ארבע חברות תרופות מובילות בעולם מקימות יחד מרכז פיתוח בישראל

המרכז שיקימו פייזר, טבע, אסטרהזנקה ומרק סרונו בשיתוף עם אמזון, יתמקד בתחום הכלים החישוביים לפיתוח תרופות וינוהל על ידי מתי גיל, בעבר בכיר בטבע • בנוסף לפניה לחברות סטארט-אפ קיימות, החממה תקים חברות מאפס בארבעה "תחומי אתגר" • הקול הקורא הראשון יפורסם בעוד שבוע

מימין: יאיר בניטה ומתי גיל / צילום: אלעד מלכה
מימין: יאיר בניטה ומתי גיל / צילום: אלעד מלכה

ישראל מידי פעם מכריזה על עצמה כמעצמת בריאות דיגיטלית ומידע רפואי. רמז לכך שבאמת יש דברים בגו, ניתן למצוא בפרויקט חדשנות שמושק היום, ומקבץ לישראל ארבע מחברות התרופות המובילות בעולם. פייזר, טבע, אסטרהזנקה ומרק סרונו ישתפו פעולה עם AWS, חברת שירותי הענן של אמאזון, וקרן ההשקעות הישראלית IBF בהקמת חממה טכנולוגית בשם AION Labs. המיזם הוא בתמיכת רשות החדשנות שפועלת היום תחת משרד המדע. קבוצת חברות זו זכתה ב-2020 במכרז שערכה הרשות.

למנכ"ל המיזם נבחר מתי גיל, בעבר מנהל בכיר בטבע שבין היתר שימש כמנהל קשרי הממשל והשווקים הבינלאומיים בחברה. יאיר בניטה, בעבר מנהל הביולוגיה החישובית בקומפיוג'ן וראש הפעילות המדעית בחברת Cytoreason, מונה לסמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה.

AION תפעל כחממה לסטארט אפים ישראלים בתחומים כמו: גילוי מהיר ומשופר של תרופות, חלופות לניסויים בבעלי חיים, ותמיכה ברפואה מותאמת אישית. התקציב הממשלתי הוא 32 מיליון שקל, כאשר החברות יתמכו בפרויקטים בתקציב נוסף משלהן.

התפקיד של חברות התרופות במיזם יהיה לתמוך בסטארו-אפים, לכוון אותם למענה על הצרכים הבוערים של עולם פיתוח התרופות, ולהעניק להם שירותי מומחים ושירותי מעבדה ומידע הנמצא ברשותם. החברות יקבלו גישה לסביבה חישובית מבוססת על הענן של AWS , אך גם מעבדה "רטובה" (מעבדה עם רקמות וחומרים ביולוגיים).

בנוסף לפניה לחברות קיימות, תעסוק החממה בהקמה של חברות חדשות, על בסיס הצרכים של ענקיות הפארמה השותפות בה. אחרי תהליך בדיקה שארך מספר חודשים וכבר הושלם, החברות הגדירו ארבעה תחומי אתגר שהם הבוערים ביותר לתעשיית התרופות העולמית. החממה תזמין חוקרים ויזמים להצטרף למיזמים שיוקמו על בסיס האתגרים הללו, כולל חוקרים מחו"ל להם תעזור החממה להתמקם בישראל. הקול הקורא הראשון באחד מן התחומים הללו יפורסם כבר בשבוע הבא.

לפתח ייחוד לתעשיה הישראלית מול חברות התרופות

מפתה לחשוב על המיזם כהרחבה של שיתוף הפעולה של מדינת ישראל עם חברת פייזר באיסוף וניתוח מידע רפואי במהלך מגפת הקורונה. אולם, המיזם הוקם עם השותפים הללו עוד לפני המגפה. שיתוף הפעולה עם פייזר כן מהווה דוגמה לכך שהמידע הרפואי הנאסף על ידי מוסדות הבריאות בישראל הוא בעל ערך לחברות התרופות, וכי החוקרים מן התחום בישראל הם מנוסים באיסוף, התיעוד והניתוח של מידע זה.

מתחילת שנות ה-2000 שואלים את עצמם גורמים בממשל ובאקוסיסטם הביומד הישראלי, כיצד אפשר להביא חברות תרופות לפעול באופן משמעותי בישראל, הן בצורת השקעה בחברות מקומיות ורכישתן, והן בהקמת מרכז פיתוח מקומי.

חברות תרופות בינלאומיות אמנם משקיעות בחברות בישראל ורוכשות אותן מעת לעת, אך בתדירות נמוכה מאשר בתחום המכשור הרפואי, ובוודאי מאשר בתחום ההייטק. טבע, שהייתה ספינת הדגל של התחום, נקלעה לקשיים משלה ועוד לפני כן צמצמה מאוד את השקעתה בחברות ישראליות.

