חצי מהוועדה שקובעת את הריבית מתחלפת: האם הפעם זה יעבור חלק?

נציגי הציבור בוועדה המוניטרית של בנק ישראל צפויים להתחלף • השכר אטרקטיבי, אבל אולי לא מספיק עבור פרופ' בסקטור הפרטי • בפעם הקודמת בחילוף חברי הוועדה, האוצר שבוחר שניים מנציגי הציבור גרר רגליים, והוועדה פעלה בהרכב חסר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

הוועדה הכלכלית בעלת ההשפעה החשובה ביותר במשק צפויה לרענן את שורותיה. לא מדובר בקבינט הכלכלי של שר האוצר אביגדור ליברמן, שפעילותו נבלמה על ידי משרד המשפטים עד לחתימת הסכמי ניגודי עניינים של חבריה מהמגזר העסקי, אלא בוועדה המוניטרית של בנק ישראל - זו שקובעת את המדיניות המוניטרית של הבנק, כמו הריבית במשק וניהול יתרות המט"ח.

אם את דעתם של נציגי הבנק המרכזי האמריקאי לגבי המדיניות שעל הבנק לאמץ אפשר לשמוע מדי יום בכלי התקשורת בארה"ב, אז להבדיל - על הלך הרוח בוועדה המוניטרית של בנק ישראל לא תשמעו, לפחות עד פרסום פרוטוקול הישיבה של הבנק לפני החלטת הריבית מדי חודש. גם אז, כשפרוטוקול הוועדה מפורסם, אפשר ללמוד רק על הלך הרוח של הדברים שנאמרים מאחורי הקלעים מבלי לדעת את זהות החברים שעומדים מאחורי ההצבעות.

אחרי משבר הסאבפריים עלה הצורך בקרב הבנקים המרכזיים להכניס למעגל קבלת ההחלטות מגוון דעות, לא רק מהאקדמיה אלא גם משוק ההון. הנגיד לשעבר סטנלי פישר יזם ב־2010 את הקמת הוועדה במסגרת חוק בנק ישראל, ולפיו חייבים להיות בוועדה שישה חברים: שלושה מבנק ישראל - הנגיד, המשנה לנגיד וחבר הנהלת הבנק שיבחר הנגיד - ועוד שלושה נציגי ציבור שתבחר ועדת איתור.

לפי הערכות, שלושת נציגי הציבור בוועדה המהכנים כיום, ראובן גרונאו, צבי הרשקוביץ ומשה חזן צפויים להתחלף. גרונאו מכהן כחבר הוועדה המוניטרית מאוקטובר 2011 וצפוי לסיים את תפקידו לאחר שתי קדנציות. הרקוביץ וחזן שמונו לוועדה המוניטרית באוקטובר 2017 עשויים לסיים את תפקידם לאחר קדנציה אחת בלבד, ולפי הערכות השניים לא הגישו את מועמדותם לבחירה מחדש.

הוועדה מתכנסת לפחות שמונה פעמים בשנה לפי חוק אבל בפועל היא מתכנסת הרבה יותר. החברות בוועדה מצריכה ישיבות שבועיות והגמול לחבר הוועדה, לפי החלטת ממשלה, הוא 29,597 שקל לחודש. לא מדובר בשכר רעב. ובכל זאת, בהתחשב בעובדה שעל חברי הוועדה להימנע מפעילות אחרת, כמו עבודה במגזר הפרטי על מנת למנוע ניגוד עניינים, ואף מניעה מלנהל תיק השקעות, לא מדובר בשכר אטרקטיבי. אפשר להניח שהגמול לפרופסור לכלכלה במגזר העסקי גבוה יותר.

תנאי הסף לנציג הציבור שייבחר הם תואר שלישי בכלכלה או מנהל עסקים וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום המוניטרי, הפיננסי או המקרו כלכלי. לחלופין, מועמד בעל תואר שני בכלכלה ומנהל עסקים יכול גם הוא להגיש מועמדות בתנאי שיש לו ניסיון דומה של שמונה שנים. ואין הרבה מועמדים פוטנציאליים לתפקיד שנחשב אטרקטיבי לפרופסורים לכלכלה, ולו בשל ההזדמנות לקבוע את המדיניות המוניטרית של בנק ישראל.

ועדת האיתור שבראשה עומד יהושוע למברגר, שמונה על ידי היועמ"ש, פועלת להציג עד אוקטובר הקרוב מועמדים בקרב הציבור לאישור הממשלה. שניים מתוך שלושת נציגי הציבור בוועדה ממנה הממשלה לפי הצעת שר האוצר.

המינוי לחברות בוועדה אמור להיות מדורג אך התיאוריה רחוקה מהמציאות. לגלובס נודע כי ועדת האיתור מקווה להציג את שמות המועמדים לאישור הממשלה עוד לפני כינוס הישיבה הבאה של חברי הוועדה המוניטרית. אם נלמד ממקרי עבר, בחלוף תום הקדנציה הראשונה של חברי הוועדה, האוצר שאמור היה למנות שניים מנציגי הציבור, לא מיהר לעשות כך, והוועדה נאלצה לפעול בכוח חסר, עם שני חברים חיצוניים בלבד בשל גרירת רגליים מצד האוצר. היום משרד האוצר נחשב יותר כוחני ועולה השאלה לגבי זהות המועמדים שייבחר ליברמן.

אם לשפוט לפי התנהלות האוצר, שהדיר למשל את בנק ישראל מחברות בוועדה לבחינת שינוי מבנה הפיקוח על הגופים הפיננסיים, אז הליך בחירת נציגי האוצר בוועדה עשוי להיות רווי יצרים.

יחד עם זאת, החלטות הוועדה מתקבלות ברוב קולות ובמקרה שבו אין הכרעה, לנגיד בנק ישראל, המשמש כיו"ר הוועדה, יש קול נוסף ולכן משקל מכריע בהחלטות, משכך זהות החברים בה מצד הציבור לא בהכרח בעלת יכולת השפעה.

מבנק ישראל לא נמסרה תגובה. 

משר האוצר אביגדור ליברמן לא נמסרה תגובה.

צרו איתנו קשר *5988