העושר בגידול ילדים

בעידן של היום, כשישראל היא אחת המדינות המובילות במספר הילדים למשפחה, והנתונים הגבוהים יותר מגיעים דווקא מהעשירונים התחתונים - צריך לשים את הקלפים על השולחן ולומר ביושר: ילדים הם אולי מקור לאושר, המשכיות, נחת ולא מעט דאגות, אבל הגידול שלהם, בעיקר בשני העשורים הראשונים לחייהם, עולה לא מעט כסף.

כשנוסף ילד למשפחה החיים משתנים בהרבה מובנים- תעסוקתית, זוגיות, חיי פנאי ועוד. השינוי הגדול ביותר שקורה הוא השינוי הכלכלי שקורה. הוצאות גידול ילד הן רבות ומתמשכות לאורך זמן- מרגע הכניסה להריון ועד שהם עוזבים את הבית (לרוב גם הרבה לאחר מכן).

כמה כסף תוציאו על הבייבי שלכם?

ינקות - מלידה עד גיל שלוש

שלוש השנים הראשונות בגידולו של הילד הן ככל הנראה היקרות ביותר. זה מתחיל עוד בהיריון - בדיקות (שלא כולן בסל הבריאות); קניות לקראת הלידה, כגון: עגלה, מנשא, ריהוט לחדר התינוקות, ביגוד ראשוני ועוד.

לאחר הלידה נכנסות הוצאות של חיתולים חד פעמיים, תחליפי מזון - במקום הנקה או כתוספת; הוצאות היגיינה ובריאות וחוגים לתינוק ולאם או האב שבחופשת הלידה. עם החזרה לעבודה מגיעה גם ההוצאה הגדולה מכולן על מטפלת או מסגרת לתינוק. ואם לא די בכך, ההורים המבולבלים מקבלים מכל עבר הצעות מיועצות ויועצים בכל תחום - החל ביועצת הנקה, דרך ליווי התפתחותי וכלה בייעוץ לגמילה מחיתולים - כל אלה יכולים להגיע בקלות לאלפי שקלים בחודש, ואף למעלה מכך.

במחשבון הכנה ללידה שבאתר משרד האוצר ניתן לחשב את ההוצאות הצפויות על פי נתונים משוכללים. בבחירה בין מדדי החסכנות/פזרנות השונים שבאתר, אם תבחרו בממוצע, המשקף את מרבית המשפחות במעמד הביניים במדינה, תקבלו כי עלות ההוצאות החד פעמיות בשנה הראשונה עומדת על 31,600 שקל. אם תוסיפו לכך את ההוצאות החודשיות על תזונה, בריאות וטיפול -תגיעו ל-78,600 שקל בשנה, או בחישוב חודשי, 6,500 שקל.

הילדות - גיל 12-3

בתקופת גילאים אלו ההוצאות הן די קבועות, והן כוללות בנוסף למזון וביגוד גם תשלומים עבור פנאי ותחביבים, ספרי לימוד וכלי כתיבה, קייטנות, טלפון נייד, משחקים וציוד ספורט.

בישראל רוב עלויות החינוך מסובסדות אחרי גיל 3 לכל ילד במדינה, אבל לצד המסגרת חינוכית שבה הילד מבלה את מרבית שעות היום, ההורים משלמים על צהרונים, שירותי בייביסיטינג, יציאות מוקדמות מהעבודה עבור איסוף, הסעות לחוגים וכו'. הוצאות אלו יכולים להסתכם לכ- 20,000 שקל בשנה.

בחישוב גס, הוצאה השנתית הממוצעת לילד בשנות הילדות תגיע לכ-50 אלף לשנה.

ההתבגרות - גיל 18-12

בגיל ההתבגרות הולכים וגדלים הפערים בהוצאות על בנות לעומת בנים. ישנן הוצאות דומות המוציאים על שני המינים כמו: משחקים וספרים, בילויים, שיעורים פרטיים, תחבורה ציבורית, לימודי נהיגה ועוד. ישנן הוצאות נוספות על בנות בעיקר בסעיפי הביגוד, הקוסמטיקה וההיגיינה. לרוב גידול נערה יעלה בממוצע כ-96 אלף שקל בשנה, ואילו גידול נער יעלה כ-76 אלף שקל בשנה.

כמה עולה בסך הכל גידול ילד?

מחקרים פיננסיים מראים כי ההשקעה הכספית הגדולה ביותר היא בילד הראשון, רוב הדברים בהם השקענו בילד הראשון (אם זה ביגוד, צעצועים, ריהוט וציוד) בדר"כ ישמשו גם את הילד השני.

ישנם פרמטרים נוספים לחישוב גידול הילד כמו: מספר האחים ומיקום הילד במשפחה, רמת החיים וגם אזור מגורים. לכן, כל חישוב הוצאה כללית על ילד תלוי בגורמים שונים.

אך בהערכה כללית בלבד, נסכם את כל הנתונים המפורטים לעיל ונכפיל במספר השנים לכל שלב בהתבגרות, נראה כי גידול ילד בישראל עולה כ-1.16 מיליון שקל.

18 מלאו לנער/ה

החישוב שערכנו כאן כולל את השנים שבהן הילד נחשב קטין ונמצא באחריות הוריו. אבל מה קורה אחרי שהנער או הנערה מגיעים לגיל 18? האם ההוצאות נגמרות? בישראל אמנם מדובר בגיל הגיוס לצבא, אבל עדיין כשהחייל או החיילת חוזרים הביתה, בין שמדובר ב"יומיות" ובין שהשירות רחוק מהבית והביקורים מעטים יותר, הם ישנים בבית ההורים, אוכלים על חשבונם, מקבלים מהם כסף לבילויים, דלק, לוקחים את הרכב שלהם ועוד.

גם בתקופה הסטודנטיאלית שמגיעה בדרך כלל לאחר השחרור מהצבא, צעירים שגרים אצל ההורים (אף אם הם עובדים במקביל ומכלכלים חלק מההוצאות שלהם בעצמם) עדיין גובים משאבים כלכליים רבים, גם אם פחותים במידה ניכרת מהעלויות שהושקעו בהם בתקופת הילדות .

מדריכים נוספים מאתר הון:

ביטוח בריאות לילדים- מה הסוגים, כמה עולה והאם כדאי

איך מלמדים ילדים על כסף?

* המדריך נכתב על ידי מערכת אתר הון, מדריכים פיננסים. המידע והנתונים במדריך אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור נכסים כלשהם; וכן אינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.