אופנה | דעה

האופנה האקטיביסטית היא אקט הצהרתי שנועד לגרוף הון פוליטי ותו לא

בתהליך הפוליטיזציה של האופנה, במקום שבגדים יקדמו שינוי פוליטי, הפוליטיקה הופכת לאביזר אופנתי - אקססורי ולא יותר • מוטב בגד שאין בו שום הצהרה, על בגד עם הצהרה שלא מייצר שום שינוי, מלבד הרגשה טובה ללובשת

אלכסנדריה אוקסיו-קורטז בנשף המט גאלה. קשה שלא לגלגל עיניים מול השמלה / צילום: Reuters, Mario Anzuoni
אלכסנדריה אוקסיו-קורטז בנשף המט גאלה. קשה שלא לגלגל עיניים מול השמלה / צילום: Reuters, Mario Anzuoni

לאחרונה הושקה בשבוע האופנה של לונדון הקולקציה החדשה של COS. לראשונה מאז שהוקם המותג, COS הציגו על המסלול לצד הדוגמניות דמויות בולטות מעולם האקטיביזם, ובהן ברט אנדרסון, סולן סווייד, שזהותו המינית משכה את התקשורת לא פעם יותר מאשר המוזיקה שלו.

גם נשף ה"מט גאלה", אירוע האופנה הגדול והחשוב בשנה, שנערך לפני כמה שבועות, היה השנה פוליטי במיוחד. חברת הקונגרס לשעבר קרולין מאלוני צעדה בשמלה עמוסת כיתובים הקוראים "שוויון לנשים"; ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז, חברת המפלגה הדמוקרטית ותנועת הסוציאליסטים של אמריקה, צעדה על השטיח האדום בשמלת סטרפלס לבנה, עם כיתוב אדום דם בסגנון גרפיטי, הקורא למסות את העשירים, כשלצידה צועדת אאורה ג'יימס, מנהלת הקריאטיב של המותג שמאחורי השמלה, ומייחצנת את המותג ואת אלכסנדריה.

אקטיביזם הוא השחור החדש

COS, אלכסנדריה וקרולין אינם חלוצים. כבר כמה שנים טובות שעולם האופנה הופך להיות יותר ויותר פוליטי: מללה יוספזאי, פעילת החינוך הפקיסטנית וזוכת פרס נובל, הופיעה על השער של "ווג" בריטניה ביוני האחרון. איור של בריאנה טיילור, הטכנאית הרפואית האפרו-אמריקאית, בשמלת פאר כחולה, הופיעה על השער של מגזין "וניטי פייר" לאחר שנרצחה על-ידי שוטרים בביתה, והיא לעולם לא תדע מזה.

ב-2015 קרל לגרפלד הצעיד את הדוגמניות שלו בתצוגה השנתית בהפגנה עם שלטים של "עשו אופנה, לא מלחמה", ובספטמבר אשתקד, בגיליון החשוב ביותר בשנה (והרווחי ועמוס הפרסומות ביותר) של מגזיני האופנה, על השער של "ווג" בריטניה כיכבו תשעה אקטיביסטים אלמוניים, שבע מהם נשים שחורות, אישה אחת לבנה וגבר אחד שחור גם הוא. בשלב הזה אפשר כבר להכריז: אקטיביזם הוא השחור החדש.

אבל לפני שנכריז על כניסת האקטיביזם למיינסטרים, ראוי להיזכר מה הוא אקטיביזם. אקטיביזם, על-פי ויקיפדיה, הוא "פעילנות המורכבת ממאמצים לקידום, עיכוב או הכוונה של שינויים ומצבים חברתיים, פוליטיים, כלכליים או סביבתיים על-ידי נקיטת עמדה ופעולה פומבית". אם כן, נשאלות השאלות אילו מאמצים מושקעים בלבישת אופנה עילית בנשף יוקרה, מה המחיר ש-COS משלמים כשהם מצעידים אקטיביסטים על המסלול, ומה ובעיקר את מי כל ההצהרות הפוליטיות האלה מקדמות, אם בכלל.

