרג הפוליטי-מדיני. האירוע כבר צבר את המסה הקריטית שיש בה כדי להופכו למחולל אסטרטגי. האירוע מפיח רוח במפרשי ההתנגדות הפלסטינית, בוודאי בקרב הג'האד האסלאמי הפלסטיני, ארגון ההתנגדות המיליטנטי יותר מבין הארגונים הפלסטיניים.

כך גם בקרב אסיריו הכלואים בבתי הכלא בישראל. אלו חצו את מחסום הפחד, אם היה בכלל, מפני רשויות הכלא. לא רק תנאים הם מציבים בפני הרשויות הישראליות, כי אם נושאים את דגל המרד, מאיימים במרד אסירים, שיסחוף אחריו גם אסירים ביטחוניים מארגונים אחרים, שורפים תאים ומחוללים מהומות אלימות בין כותלי הכלא. התחושה הברורה המלווה אותם היא שאירוע הבריחה הוא כשמן בעצמותיה המתפוקקות של ההתנגדות הפלסטינית, שיש בו כדי לעורר את הרחוב הפלסטיני, לסייע בדילוג על פני פערים ויריבויות ולאחד את ההמונים בתמיכה באסירים הנמלטים ובעיקר באלו שנותרו מאחור.

כלא גלבוע / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner
 כלא גלבוע / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

האסירים הביטחוניים היו מאז ומעולם בסיס לקונצנזוס לאומי פלסטיני והם זוכים לכבוד וליקר מהרחוב הפלסטיני ומהנהגתו. לא בכדי מתעקש אבו מאזן ואתו ההנהגה הפלסטינית כולה להמשיך ולשלם את המשכורות החודשיות לאסירים ולבני משפחותיהם.

האווירה מבשילה לקראת הסלמה

הערכתם לא נכזבה וכבר הערב (רביעי) אנו מדווחים על מהומות והתנגשויות בין פלסטינים לבין כוחות הביטחון הישראליים במרחבי החיכוך השונים בגדה המערבית. כעת מבשילים האווירה והתנאים להסלמה יזומה של המציאות הביטחונית ברצועת עזה ומעבר לה. הנהגת החמאס ברצועת עזה תתקשה לשלוט בגובה הלהבות ולרסן את הג'האד האסלאמי מליזום פרובוקציות, חיכוך ואלימות לאורך הגדר ומעבר לה, כתגובה להתנהלות הישראלית במרדף אחר האסירים.

כל מעצר של קרובי משפחה של האסירים הנמלטים וכל קושי שישראל תערים על התנועה בגדה המערבית ועל תושביה הפלסטינים, יתבררו כעילה מוצדקת לתגובה בקריטריונים של הג'האד האסלאמי, שממילא חפץ בהסלמת המצב. אם ייתפסו האסירים הנמלטים או ייפגעו במהלך הניסיון ללוכדם, סביר להניח התפרצויות אלימות מאורגנות וספונטאניות ברצועת עזה ובגדה המערבית.

התגובה הישראלית לא תוכל להיוותר כתגובה מכילה ומאופקת במקרה של הסלמה מאורגנת ומכוונת, ולכן סביר יהיה להניח שבמקרה שהאסירים הנמלטים ייפגעו במהלך ניסיון לכידתם, נמצא עצמנו במסלול לקראת עימות רחב היקף. הוא כנראה יתחיל ברצועת עזה או ממנה, אך סביר שיתנהל במקביל גם בגדה המערבית, בדגש לגבי צפון הגדה - מרחב ג'נין, אבל כנראה גם יגלוש ויתרחב במהירות גם לאזורים אחרים בגדה המערבית. מנגנוני הביטחון הפלסטינים יתקשו להכיל או לדכא את ההתפרצויות האלימות בגדה המערבית, בנסיבות המלכדות את הרחוב הפלסטיני יותר מנסיבות אחרות בעבר, למרות שהג'יהאד האסלאמי הוא אויב מובהק של הרש"פ.

מזה זמן טוענים רבים כי השאלה לגבי עימות צבאי נוסף ורחב היקף ברצועת עזה היא לא האם יפרוץ אלא מתי יפרוץ. לא מן הנמנע, שאירוע הבריחה מכלא גלבוע יהיה הנפץ ויקבע את העיתוי ואולי אפילו יקרבו. אלא שעימות כזה, שהיקפו ורמת האלימות שלו יהיו כנראה רחבים ומשמעותיים מאלו שהכרנו בעשור האחרון, לא יובילו את העם הפלסטיני אל מחוז חפצו, לא אל המדינה ולא אל העצמאות, לא אל השגשוג ולא אל הרווחה ושיפור איכות החיים. האסירים שברחו הציתו לפיד ענק של התרוממות רוח ותחושת סיפוק ואפילו ניצחון. בבריחתם הצליחו להקים את אתוס ההתנגדות הפלסטיני כעוף החול, אלא שהלפיד הזה גם מבעיר שדה קוצים ענק, שלהבותיו מאיימות לכלות את תוחלת האתוס הפלסטיני המתעורר ולהסיג את הפלסטינים שנות דור לאחור.

הכותב הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת״א ועורך כתב העת "עדכן אסטרטגי"