"זקוקים לחקיקת בזק": ועדת הכלכלה דנה בחוק הבנקאות הפתוחה

נציגי הרגולטורים והשחקנים שישופעו מהרפורמה הגיעו לדיון שערך למעלה משעתיים, ויימשך בשבוע הבא • יו"ר רשות ני"ע, ענת גואטה: "אין לי ספק שנראה בעלי אינטרס שלא רוצים שהגבינה תזוז וינסו לדחות את הרפורמה" • יובל טלר, אגף התקציבים באוצר: "ההוצאה השנתית של משק בית על עמלות וריביות - 9,400 שקל"

יו''ר ועדת הכלכלה, ח''כ מיכאל ביטון / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב
יו''ר ועדת הכלכלה, ח''כ מיכאל ביטון / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

חוק הבנקאות הפתוחה, הנכלל בחוק ההסדרים, הגיע היום (א') לדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, ושעתיים של דיון לא הספיקו על מנת להצביע על סעיפיו הרבים. במסגרת ההצעה עליה דנו חברי הוועדה, הרפורמה, שאמורה לחייב את הגופים הבנקאים בשלב הראשון לשתף את המידע הפיננסי של הלקוחות עם צדדים שלישיים וגם ביניהם, נדחתה שוב, והפעם לתחילת השנה.

לדיון הגיעו כל המעורבים ברפורמה, החל מאגף התקציבים במשרד האוצר, דרך בנק ישראל, רשות שוק ההון, רשות ני"ע, רשות התחרות וכמובן הבנקים ונציגי גופי אשראי, ועד לגופים המייצגים את הציבור דוגמת לובי 99.

יובל טלר, רכז פיננסים באגף תקציבים במשרד האוצר, אמר בדיון כי מנתונים שאספו במשרד התברר כי בשנת 2019 הגיעה העלות השנתית על פעולות בנקאיות של משקי הבית ל-9,400 שקל, מהם 6,800 שקל בריביות ו-2,600 שקל בעמלות. "כל תזוזה יכולה להשפיע על מבנה ההוצאות של משקי בית בצורה משמעותית. נכון להיום שני הבנקים הגדולים מחזיקים ביותר מ-50% מהשוק ואנו צופים עלייה נוספת בריכוזיות בעקבות איחוד מזרחי טפחות ואגוד", אמר טלר.

"הורדת החסמים הובילה להקמת בנק חדש אחרי כ-40 שנה, וחברות כרטיסי האשראי הופרדו כדי שיהפכו לשחקניות אקטיביות בשוק. בנוסף קודמה חקיקה של ניידות בין בנקים ואנו מאמינים שתביא דחיפה גדולה לשוק", הוסיף.

טלר ציין כי "הבנקאות הפתוחה היא הצעד הבא שיאפשר יצירה של שחקנים חדשים ומעבר בין השחקנים. נכון להיום הגופים הפיננסיים מחזיקים בבעלות על המידע של הלקוח ואי אפשר לרכז את כל הנתונים במקום אחד. לכן הלקוחות מתקשים לעקוב אחר המוצרים שלהם ומתקשים להשוות הצעות ערך - והתוצאה היא שהם מעדיפים לצרוך את כל השירותים במקום אחד".

"פוטנציאל בטוח להגדלת התחרות"

יו"ר רשות ני"ע, ענת גואטה, אמרה כי חוק הבנקאות הפתוחה יביא לכך שהחבילה הבנקאית תהיה פריקה והצעת החוק צפויה לשנות את המציאות של אזרחי מדינת ישראל ותאפשר להעניק להם תחרות אמיתית. "אחת התוצאות של הרפורמה היא פיתוח של האשראי החוץ בנקאי ואנו מעריכים שבטווח הארוך יהיה שיפור בתעריפי השירותים הבנקאיים. לכן צריך להעביר חקיקת בזק כי היא הייתה צריכה לעבור כבר לפני שנים. האתגר השני שגם הוא נמצא באחריות של כל מי שנמצא בדיון הוא בניית אמון במערכת החוץ בנקאית כפי שיש במערכת הבנקאית, ולבסוף חשוב לא פחות הוא פיתוח שוק עבור חברות הפינטק. ישראל היא מעצמת פינטק בעולם, אבל הבעיה היא שהחברות האלה לא פעילות בישראל. הרפורמה תאפשר להן לפעול בשוק הישראלי".

גואטה הוסיפה כי "החוק מייצר אתגר עסקי לאחד הסקטורים המרכזיים בישראל, ואין לי ספק שנראה בעלי אינטרס שלא רוצים שהגבינה תזוז, והם ינסו לדחות את הרפורמה. אבל הציבור רשאי ליהנות מהרפורמה הזו".

