ריאן ברסלו, בן 27, המייסד והמנכ"ל של חברת הסטארט-אפ בולט, החליט לקחת צעד אחד קדימה את הדיבורים על שוק העבודה העתידי, ומסביר בטוויטר מדוע בקרוב עובדיו יעברו לשבוע עבודה של ארבעה ימים בלבד, אבל יהיו יעילים ומסורים הרבה יותר: "השיעור הגדול ביותר שלמדתי מהקמת חברה של 4 מיליארד דולר - האנשים זה מה שחשוב. אני נרגש להודיע היום שחברת בולט תהיה חברת הסטארט-אפ הראשונה שתעבור לשבוע עבודה קבוע של ארבעה ימים".
ההכרזה של ברסלו משמעותית וחריגה בנוף המוכר של מרחב ההייטק ומחזיקה בתוכה אפילו איכויות מהפכניות. האתגרים שעובדי ההייטק מתמודדים איתם הם נושא שמעסיק מנהלים רבים. זה לא סוד שמשרת הייטק מביאה איתה שגרת עבודה אינטנסיבית - שעות עבודה אינסופיות, שמתארכות אל תוך סופי השבוע, בדרישות בלתי מתפשרות לעמוד בלוחות זמנים חריגים, עד כדי ייאוש ושחיקה פיזית וגם נפשית.
אל מול האגוז הזה מתייצב ברסלו ומציג את הדרך שלו לפצח אותו, בדרך לא שגרתית וכמעט בלתי מתקבלת על הדעת בסטנדרטים של חברות הסטארט-אפ. ואולי בעצם לא רק בעולם הסטארט אפ, אלא אצל כל חברה וחברה, כל מנהל ומנהלת, שרוצים לפתח סביבם צוותים יעילים, בריאים, ונאמנים.
קוראים לו ברסלו, ולא רק השם שלו מהדהד לאוזן העברית לרבי נחמן, אלא גם הרוח שלו: "תעבוד כמו אריה, לא כמו פרה. פרות רועות כל היום, בקצב איטי, בחד-גוניות נמשכת, אותה פעילות יום אחרי יום. וזה מה שקורה ברוב מקומות העבודה. אבל האריות פועלים אחרת - מנות אנרגיה קצרות, עוצמה גבוהה מאוד, ואז מנוחה והתאוששות עד לזינוק הבא. כי ביצועים מעולים לא קשורים לכמות העבודה שאתה משקיע, אלא למה שאתה קוצר בסופה".
אין ספק כי ברסלו הוא דמות לא שגרתית בעולם ההישגי של חברות הסטארט-אפ. את חברת בולט שלו הוא הקים לפני שש שנים וכבש את העולם של המסחר הקמעונאי עם טכנולוגית תשלום מיידי און-ליין, שנותנת מענה לקשיים ולטרדות הטכנולוגיים של עולם המסחר הדיגיטלי.
חמישה עקרונות לשבוע עבודה של ארבעה ימים
ואלה חמשת העקרונות שברסלו מציע כהסבר להחלטה לעבור לשבוע עבודה של ארבעה ימים: העיקרון הראשון - איזון מרבי מביא לתוצר מרבי. איזון הוא תמיד בריא, וכאשר הצוות בריא יותר, גם הארגון בריא יותר. ברסלו כותב מניסיונו כי הבעיה העיקרית בעבודה מרחוק היא לא שאנשים עבדו פחות, אלא דווקא ההפך: אנשים עבדו הרבה יותר מדי. את זה הוא מבקש לאזן.
העיקרון השני - ראש שקט מוביל להחלטות טובות יותר. החלטות משופרות חיוניות לחברות ענק, כי כשהרבה עובדים טועים, הטעויות המצטברות הן קריטיות. "חברה היא שום דבר אלא סכום חלקיה": ככל שהחברה נעשית גדולה יותר, כך היא מורכבת מיותר חלקים. כשיש הרבה חלקים, נעשה עוד יותר חשוב לדאוג לכל חלק וחלק, "כמו פאזל של אלף חתיכות" - אם בכל חתיכה יש סדק קטנטן, ברמת התמונה הגדולה זה אסון.
העיקרון השלישי - להגביר את האינטנסיביות. כמו שראש שקט מביא להחלטות טובות יותר, ככה גם ראש מפוקס. בארבעה ימים בשבוע עובד יכול להרגיש בטוח לתת את המאה אחוז שלו, וכאשר כולם נותנים את הכול, האנרגיה גבוהה ונשמרת.
העיקרון הרביעי - עייפות מחסלת את היצירתיות, ויצירתיות היא מכפיל הכוח הפנימי של החברה: "כשאנשים עייפים, הסטנדרטים שלהם יורדים, והם מחפשים את הדרך הקלה ביותר". בארבעה ימי עבודה אפשר לשמור על מקדם היצירתיות ועל היעילות בשיאם.
