בניגוד לטענות חסידי השוק החופשי: אין קשר בין תכנון שוק החלב למחסור בחגים

למרות מה שהוצג בתקשורת, המחסור במוצרי חלב לא נבע מהתכנון בענף אלא בגלל חוקי הכשרות המחמירים בישראל • הדהירה ליבוא, שחלק מהאינטרסנטים מקדמים, תוביל להפקרת שוק החלב ליבואנים ולאילי הון - ובהמשך דווקא לעליית מחירים

רפת. הרפתנים מבצעים את מלאכתם בתנאים המאתגרים ביותר / צילום: אייל מרגולין
רפת. הרפתנים מבצעים את מלאכתם בתנאים המאתגרים ביותר / צילום: אייל מרגולין

נדמה כי שוחרי השוק החופשי מנסים בכל מחיר להנדס את התודעה הציבורית. הם לא נותנים לעובדות לבלבל אותן ומוכנים ללכת רחוק, רחוק מאוד, בכדי לחלוב עד תום כל אירוע נקודתי, חריג ויוצא דופן. אחרת, קשה להבין את טור הדעה של עידן ארץ, תחת הכותרת: "נתקלתם במחסור בחלב בסופר? זו הסיבה" (גלובס, 26.9.21). בשורות שהופיעו בטור נטען כי המחסור הנקודתי בחלב בימים אלה נובע ממאפייני השוק המפוקח והמתכונן, הפועל על-פי מנגנון של מכסות ייצור חלב.

אלא שבין זה לבין הסיבות האמיתיות למצב הקיים, הקשר הוא מקרי בהחלט. ולמה? ראשית, כי הרפתנים העובדים תחת מנגנוני המכסות ממשיכים במלאכתם ללא הפסקה, ומנגד במחלבות עובדים רק בימי העבודה, ללא שבתות וחגים, וזאת בשל חוקי הכשרות הקפדנים. מצב זה מייצר לעתים רחוקות מאוד מצבי קיצון של חוסרים במוצרים ספציפיים. כך למשל, ברצף חגי תשרי חווינו דילול של חלב בקרטון, אולם מנגד ניתן למצוא כרגיל במדפי הסופרים חלב בשקית וחלב בכדים. יש לציין כי חלב הוא מוצר עם אורך חיים קצר במיוחד, ולכן אין אפשרות לייצר מלאים גדולים לטווח ארוך. במקרה זה, השמירה על בריאות הציבור היא מעל הכול - גם במחיר של דילול המדפים.

נקודה נוספת שיש להדגיש היא שחלב הוא מוצר בפיקוח, ולכן לא ניתן להקטין את הביקוש אליו על-ידי העלאת המחיר, ומנגד זה מה שמבטיח שבכל נקודה בישראל יימכר החלב באותו מחיר ברשתות הקמעונאיות. צריך לומר ביושר כי זו אינה השיטה הטובה ביותר, אולם היא האופטימלית ביותר על-מנת להבטיח שהחלב יהיה בר-השגה ושווה לכל שכבות האוכלוסייה, ללא יכולת להטיית מחירים, קל וחומר ביחס למוצר בסיסי וחיוני בכל בית בישראל, וזאת ללא יכולת התערבות של רשתות המזון והגדלת שורת הרווח בעתות משבר.

בתוך כך, שוק המבוסס על ייצור מקומי ומתוכנן מחזק את הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל כצורך לאומי. צורך זה התחדד בשנתיים האחרונות אל מול הקורונה, בזמן מלחמות ומשברי אקלים בעולם. רפתנים ישראליים חזקים יבטיחו שלא יחסר חלב בישראל - לא בשעת מגפה בריאותית מתמשכת, לא בעת משבר ביבוא הימי כמו בשנה האחרונה, לא בשל הסיכונים הביטחוניים שעמם מתמודדת ישראל, לא עקב סכסוכים מדיניים ועוד.

אז מהי בכל זאת המוטיבציה למוטט את החקלאים? מבין שורות הטור אפשר להבחין בתאוריות שמקודמות על-ידי פורום קהלת המקדמת תפיסות ליברטריאניות של שוק חופשי בכל מחיר.

איני חלילה מתיימר להגיד שהכותב קשור בעבר או בהווה עם פורום קהלת, פשוט אין לי סיבות טובות לחשוב על המוטיבציות לריסוק החקלאות בישראל והפצת תאוריות אלה. עם זאת, הדברים מדברים בעד עצמם: הדהירה ליבוא, המשתמעת מדעת הכותב, תוביל להפקרת שוק החלב ליבואנים ולאילי הון, ובהמשך דווקא לעליית מחירים. ראו מה קרה למחירי החמאה המיובאת שלא בפיקוח, אשר תופסת היום את מרבית המדפים בסופרים. מחירים אלה עלו בעשרות אחוזים וייקרו את סל המזון המשפחתי.

במתן דרור ליבוא פרוע של מוצרי חלב יתחזק עוד יותר כוחם של היבואנים ורשתות השיווק: ברצותם הם יעלו מחירים, ברצותם ישווקו באגרסיביות מוצרים הנושאים רווחים גבוהים עבורם, ברצותם יעדיפו את כוח הקנייה של השכבות האמידות בישראל על חשבון השכבות הבינוניות והחלשות. הרי הגופים הנמצאים בקצה הפירמידה העסקית אינם מלכ"רים אלא גופים מבוססים כלכלית, שרוצים כל העת למנף את רווחיהם. זה טבעם של עסקים, ולא צריך להאשים אותם, אלא את אלה שמעניקים להם את הרוח הגבית להמשיך באין מפריע, ובכך לקבע מצב של מעטים השולטים על שוק המזון.

מנגד, נמצאים שם בקווי העימות ובפריפריה הרפתנים שלנו, שמבצעים את מלאכתם בתנאים המאתגרים ביותר. מה שמניע אותם הוא קודם כל הוא אהבת האדמה ושליחות ציונית. כן, הם גם מבקשים להתפרנס בכבוד, אולם תמיד הם יישארו צנועים ואנשי עבודה. בזכותם מעולם לא היה משבר חלב בישראל, וזהו הסיפור המרכזי גם בימים אלה, המאפיל על כל דרמה מבית היוצר של מהנדסי התודעה, בשליחותם לכאורה של אינטרסנטיים עסקיים.

הכותב הוא מנכ"ל יצרני החלב בישראל