לכל מדינה אופי משלה: החלטת הבוסטר של ישראל מוצדקת

כמי שבוחנת את מה שקורה כאן ושם - אני מבינה לחלוטין את הבסיס לאסטרטגיה הישראלית • החלטת הוועדה המייעצת ל־FDA נכונה עבור ארה"ב. בישראל לעומת זאת, מבצע החיסון התחיל מוקדם, והיה צורך לעשות מעשה

חיסון לקורונה של חברת פייזר. תחזיות החברה על צורך במנות דחף של החיסון מתחילות להתגשם / צילום: Shutterstock, Small365
חיסון לקורונה של חברת פייזר. תחזיות החברה על צורך במנות דחף של החיסון מתחילות להתגשם / צילום: Shutterstock, Small365

יעקב רוטבליט טבע את מטבע הלשון "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" ואם יורשה לי, אוסיף "דברים שרואים משם - לא רואים מכאן". השבוע התוודענו להמלצת וועדת המומחים המייעצת לרשות המזון והתרופות האמריקאית, האחות הגדולה של מנהל הטכנולוגיות של משרד הבריאות הישראלי.

ההמלצה שהתקבלה על ידי ועדת המומחים לגבי מתן חיסון "דחף" בארצות הברית מהווה נדבך בתהליך קבלת ההחלטות שם. השלב הבא - המרכז הלאומי לבקרת מחלות של ארצות הברית יאמר את דברו ועוד ועוד. משרד הבריאות הישראלי מתייעץ גם הוא עם מומחים ומחליט בהסתמך על נתונים ישראליים. הממשלות בבלגיה, בריטניה, גרמניה, דנמרק, צ'כיה וכל השאר - לומדות, מנתחות וממליצות בהתאם למידע שמשקף את המצב במדינות שלהן.

יש מספר סיבות למתן הנחייה לחיסון דחף: הראשונה - ירידה עם הזמן במידת ההגנה שהחיסון הבסיסי מעניק בפני זיהום או תחלואה, בעיקר תחלואה קשה. השניה - בעקבות ירידה בהגנה כנגד וריאנטים. השלישית - כאשר נמצא ששתי מנות החיסון הקודמות לא הצליחו לעורר חסינות בקרב קבוצות מסויימות שלא ניתן היה ללמוד עליהן באופן מיוחד בשלב השלישי של הניסויים הקליניים. אם כן, ברור שהבסיס להחלטה על מתן חיסון דחף משתנה בהתבסס על סוג החיסון, המצב האפידמיולוגי באוכלוסיה, קבוצות בסיכון וכיסוי החיסונים באוכלוסיה המדוברת.

תזרים קבלת ההחלטות לגבי חיסון שלישי בישראל דומה לזה שמתבצע בארצות הברית: נתונים מקיפים ומידע מעמיק מישראל הוצג בפני המומחים והראה מעל לכל ספק ששניים מהתנאים מתקיימים בארץ: ירידה במועילות החיסונים כנגד זן דלתא וקבוצות בסיכון שלא פיתחו חיסוניות יעילה. בשלב זה המומחים היועצים למשרד הבריאות הישראלי המליצו המלצה דומה לזו שהתקבלה על ידי מומחי ה-FDA. בהמשך, כשהתברר שיעילות החיסון שנמצא בשימוש בישראל יורדת עם הזמן - התנאי הראשון - עלה הנושא שוב לדיון מקיף והומלץ לחסן גם קבוצות גילאים נוספות בישראל. המוטציות שמתרחשות יוצרות וריאנטים שחלקם שורד ומתפשט במהירות, כמו וריאנט הדלתא. עומס התחלואה בישראל עלה ויעילות החיסונים למניעת הדבקה - פחתה. ברורה לכן ההחלטה לחסן ולהציל חיים.

נכון להיום, יד הווירוס על העליונה 

כיום ישראל ממליצה לכל מי שגילו מעל 12 שנים להתחסן בחיסון השלישי. בבריטניה מתכננים לחסן מגיל 50 ואנשים בסיכון לתחלואה קשה בדומה לגרמניה, צרפת וצ'כיה. מדינות רבות הודיעו שישנו את ההמלצות בהתאם למצב התחלואה ויעילות החיסונים אצלן. ההחלטות הללו נשענות על מידע ונתונים מקומיים כמו מצב התחלואה והתמותה, אוכלוסיות בסיכון (שיעור המבוגרים, מוחלשי מערכת החיסון, עובדי בריאות), אורח החיים (התכנסויות ומשפחתיות, מגורים בצפיפות, לימודים בצפיפות) והעומס על מערכת הבריאות (נגישות לטיפול רפואי איכותי, מיטות אשפוז, מחוללי חמצן וכיו"ב).