העיקרון החמישי של ברסלו הוא המעמיק והרגיש מכולם: אנשים מעניינים בונים צוות חזק יותר. בשבוע עבודה של חמישה ימים, עובדות ועובדים בקושי מספיקים לדאוג לצרכים השוטפים שלהם, ובטח שלא לפנות זמן לתחומי עניין. יום נוסף של מנוחה מאפשר לעובדים להקדיש יותר זמן לתחביבים וחיים אישיים, וכך לשמור על האופקים שלהם רחבים ומגוונים יותר. הניסיון המקביל של האנשים מחוץ למשרד, החוויות והפרספקטיבות שהם רוכשים ביום נוסף של מנוחה יבואו לידי ביטוי בעבודת הצוות שלהם בחברה ו"יחלחלו אל פעימות הלב המשותפות של חברת בולט".
את המכתב מסיים ברסלו בנימה אופטימית וחגיגית: "אני מאמין שהשאלה לגבי שבוע עבודה בן ארבעה הימים היא לא אם אלא מתי. ברוח החברה שלנו - לא חיכינו שאחרים יעשו, אלא נאה קיימנו כמו שנאה דרשנו. אני מתכבד להוביל את החברה בדרך הזאת ומצפה בקוצר-רוח לשתף את התוצאות לאורך הדרך".
האם בישראל יעברו לסוף שבוע ארוך?
בתחילת יולי השנה הודיעה חברת פורטר הישראלית, הפועלת בתחום של מניעת הונאות מסחר אלקטרוני, שהיא מאמצת את מודל ארבעה ימי עבודה פעם בשבועיים כמודל קבוע. את הניסוי שלה במודל הזה, שהיא מכנה Appreciation Sunday, היא החלה ביוני 2020, בעיצומה של מגפת הקורונה.
לדברי אנשי החברה, סקרים פנימיים אנונימיים מעידים על שביעות רצון גדולה מאוד בקרב העובדים, לצד מחוברות גדולה לארגון. 90% מהעובדים ענו שבכוונתם להמשיך לעבוד בפורטר גם בשנתיים הבאות. נעם ואקרט, דירקטור משאבי אנוש בפורטר, אמר כי ההטבה הזו "מצטלמת פחות טוב מהפי-האוור או משלוח עוגות לבתים בסופי שבוע, אבל היא משמעותית לאין שיעור".
המודל של פורטר היה איסלנד, שערכה בשנים 2015 ו-2017 ניסוי שתוצאותיו התפרסמו לאחרונה והראו שהמעבר למודל של שבוע עבודה מקוצר ללא הפחתה בשכר העובדים משפר את תפוקת העובדים ואת רווחתם. ממצאי המחקר הראו שהפרודוקטיביות ומתן השירותים נותרו זהים או השתפרו ברוב מקומות העבודה. בעקבות הצלחת הניסויים, עבר כ-86% מכוח העבודה במדינה לשבוע עבודה מקוצר, והדבר אף עוגן בחוזים של עובדי האיגודים המקצועיים.
בסטארט-אפ הישראלי-אמריקאי medflyt אפשרו עוד לפני הקורונה לחלק מהעובדים לעבוד פחות ימים בשבוע, אבל במודל של משרה מופחתת. "זה הגיע מהעובדים", אומר מנהל הטכנולוגיות ניר ברנשטיין.
המשק הישראלי, עם שעות עבודה ארוכות ופריון נמוך לעומת מדינות ה-OECD, ממחיש היטב את הצורך במעבר למודל החדש. הרעיון של שבוע מקוצר עלה כמה פעמים לאורך השנים אך לא הגיע ליישום. ב-2004 העלה יו"ר המפד"ל דאז, זבולון אורלב, הצעת חוק שלפיה יונהג במשק סוף שבוע ארוך, משישי בצהריים עד שני בבוקר, אבל התאחדות התעשיינים התנגדה. נסיון דומה נעשה ב-2011, אז הצהיר השר לפיתוח הנגב והגליל לשעבר סילבן שלום כי יקדם הצעת חוק לסוף שבוע ארוך.
בכתבה שפורסמה בגלובס בסוף מרץ הציע מנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר להנהיג בעקבות לקחי הקורונה שבוע עבודה מקוצר, שיגדיל את האפשרויות של העובדים לצרוך ולבלות וכך יגביר את הביקושים במשק. המעסיקים יקבלו עובדים מאושרים יותר, נכונים לעבודה והתפוקה לכל שעת עבודה שלהם תעלה. כך הם יוכלו לממן את הגדלת כוח האדם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
