תחנות דלק | ניתוח

תחנות הדלק מבינות שחנויות הנוחות הן העתיד

עם כניסתם של כלי הרכב החשמליים לשוק הישראלי והעלייה בפעילותן של חנויות הנוחות - כ-3 מיליארד שקל בסוף 2020 - תחנות הדלק נדרשו לשינוי אסטרטגי • אחרי רכישת רשתות הסופרמרקטים ופיתוח הנדל”ן המניב, כעת הן נדרשות לחשיבה שיווקית חדשה

סניף Yellow. בעיגול: תמיר בן שחר / צילום: עינת לברון, ארז בן שחר
סניף Yellow. בעיגול: תמיר בן שחר / צילום: עינת לברון, ארז בן שחר

לאן צועד ענף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ואילו מגמות ייכחדו? מיהם השחקנים שישרדו את קצב השינויים המהיר? מדור שבועי חדש ינתח את המצב בענף ואת העתיד שמצפה לו. לפניות ותגובות: tamir@c-bs.co.il

שתי מגמות וטרנדים הובילו את חברות התדלוק לפתח את תת-שוק חנויות הנוחות כתחליף לפעילות של תדלוק כלי רכב. הראשון הוא שהמעבר לכלי רכב חשמליים ואוטונומיים מייתר את הצורך בתדלוק, והשני הוא מעבר משקי הבית לקניות רבות יותר בחנויות נוחות, בדרך וליד הבית - מה שמאיץ את פיתוח היצע חנויות הנוחות גם בתחנות שעוד נותרו ללא חנות, ובתחנות חדשות.

חברות התדלוק מממשות זאת גם באמצעות רכישת רשתות סופרמרקט קיימות ופיתוחן - "כולם" הולכים לנוחות. במקביל, הן מתכננות ומפתחות את הנדל"ן המניב על ובצמוד לתחנות התדלוק, כשחלקן ייעלמו.

את הסטריפ המסחרי הראשון של חברת פז בכפר ויתקין, המצאנו בצ'מנסקי בן שחר ב-2001, במהלך בחינה של העתקת מסעדת בית הפנקייק אל תוך התחנה. זאת כאשר באותה עת טענו אחרים ש"הגבר הישראלי לא יעזוב את מכוניתו 'לבדה', וייכנס אל חנות".

הקהל של הנוחות

שוק הסופרמרקטים בישראל מתפרס על פני כ-2.9 מיליון מ"ר. מתוכם, כ-57% בפורמט מחיר (חנויות גדולות מחוץ לעיר - בעיקר באזורי תעשייה - שמתאפיינות במחירים נמוכים יחסית לחנויות בתוך הערים. נקראות גם דיסקאונט), וכ-43% בפורמט נוחות. גודל שוק הסופרמרקטים בכסף הינו כ-80 מיליארד שקל. מתוכם, כ-59% מהשוק בפורמט מחיר, כ-41% בפורמט נוחות.

בפורמט הנוחות, נתח השוק המשמעותי ביותר הינו של "קרוב לבית", כ-22%, המתחלקים כמעט באופן שווה בין עירוני ושכונתי לבין מכולות ומינימרקטים. על הדרך (תחנות תדלוק, פיצוציות) - כ-8%. חנויות מתמחות מהוות כ-7.5%, וערוץ ישיר (אונליין לא כולל חברות ציבוריות) - כ-3%.

הרגלי הצריכה צפויים להשתנות אצל משפחות רבות שהן "קטנות יותר" - עירוניות, חסרות זמן, ועם נכונות לוותר יותר על המחיר הנמוך. הן יאמצו את טרנד הבריאות והסלים "הקטנים", וירוצו ל"מוכן" ולחנויות הנוחות.

השפעות הקורונה

מספר תחנות התדלוק בסוף 2020 עמד על 1,516, כאשר בכ-80% מהן פועלות חנויות נוחות (המידע מתבסס על דיווחי החברות, אתריהן ומידעי החברה). ה-BIG-4 של חנויות הנוחות בתחנות התדלוק הן yellow של פז, אלונית של דור אלון (שתיהן חברות ציבוריות), מנטה של דלק ו-SoGood של סונול. כל אחת בעלת מעל 200 תחנות תדלוק, כ-62% מסך-הכול.

רשת Ten, עם 68 תחנות תדלוק בלבד, אינה שותפה ל"משחק של הגדולים". yellow היא החברה המובילה הן במספר תחנות התדלוק, בחנויות הנוחות ובהיקף המכירות.

בבחינת גודל השוק בשטח ובמספר החנויות - היקף השטח בסוף 2020 נאמד בכ-61 אלף מ"ר, עלייה של כ-3.9% ביחס לשנת 2019. בסוף 2020 פעלו בתחנות התדלוק 1,184 חנויות נוחות, 45 יותר מאשר בשנה הקודמת - עלייה של כ-4%.

