הרשות המקומית - לא חברה עסקית אלא ישות דמוקרטית חשובה

ראייה נכונה של השלטון המקומי כנדבך חשוב בדמוקרטיה צריכה לגרור את חיזוק הרשויות מול השלטון המרכזי וחיזוק יכולות הפיקוח בתוך הרשויות עצמן

משכן הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky
משכן הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

הייתי עד לרגע נדיר בכנסת הנוכחית. דוברים מהקואליציה ומהאופוזיציה שהשתתפו בכנס ביחד ולא זול בלבד אלא שגם הגיעו להסכמות על תוכן.

הכנס מטעם פורום קהלת שבו השתתפו חברי מועצות עירוניות מכל הארץ עסק בנושא מעמד הרשויות המקומיות. כל הדוברים - משרת הפנים איילת שקד דרך חברתה לממשלה מירב כהן ועד לחברי הכנסת שלמה קרעי ושמחה רוטמן מהלוחמניים שבאופוזיציה - ביקשו לחזק את מעמדם של הרשויות המקומיות.

הקורונה לימדה את מקבלי ההחלטות בדבר הערך הגדול הגלום בשלטון מקומי. השלטון המקומי נגיש וקרוב יותר לתושב, ומאפשר ניהול שלטוני דיפרנציאלי במקום להסתכל על כל הארץ במקשה אחת. בקורונה היו ראשי ערים שהצטיינו בהתמודדות עם הנגיף ולעתים הייתה תחושה שהשלטון המרכזי רק מפריע לראשי ערים אלו להתנהל ביעילות.

אז אם יש הסכמה על החשיבות בחיזוק הרשויות המקומיות, נותר לשאול רק, איך. אנסה להתוות כאן קווים כלליים לגישה שראוי שההמשלה תאמץ.

מקבלן ביצוע להעברת סמכויות

רשויות מקומיות נתפסות בעיני הממשלה כקבלני ביצוע של החלטות ממשלה. אפילו בנושא בסיסי כמו הגדרת התקציב של הרשות, הדברים נקבעים על יד הממשלה. הממשלה קובעת את גובה הארנונה, את ההנחות שחייבות הרשויות לתת, ובפועל את רוב מסגרת התקציב. למרות שזכו באמון הציבור בבחירה ישירה, ראשי ערים תלויים במשרד הפנים להחלטות בסיסיות.

ראשי רשויות הפכו בעל כרחם ללוביסטים שמתחננים לשלטון המרכזי למען תושביהם, במקום שיפעלו כרשות מבצעת.

שחרור סמכויות מהממשלה לשלטון המקומי יהפוך את הרשויות לעצמאיות יותר, יעודד תחרות בריאה בין ראשי ערים, ויאפשר קבלת החלטות של ראש רשות שמכיר מקרוב את צרכי התושבים שלו.

קיים סיכון שראשי ערים יקבלו גם החלטות "מוטעות" בדרך אך כמו בכל דמוקרטיה, מי שיבקר את ההחלטות הם הבוחרים. ראש העיר ייתן דין וחשבון אך ורק לתושבים שלו.

ניתן להמשיך לשמור על מנגנוני פיקוח על רשויות מקומיות אך אסור שהפיקוח יהיה דומה לניהול בפועל, וראוי שלנבחר ציבור יהיה חופש פעולה.

בזמן הקורונה, כשעוד התקיימו בארץ חקירות אפידמיולוגיות מקיפות, שאלו הרבה רשויות איך יכול להיות שהנושא מנוהל ברמה הארצית. ההיכרות הזאת עם המרחב של התושבים רלוונטית לא רק לחקירות אפידמיולוגיות, אלא גם בנושאי חינוך, רווחה, פיתוח עסקים, תחבורה ועוד. לדוגמה: האם הגיוני שמי שמתכנן קו אוטובוס לתושבים בעיר בדרום הארץ יהיה אדם שאף פעם לא ביקר בה? אז למה משרד התחבורה, ולא הרשויות המקומיות, מתעסקות בנושא זה?