מידע מחקרי חשוב מאיר אור על יעילות החיסונים השונים וההבדלים ביניהם, וכמובן - בטיחותם. מהזווית של בטיחות החיסון נלקח גם בחשבון הסיכון לתחלואה ותמותה ללא חיסון בתנאים הספצפיים של האוכלסיה.

נכון להיום, יד הווירוס על העליונה במלחמה שלנו נגדו. הווירוס מתפשט בקרב לא מחוסנים ועובר מוטציות בעיקר בקרב מבוגרים ובבעלי מערכת חיסונית מוחלשת שלא חוסנו. המוטציות הללו מחמשות את הווירוס באמצעי חדירה חדישים ועלולות לגרום לעליה בתחלואה, תמותה, הדבקה. בנוסף, הווירוס גם נמצא בקרב בעלי חיים, עובדה שאולי מרחיקה עוד יותר מאיתנו את השאיפה להדברתו מעל פני האדמה.

המגיפה משפיעה על הבריאות, הכלכלה, החינוך ודורשת מאיתנו לוותר על זכויות מסויימות כדי להגן על קיום המין האנושי. השלטונות, האדם והקהילה מוצאים עצמם במצבים שדורשים גמישות, ענווה ותבונה. זהו מצב חירום ארוך. אנחנו כולנו חלק משרשרת אנושית אחת.

וזה מביא אותי למבט הגלובלי - אנחנו באירגון הבריאות העולמי זוכים לתצפית מלאה על כדור הארץ שלנו, בוחנים את הנתונים כולם, מכאן ומשם, מרכזים את נתוני התחלואה והתמותה ומנתחים אותם, עוקבים אחרי הווירוס והשינויים שהוא עובר, בוחנים את התנהגות הקהילות השונות, מאפשרים מחקר ופיתוח כולל של בדיקות, טיפולים וכמובן, חיסונים.

המבט העולמי הזה מורה שהווירוס ימשיך לחדור לתוכנו ולהתחמש באמצעי חדירה משוכללים יותר ככל שנשאיר מאחור מדינות וקבוצות ולא נכלול אותן בתוכנית החיסונים כאן ועכשיו. הנתונים מורים שהווירוס לא ייסוג לאחור בעתיד הקרוב. תובנה שכזו מובילה לשתי מסקנות שתלויות האחת בשנייה:
1. יש לפעול באופן נחרץ להצלת חיים, כולל בין היתר הגנה על האוכלוסיה המבוגרת ואלה שמסכנים אותה וכן אלה שבסיכון לתחלואה קשה ותמותה בעצמם. קבוצות אלה חייבות להתחסן בכל העולם, ובמהירות. זה צו השעה להצלת חיים.
2. יש להגביר במהירות את המלחמה העולמית בוירוס כדי למנוע ממוטציות להתפתח ולסכן את האנושות כולה. חשוב לציין שמאחר והאוכלוסיות בסיכון הן גם אלה שמהוות קרקע פוריה להיווצרות מוטציות - יש לחסן את כל הקבוצות הללו בהקדם האפשרי.

וכמי שבוחנת את מה שקורה כאן ושם - אני מבינה לחלוטין את הבסיס לאסטרטגיה הישראלית. אני מבינה גם את ההבדלים בין ישראל לארצות הברית או לכל מדינה אחרת. הרי בישראל התחיל מבצע חיסון מוקדם משאר המדינות, החיסון שניתן הוא מסוג אחד ולמרות תקופת זוהר קצרה - לאחר התפשטות מסיבית של וריאנט הדלתא חייב היה להיעשות מעשה להגנת התושבים.

בנוסף, הישראלים שאני מכירה מכבדים את הביחד שלנו, במשפחה ובחברה, ללא הבדל דת או תרבות. ישראל שאני מוקירה גם מצווה על מתן מעשר לעניים ודואגת לביטחונה בנמרצות. ולכן, יחד עם חיסון שלישי יש לזכור שהבטיחות הבריאותית של האנושות כולה, כולל ישראל, עומדת כעת על הכף. אין אדם או חווה שהם אי בודד, ואין מדינה שהיא כוכב בפני עצמו. זה הזמן להצטרף לחזית העולמית, לתרום לקובאקס (פלטפורמה העולמית לשיתוף חיסונים בין מדינות), לפעול לביטול קנין רוחני לפיתוח ויצור חיסונים ולאפשר לכל האנושות שבסיכון לתחלואה ותמותה מוירוס הקורונה - להתחסן ולהתחשל. וטובה שעה אחת קודם.

הכותבת היא ראש מערך החירום של ארגון הבריאות העולמי, אזור אירופה (אמונים על 53 מדינות, כולל ישראל)

צרו איתנו קשר *5988