דניאל חחיאשוילי, סגן המפקח על הבנקים, אמר מצדו כי הבנקאות הפתוחה היא אתגר מבחינת בנק ישראל. "זה עולם של פוטנציאל בטוח להגדלת התחרות והענקת שירות טוב יותר ללקוח. התחלנו לעבוד על הפרויקט הזה לפני 3-4 שנים עוד לפני החקיקה, ולוחות הזמנים בהצעת החוק הם יחסית מהירים. אם באירופה כאשר מדברים על בנקאות פתוחה מדברים על עו"ש ואשראי, אז כאן הכנסנו לרפורמה גם פיקדונות וני"ע, כך שאנחנו נעקוף את מה שקורה בעולם".

"חיסכון של מיליוני שקלים בחודש לציבור"

באוצר ציינו כי החוק עשוי לגזור עלויות גדולות על המערכת הפיננסית ולכן היה חשוב להתייחס בנפרד לגופים קטנים אשר בהמשך יקבלו החרגות. על קביעת גודל הגופים הקטנים ציין אוהד מעודי, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, כי יש גם גופים חוץ בנקאיים שאמורים להוות תחרות לבנקים, ולכן אם יוטלו עליהם עלויות גבוהות מדי הם לא יוכלו לקחת חלק ברפורמה.

רחלי בינדמן, מנהלת הרגולציה בבנק הדיגיטלי הראשון, אמרה בדיון כי הבנק הדיגיטלי, יחד עם מחוללי תחרות חדשים, צריכים להיכנס לשוק כדי שהתחרות תצליח. "אני מדברת על חיסכון של מיליוני שקלים בחודש לציבור. מדברים על התהליך יותר מארבע שנים ואסור לתת דחיות נוספות. לגבי סוגיית העלויות, הוכנס לחוק סעיף שיכול להזיק ללקוח, לפיו אחרי ארבע פעמים ביום שהשחקנים החדשים יבקשו מידע מהשחקנים הקיימים, אלו הקיימים יוכלו לקבל עליו כסף. המידע הזה צריך להתקבל בזמן אמת כדי שנוכל להציע שירותים ונוכל גם למנוע כניסה של הלקוח במינוס ולא יעלה על הדעת שהלקוחות יצטרכו לשלם עליו כסף במישרין או בעקיפין", אמרה בינדמן.

הדיון הבא יתקיים ב-12 באוקטובר

איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים, אמר בשם הבנקים כי הם מברכים על חקיקת הרפורמה ולא מתנגדים לה, אך בהיבט של האינטרס הציבורי ושל הלקוח, נושא אבטחת המידע והגנת הפרטיות של הלקוחות הוא קריטי. "נקודה נוספת הוא היקף הרפורמה. אחת ממטרות הרפורמה היא לתת ייעוץ פיננסי הוליסטי ומוצרים שמותאמים ללקוח. עד ממחצית השירותים הפיננסיים לא נמצאים כלל במערכת הבנקאית והחוק הזה מתייחס רק לבנקים וצריך להתייחס לכולם, כי אם רוצים להקים שוק פיננסי משוכלל אז צריך לקחת את כל השחקים הפיננסיים כדי לקבל תמונה מלאה שתביא ערך לטובת הלקוח. אי אפשר לתת יעוץ או מוצר אופטימלי כשלא רואים תמונה מלאה", אמר.

מדמון הוסיף כי הרפורמה תביא לכמות עצומה של מידע פיננסי. "ייכנסו לכאן חברות ענק בינלאומיות וצריך לתת את הדעת לנושא הזה. יש הרבה שאלות סביב היעילות של ה- open finance בציר שמחזיק את הענקים הללו ולא בטוח שהמערכת הבנקאית הישראלית צריכה להיות זו שתממן אותן".

אחריו עלתה לדיון עו"ד לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99, שהגיבה לדבריו. "מנכ"ל איגוד הבנקים השתמש במילים טובת הלקוח, אבל אם הבנקים היו מבינים את זה לא היינו צריכים את החוק. אסור להיבהל מהאזהרה שלהם לגבי הפרטיות. כל דבר שהם לא מצליחים לבטל דוחים אותו. חסר לנו בחוק אפשרות של הלקוחות לפנייה ישירה למידע שלהם ללא הצורך להיעזר בצד שלישי".

יו"ר הוועדה, מיכאל ביטון, סגר את הדיון לאחר מכן, ונקבע דיון נוסף ב-12 באוקטובר.