מבחינת מרכזי פיתוח, גם כאן הפעילות משמעותית פחותה בתחום התרופות מאשר בתחום המכשור הרפואי. הדוגמאות הן ספורות: חברת יצור התרופות לונזה הקימה מרכז פיתוח בחיפה, לחברת מרק סרונו ישנו מרכז חדשנות בשם אינטרלאב, שהוקם לאחר שהחברה סגרה את מפעל היצור שלה בישראל, וחברת פרינג הדנית מחזיקה בישראל פעילות פיתוח ויצור, המבוססת על חברת BTG הישראלית שנרכשה על ידה. בנוסף, מספר חברות מעורבות בהשקעה בחממות טכנולוגיות של רשות החדשנות. לשם השוואה, בתחום המכשור הרפואי ישנן עשרות חברות ישראליות שנרכשו על ידי התאגידים המובילים בעולם והמשיכו לפעול כמרכזי פיתוח ישראלים. בתחום ההייטק יש ודאי מאות כאלה.

המיזם החדש נועד לנצל את היתרון היחסי של ישראל בתחום המידע הרפואי והבריאות הדיגיטלית כדי להתברג בתוך תעשיית התרופות. זאת, בדומה לאופן שבו השתלבה ישראל בתוך תעשיית הרכב, לא באמצעות פיתוח ויצור מכוניות מקוריות משלה (אסטרטגיה שנכשלה לגמרי), אלא באמצעות שילוב יכולות הבינה המלאכותית הישראליות בתוך מוצרים שמגיעים ממדינות המתמחות בתעשיה כבדה. כך, בלי שיהיה לה מפעל רכב אחד, ישראל הפכה לחלק משמעותי מעולם הרכב של העתיד.

כאמור, אחד המנהלים הבכירים בחממה, בניטה, מגיע מחברת Cytoreason, אשר כבר החלה להיות שותפה משמעותית של חברות תרופות בינלאומיות, ביניהן פייזר, בשימוש במודלים חישוביים לגילוי וניסוי מהירים יותר של תרופות.

לדברי גיל: "הודות למודל החדשנות שלנו המבוססת על אתגרי וצרכי התעשייה, בשילוב שיתוף הפעולה הייחודי של חברי הקונסורציום, אנו ערוכים ומוכנים לחולל שינוי בתהליך של תגליות תרפויטיות ופיתוחן. עם מאגר כישרונות חזק מישראל והעולם, טכנולוגיית ענן ובינה מלאכותית בלב פעילותנו ומחויבות משמעותית של מדינת ישראל, אנו ערוכים לקדם את התעשייה בישראל".

בנוסף, AION Labs הודיעה על שותפות אסטרטגית עם X BioMed, מכון מחקר ביו-רפואי עצמאי הפועל בהיידלברג, גרמניה. BioMed X מתמחה בקידום חידושים מחקריים בתחום הביו-רפואה בממשק שבין המחקר האקדמי לתעשיית התרופות.

ד"ר אוּבֶה שנבק, סגן נשיא בכיר ומדען ראשי למדע מתפתח וחדשנות בפייזר, אמר הכיום כי: "AION Labs היא דוגמה מצוינת לסוג המקומות שבהם פייזר מעוניינת להיות באמצעות שיתופי פעולה בתוך ענף הביופרמה עצמו ובין התעשיות השונות. התכנית מגלמת בתוכה את הפוטנציאל להאיץ את פיתוחן של פריצות דרך משמעותיות העשויות לשנות את חייהם של מטופלים".

ד״ר ג'ים ות'רול, סגן נשיא למדעי הנתונים ובינה מלאכותית בחטיבת המו"פ של אסטרהזנקה, אמר: "דאטה, אנליטיקה ובינה מלאכותית כבר מתחילים לשנות את הדרך שבה אנו מגלים ומפתחים תרופות חדשות ואני מאמין שאנו רואים רק את קצה הקרחון של ההבטחה הזאת.

ד״ר יורן-פטר האלה, ראש המחקר הגלובלי בחטיבת הבריאות של מרק אמר כי: "AION Labs נבנית על ההשקעות ארוכות התווך והמצליחות שלנו בחדשנות הישראלית".

ד"ר ערן הררי, ראש מו"פ גלובלי למוצרים מיוחדים בטבע, אמר: "האופן שבו אנו מגלים ומפתחים תרופות חדשות עובר טרנספורמציה. טכנולוגיות בינה מלאכותית ושיתופי פעולה בין תעשיות שונות ימלאו תפקיד גדל והולך במהפכה המתפתחת בדרך שבה אנו מוצאים פתרונות לצרכים של מטופלים שטרם קיבלו מענה".

"השקת AION Labs תספק הזדמנות לתעשיית הבריאות ומדעי החיים לחשוף דרכים חדשות לקצר את הזמן ולהפחית את עלותן של תגליות רפואיות", אמר דן שירן, מנהל גלובלי של תחום שירותי הבריאות ומדעי החיים.

לדברי עידו צעירי, מייסד ומנהל בפועל של IBF: "אנו נלהבים להיות חלק ממעבדת חדשנות זו הראשונה מסוגה בהובלת קבוצה מדהימה של חברות פארמה וטכנולוגיה בינלאומיות. מסירותה של המעבדה לשיפור תעשיית הביוטק על ידי פיתוח טכנולוגיות ופתרונות מתקדמים והטמעתם בעולם הפארמה עולה בקנה אחד עם מטרותיה של IBF".