בהתבסס על פדיונות, בסוף 2020 נאמד השוק בכ-3 מיליארד שקל, עלייה של כ-2.8% לעומת 2019. העלייה מיוחסת לקורונה, אשר בין השאר העבירה כוח קנייה אל חנויות הנוחות הקטנות בדרך וליד הבית, במתכונת של "חנה, קנה וסע" ולחנויות עם מיעוט יחסי של לקוחות, במטרה להימנע מהידבקויות.

את דירוג הפדיון החודשי הממוצע לחנות מובילה yellow, אחריה אלונית (עם 4 חנויות נוחות "חריגות" ברף הגבוה מטווח זה בכביש מספר 6) מנטה וסו-גוד. טן אינה במשחק.

בבחינת נתחי שוק בהתייחס להיקף השטחים וההכנסות השנתיות של השחקנים המרכזיים עולה כי בסוף 2020, yellow היא היחידה שפועלת ביעילות תפעולית. יחד עם אלונית, הן תופסות כל אחת 25%-20% מהשוק במונחי פדיון, ומנצחות בתחרות ובפער ממתחרותיהן.

 

האם לאחד מותגים

מה צופן העתיד לשחקניות הגדולות בשוק?

דור אלון / אלונית - תמשיך להסב חנויות נוחות לסופרמרקטים, תפתח 7-9 חנויות נוחות בשנה הקרובה, ותמשיך לפתח את רשת חנויות הנוחות העצמאית am:pm הנמצאת בבעלותה.

פז - תרחיב ותטמיע את חנויות הרשתות סופר יודה ופרשמרקט שרכשה, ותפצל את חברת הנדל"ן.

דלק - אחרי שנרכשה על ידי קבוצת אבי לוי, תפתח ותרחיב 12 חנויות נוחות בשנה הקרובה, ותפצל את חברת הדלק מהנדל"ן ומהקמעונאות. כמו כן, תשדרג את סניפיה ואת רשת בתי הקפה ג'ו בתחנות.

סונול - לאחר שרכשה את סיטי מרקט, בהכרח תידרש למהלכי פיתוח אגרסיביים על מנת להתמודד מול מתחרותיה ש"רצות מהר", ורוכשות/נרכשות על ידי שחקנים אחרים בשוק הסופרמרקטים.

אלקטרה צריכה - הצהירה שתפתח 400 סניפים של חנויות נוחות של 7 Eleven, במודל של זכיינות. הפריסה תהיה במרכזים שכונתיים, מע"רים, אזורי תעשייה, בנייני משרדים, תחנות תדלוק ולובי של בנייני משרדים. הגודל הצפוי לחנות הוא 50-100 מ"ר. עדיין לא ברור האם היא תפעל בימי שבתון, שהם חזקים מימי השבוע, והאם תמצא די מיקומים.

במקביל רכשה אלקטרה 35% מרשת יינות ביתן (לצד 15% של הפניקס), ותנהל אותה. בימים אלו, הרשת מייצרת לעצמה ולמותגיה (שעדיין לא ברור כמה מהם ייוותרו) אסטרטגיה שיווקית מעודכנת, שבהכרח תשולב עם הפעילויות הקמעונאיות האחרות של הקבוצה.

כל החברות הבינו שהן בעלות חנויות נוחות בפריסה ארצית בתחנות הדלק, ועתה גם בתוך הערים. הן יידרשו לייצר לעצמן אסטרטגיות שיווקיות לפי ה-5P's ( Product, Place, Promotion, Price, People), להחליט האם לתפעל מספר מותגים במקביל ו/או לאחד מותגים באופן שיהיה "פשוט" וברור ללקוחותיהם.

תמיר בן שחר / צילום: ארז בן שחר
 תמיר בן שחר / צילום: ארז בן שחר

כמו כן, יהיה עליהן להחליט האם וכיצד לייצר "סלים" של קניות "קטנטנות" בתחנות התדלוק במקביל לקניות גדולות יותר ליד הבית, והן יידרשו לשדרג את המערך הלוגיסטי (כי בלעדיו רווחיותן תקטן מהותית) ואת אתרי האינטרנט שלהן, ולהגדיל את היקף המכירות באונליין (או "הקלק ואסוף") ואת השגת הרווחיות גם בקילומטר האחרון המורכב והיקר בשרשרת הערך והאספקה (במשלוחים).

בהכרח, כלכלת המיקום תקבע את הצלחת הסניפים החדשים שיוקמו. משמע, כל רשת ומותג נדרשים היום לייצר לעצמם אסטרטגיה של פריסה לכלל חנויות הנוחות שיפעלו, בהתייחס למיתוגן, סוגן, תמהילן, גודלן, מיקומן ועוד.

בשורה תחתונה, החברות עוברות משוק התדלוק לשוק חנויות הנוחות.

הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי־שיווקי צ'מנסקי בן שחר ושות'