שחרור סמכויות ידייק את השירותים שמקבלים התושבים.

חיזוק הדמוקרטיה המקומית

עם שחרור הסמכויות מהשלטון המרכזי למקומי, יש צורך בחיזוק הדמוקרטיה הפנים מקומית. בכנס המדובר עלתה שוב ושוב טענה מחברי מועצה בארץ שאין באמת דמוקרטיה בתוך הרשויות המקומיות.

כיום, למרות חוסר בסמכויות מול הרשות המרכזית, בתוך הרשויות עצמן, ראש הרשות הוא כל יכול. הוא ראש הרשות המחוקקת וגם המבצעת. הוא מחליט מי מחברי מועצה שלו יקבל משכורת כשהוא ממנה אותם לסגני ראש העיר, הוא מנהל את ישיבות המועצה ונותן זכות דיבור כרצונו, מבלי להתייחס להוראות החוק שאותו לא ניתן לאכוף. בידי ראש הרשות למדר חברי מועצה מהאופוזיציה מכל החלטה ומכל מידע שעלולים להקשות עליו. הייעוץ המשפטי של הרשות שאמור לייצג את כל חברי המועצה, עושה בפועל את דברו של ראש העיר. בשורה התחתונה, אין איזונים ובלמים פנימיים ברשויות המקומיות.

שחרור סמכויות מהרשות המרכזית למקומית וצמצום הפיקוח שיש על ראש העיר מלמעלה, חייבים להיעשות יחד עם חיזוק האיזונים והבלמים הפנימיים בתוך הרשויות המקומיות. זה ייעשה באמצעות חיזוק נבחרי הציבור של הרשות, ומתן כלים לחברי המועצה לבצע את תפקידם באפקטיביות.

לא מדובר רק בתגמול לחברי מועצה שפועלים כעת בהתנדבות, אלא בעיקר על מתן אמצעי ביקורת ופיקוח על עבודת העירייה כך שתשרת את ציבור הבוחרים.

לא יו"ר דירקטוריון אלא נבחר ציבור

בשיחה עם ראש עיר גדולה בארץ, הוא חלק על תפיסתי בדבר הצורך לחזק את הדמוקרטיה העירונית. "אני רואה את עצמי כיו"ר הדירקטוריון של הרשות המקומית, כמו בחברה עסקית. חברי המועצה הם חברי דירקטוריון ואני מקשיב להם ופועל מול המנכ"ל כדי שהוא יישם את מה שהחלטתי אחרי שהתייעצתי איתם. ככה זה הכי יעיל".

ומה עם חברי האופוזיציה?, שאלתי. הוא ענה שהם לא רלוונטיים כי הם החליטו להיות באופוזיציה. הם רק מפריעים.

ההשוואה המוטעית של ראש העיר בין הרשות ובין חברה עסקית גורמת לשלטון המרכזי לראות את הרשות המקומית כחברת קבלן במקום לראות אותה כישות דמוקרטית עצמאית שראוי שתחזיק בסמכויות.

טעות זו פוגעת גם בדמוקרטיה הפנים מקומית, כשהיא מייתרת את כל חברי המועצה שאינם חלק מהנהלת העיר.

אמנם חברי אופוזיציה מפריעים לפעמים לקואליציה לממש מדיניות, אך בדמוקרטיה, זהו מצב רצוי ולא בעיה.

לכן חיזוק השלטון המקומי, שהפך להיות יעד שנמצא בקונצנזוס הישראלי, צריך להתחיל מההבנה הזאת: הרשויות המקומיות הם לא חברה עסקית, אלא דמוקרטיות שלטוניות.

הכותב הוא מנהל "פורום מקומי", פורום של חברי מועצה מכל הארץ מיסודו של פורום קהלת