אולף שולץ | פרשנות

משחק הפוקר האכזרי של הפוליטיקה הגרמנית רק מתחיל

הממשלה הגרמנית הבאה תשים דגש על מעבר לכלכלת אקלים, אך קווי היסוד בנוגע לגירעון, מסים, שכר מינימום, מדיניות רווחה ומהגרים רחוקים מלהיות מוסכמים • גרמניה מפוצלת מתמיד, ושתי המפלגות הגדולות מנסות להקים קואליציה במקביל

אולף שולץ, מנהיג המפלגה הסוציאל דמוקרטית / צילום: Associated Press, Markus Schreiber
אולף שולץ, מנהיג המפלגה הסוציאל דמוקרטית / צילום: Associated Press, Markus Schreiber

במהלך קמפיין הבחירות בגרמניה הצליח אולף שולץ למצב את עצמו בהצלחה כממשיך דרכה של אנגלה מרקל. בן 63, תושב צפון גרמניה, בעל אופי קר-מזג, מחושב ומדויק, ללא ילדים, המועמד הסוציאל-דמוקרטי אפילו חיקה את הדרך שבה היא מחזיקה את כפות ידיה ("אחיזת היהלום") בצילום שער לעיתון גרמני. כעת, אחרי שהתוצאות המלאות העניקו ניצחון דחוק למפלגתו, ואת האפשרות להקים את הממשלה הבאה שתעמוד בראש גרמניה, הוא צריך גם להוכיח שהוא כזה.

בתום ספירת הקולות: ניצחון לסוציאל-דמוקרטים בבחירות בגרמניה

המשימה המוטלת על כתפיו של שולץ מסובכת, ודורשת לפחות את יכולות המשא ומתן ואת אמנות הפשרה של מי שהובילה את גרמניה ב-16 השנים האחרונות. על שולץ יהיה להצליח להקים קואליציה ראשונה מסוגה ברמה הפדרלית - הסוציאל-דמוקרטים יחד עם "הירוקים" והמפלגה הדמוקרטית-חופשית ("הליברלים"). הוא יצטרך לעשות זאת בזמן שמפלגת השלטון השמרנית הנוכחית נושפת בעורפו ומנסה להקים במקביל את אותה קואליציה, אבל בהובלתה.

שולץ יצטרך להצליח וליישב דרישות סותרות מבחינת תקציב (הירוקים דורשים את הגדלת הגירעון להוצאה על כלכלה אקולוגית, הליברלים מתנגדים לכך נחרצות), מבחינת מיסוי (הירוקים דורשים העלאת מסים דרמטית, בעבור הליברלים זהו "קו אדום") וגם מבחינה מבנית (הירוקים רוצים להקים משרד אקלים בעל זכות וטו, הליברלים רוצים את משרד האוצר) ומבחינות רבות נוספות אחרות. גם מפלגתו שלו חתכה שמאלה, והוא עצמו התחייב להעלאה דרמטית של שכר המינימום והגדלת המס על העשירים בגרמניה, לא בדיוק דרישות המתאימות לאופי הכלכלי הליברלי. לא במקרה, הפעם האחרונה שבה היתה קואליציה של שלוש מפלגות בגרמניה היתה בשנות ה-50. אפילו מרקל לא הצליחה להקים קואליציה כזו בבחירות הקודמות, למרות ניסיון שנמשך חודשים.

אבל נאמן לתדמית שגיבש ("שולץ חושב שהוא האדם הנכון לתפקיד. לכל תפקיד", אמר עליו חבר מפלגה), הוא עצמו הביע ביטחון ביכולתו לעשות זאת - גם לפני הבחירות וגם אחריהן. "אני נושא ונותן מנוסה", אמר בראיון לפני הבחירות שהזכיר את האפשרות של קואליציית "רמזור", כפי שנקראת הברית שיצטרך לגבש, על שם צבעי המפלגות, "ויודע איך להגיע לפשרה בין הצדדים". אבל הוא תלוי במדה רבה בדרישות של שתי המפלגות הקטנות, שכלי התקשורת הכתירו הבוקר בתור "ממליכות המלכים", וכבר הסכימו לשיחות גישוש ביניהן על עמדות משותפות.

תוצאות הבחירות, כפי שאיבחן גם רוברט האבק, אחד מראשי "הירוקים", מראות כי תושבי גרמניה לא בחרו בכיוון ברור אחד. גרמניה מפוצלת מתמיד. זוהי גם תוצאה של מורשת מרקל, שטישטשה את ההבדלים בין שתי המפלגות הגדולות ולקחה את מפלגתה שמאלה. אבל הן גם מראות שקואליציה בראשות השמרנים אינה תחזית מופרכת לחלוטין, במיוחד אם האיש שנחשב לאחראי למפלה ההיסטורית של המפלגה, ארמין לאשט, יוסר מתפקיד המועמד לקאנצלר.

"בכל מקרה, יש לנו מצב ראשון מסוגו בגרמניה שבו קרוב ל-70% מהציבור לא בחר בכל קאנצלר שיהיה", אמר אתמול לינדנר העומד בראש הליברלים. "שיחות גישוש" כפי שהן נקראות בגרמנית, יתחילו כבר היום להתנהל בין המפלגות, ואולי הן יבשילו למשא ומתן רשמי בין הצדדים בתוך שבועות. שני המועמדים - שולץ ולאשט - הבטיחו לנסות ולהקים ממשלה "עד חג המולד". בינתיים, הפוליטיקאית הפופולרית ביותר במדינה, אנגלה מרקל, תמשיך לכהן בתפקיד.