"שיר בוקר" שכתב נתן אלתרמן היה אחד השירים האהובים ביותר על סבי זכרונו לברכה, שהיה מבוני הארץ ומיישביה. את אחת השורות המוכרות בשיר ציטטה השרה איילת שקד בראיון לגלובס - "נלבישך שלמת בטון ומלט", ראיון בו פרשה את תוכניותיה להתמודדות עם משבר הדיור, ובהן גם הקמת יישובים חדשים, וקיצור הליכי התכנון.
מתוך השיר, ובעקבות הראיון, בחרתי לחזור דווקא לשורות המבטאות בעיני את עוצמתה של אהבת המולדת - "מה ניתן לך עוד להוד ושובע; מה עוד לא נתנו וניתן", ולנסות להשיב במענה בן ימינו למילות השאלה היפות כל כך - למעלה מ-80 שנה לאחר שנכתבו.
למעלה מ-9 מיליון נפש חיים כיום בישראל, ועל פי תחזיות הלמ"ס צפויים לחיות כאן כ-15 מיליון נפש בשנת 2048, כשימלאו 100 שנה להקמת המדינה. ישראל של שנות ה-30 (עת נכתב השיר) וה-40 הייתה דלת אוכלוסייה, ובוניה, סבי ביניהם, התמודדו עם אתגרי הבנייה, הפיתוח והאיכלוס במציאות עויינת, ביצירת מדינה יש מאין, מדינה עתירת מרחבים ומעוטת אנשים ויישובים.
80 שנה חלפו. שלמת הבטון והמלט הולבשה מאז על ארץ ישראל הקטנה, בדמותם של בניינים, כבישים ומחלפים, תשתיות, מבני תעשיה ותעסוקה, מרכזי קניות ועוד. כיום, מצפון לנפת באר שבע, ישראל היא הצפופה במדינות המערב.
הצפיפות והתחרות על משאב הקרקע מורגשת בכל מקום ומקום, וכעת בעת הקורונה ובימות החגים והחופשות, היא מורגשת גם במרחבים הפתוחים: באתרי הטבע, בחופי הים, בשמורות, בגנים, בפארקים ובשבילי הטיול. צפיפות זו היא קדימון בלבד למה שצפוי כאן בעתיד, היא תלך ותגבר, והיא מציבה אתגר תכנוני יוצא דופן. במובן זה, ישראל היא מדינה ייחודית בקנה מידה בינלאומי: אין מדינה נוספת בעולם המשלבת צפיפות אוכלוסין כמו בישראל, יחד עם קצב גידול אוכלוסייה המאפיין מדינה מתפתחת, וצריכת משאבים המאפיינת מדינה מפותחת. בצד אלו מתקיים בישראל טבע ייחודי ומגוון, פסיפס של בתי גידול ונופים - שמעטות המדינות שהתברכו בשכמותם.
מציאות זו מחייבת להיצמד לשני עקרונות חיוניים:
העיקרון הראשון הוא חיוניות התכנון תוך האצת הרישוי והביצוע. במדינה המצטופפת ואתגרי הפיתוח העומדים לפתחינו, תכנון שקול וארוך טווח אינו מותרות, אלא מפתח הכרחי לאיכות חיים. החלטות תכנוניות יוצרות מציאות המונצחת לעשרות רבות ואף מאות שנים, ולעיתים לנצח. קיצור הליכי תכנון, תכנון קצר טווח שכל תכליתו היא פתרון המשבר של היום או מחר - יחרוץ לשבט את גורל המדינה ותושביה ויפגע באיכות חיינו לאורך שנים רבות.
במקום פגיעה באיכות התכנון יש להקדיש את מלוא המאמצים לזירוז הליכי הרישוי והביצוע ומימוש מלאי תכנוני קיים שמימושו מתמהמה מסיבות שונות ויוצר משבר דיור. לצערינו ממשלה אחר ממשלה מנסה להתמודד עם משבר הדיור דרך הסתערות חסרת הצדקה על הליכי התכנון תוך יצירת נזקים ארוכי טווח, והתעלמות מהגורמים הישירים למשבר בשלבי הרישוי והבנייה.
העקרון השני הוא ייעול הפיתוח, שמירה על איכות החיים, הסביבה והטבע. אזילות משאב הקרקע ונתוני הצפיפות של ישראל מחייבים היצמדות לכמה עקרונות תכנון שטובעו עוד בשנות התשעים ומעוגנים בתכניות המתאר הארציות והמחוזיות: הכוונת הפיתוח לערים תוך שמירה על ריאות ירוקות ומרחבים פתוחים; הרוויית הפיתוח בתחומי יישובים קיימים, והתחדשותם, ופיתוח צמוד דופן; והימנעות מהקמת יישובים חדשים ופריסת תשתיות חדשות, שכן הדרך הטובה ביותר לשמור על הטבע הישראלי היא שמירה על רצף של שטחים גדולים, רציפים ומייצגים.
בשנים האחרונות מובילות מערכת התכנון בארץ הפנימו את שני העקרונות הללו. במקביל לגיבוש תוכניות אסטרטגית לדיור, לתעסוקה ולתשתיות, מגובשת גם תוכנית אסטרטגית לשטחים פתוחים. בתוכנית המתאר הכוללת של ישראל הוקצו פרקים מיוחדים לשמורות טבע, גנים, חופים ונחלים. זוהי הדרך הנכונה להתמודדות עם הצפיפות הגדולה שכולנו חווים, ועוד נחווה ביתר שאת, בעתיד.
מאז נכתב שירו של אלתרמן לבשה הארץ שלמת בטון ומלט, יובשו ביצות ונסללו דרכים, גם במדבר.
ועכשיו, מה ניתן עוד להוד ושובע? בישראל של שנת 2021 בואו נבטיח לה ולנו גם מרחבים פתוחים, טבע, ותכנון נכון וארוך טווח שישביע את צורכי הפיתוח שנים רבות קדימה.
הכותבת היא מנכ"לית החברה להגנת הטבע
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