שינוי חברתי לא מתרחש על-ידי שתיית קוקטיילים בנשפים

קרולין מאלוני, שלבשה שמלה מעוטרת בהצהרה "שווין לנשים", היא אותה חברת פרלמנט שבשנת 2001 התחפשה לאישה לובשת בורקה כדי להצדיק את הפלישה לאפגניסטן, תוך שהיא רומסת את האמונה של נשים לובשות בורקה ומתעלמת מהביקורת של פמיניסטיות מוסלמיות. אותה מאלוני שמעולם לא התנצלה על הגחכת הבורקה, היא גם אותה פוליטיקאית שמ-2008 נעזרת במשרד יחסי ציבור על-מנת להצטייר כיורשת של הילארי קלינטון בסנאט האמריקאי.

באשר ליקירת השמאל אלכסנדרה אוקסיו-קורטז, בהתחשב בפוזיציה הפוליטית בה היא נמצאת, בכוחה הגדול להוביל רפורמות ובכך שכרטיס ל"מט גאלה" עולה 35,000 דולר, קשה שלא לגלגל עיניים מול השמלה. את השמלה ואת השתתפותה בנשף הצדיקה אלכסנדרה במילים הבאות: "כשאנחנו מדברים על תמיכה במשפחות עובדות, וכשאנחנו מדברים על קוד מיסוי הוגן, לעתים קרובות השיחה הזו מתקיימת בין אנשים מהמעמד העובד עצמו וממעמד הביניים. אני חושבת שהגיע הזמן שנכניס את כל המעמדות לתוך הדיון הזה". אכן הגיע הזמן שמישהי תילחם למען קולם המושתק של העשירים והמפורסמים של אמריקה.

קלישאת אקטיביזם נכונה גורסת שמהפכות לא מתרחשות בנימוס, ושנשים מנומסות אינן עושות מהפכות. שינוי חברתי לא מתרחש על-ידי שתיית קוקטיילים בנשפים ולבישת אופנה עילית לצד אשת הקריאטיב שמייחצנת את המותג. יותר מזה, חלק משמעותי באקטיביזם הוא השקעת המאמצים, ההקרבה ותשלום המחירים האישיים. האם COS או הפוליטיקאיות משלמים מחירים על ההצהרות האופנתיות שלהם? ודאי שלא. לא רק שהם אינם משלמים מחיר על ה"אקטיביזם" הזה - הם גורפים ממנו הון פוליטי וכלכלי, על חשבון מאבקים אמתיים ועקובים מדם.

כך, בתהליך הפוליטיזציה של האופנה, במקום שבגדים יקדמו שינוי פוליטי, הפוליטיקה הופכת לאביזר אופנתי, אקססורי ותו לא. מוטב בגד שאין בו שום הצהרה, על בגד עם הצהרה שלא מייצר שום שינוי, מלבד הרגשה טובה ללובשת.

קחו לדוגמה את טרנד החולצות הפמיניסטיות ששטף את העולם ב-2019. תאגידי האופנה הגדולים ביותר הוציאו ליינים פמיניסטים, ומיליוני נשים ברחבי העולם לבשו חולצות עם הצהרות פמיניסטיות, שנוצרו על-ידי נשים עניות, בסדנאות יזע במדינות עולם שלישי, תוך שהן סובלות מהתעללות יומיומית. החולצות הפמיניסטיות, כמו גם השמלות של קרולין ואלכסנדריה, מאפשרות ללובשת תחושה של "הנה עשיתי, הרעשתי, מחיתי - עכשיו אפשר לחזור לחוסר המעש הרגיל".

הכותבת היא חוקרת ומרצה על אופנה וצדק סביבתי, דוקטורנטית למדיניות ציבורית ופעילה סביבתית

צרו איתנו קשר *5988