מעצרו המפתיע לחקירה של אנליסט הנדל"ן המוערך שי ליפמן בחשד לעבירות של שימוש במידע פנים, מפנה זרקור למקצוע שבעבר נחשב לאחד המבוקשים בשוק ההון המקומי, אך שמעמדו והתגמול שאותו הוא מניב לעוסקים בו, נשחקו בשנים קודמות, בד בבד עם הירידה במספר החברות הציבוריות ובמחזורי המסחר בתל אביב.
ליפמן, המשמש כאנליסט נדל"ן בכיר בבית ההשקעות ווליו בייס, נעצר על-ידי רשות ניירות ערך בחשד כי במהלך התקופה שבין השנים 2019 ועד 2021 ביצע עשרות עסקאות בניירות ערך שונים של חברות ציבוריות שונות, בעיקר מתחום הנדל"ן, באמצעות חשבון שאינו רשום על שמו. זאת, תוך שימוש סדרתי במידעי פנים שהיו מצויים ברשותו מתוקף תפקידו, וקשריו ביחס לפרטים מהותיים הנוגעים לאותן חברות ציבוריות, אשר אליהם נחשף במסגרת עבודתו, ושמהן גרף על פי החשדות רווחים של כחצי מיליון שקל.
חשוף למידע שמגיע מבכירי החברות
במסגרת תפקידו, אנליסט בבתי השקעות בדרך כלל עוקב באופן שוטף אחר פעילות החברות בבורסה ואחר הנתונים הכספיים שהן מציגות בדוחותיהן הכספיים. על בסיס הנתונים שבידו הוא מבצע הערכת שווי לחברה הרלוונטית, בוחן את מצב השוק שבו היא פועלת, ובהתאם מפרסם המלצה לגבי כדאיות רכישת המניה. במסגרת זו חשוף האנליסט גם למידע הנמסר לו על-ידי בכירים בחברות המסוקרות על ידיו, כחלק מגיבוש חוות הדעת לגביהן, כאשר לא מן הנמנע שחלק מאותו מידע מגיע לידיו טרם פרסומו לציבור.
בתי השקעות מעסיקים אנליסטים גם ל"סייל סייד" (sell side) דוגמת ליפמן, שניתוחי החברות שלהם מופצים ללקוחות בית ההשקעות, וגם "ביי סייד" (buy side), המבצעים ניתוחים כלכליים לצורכי השקעה פנימיים של בית ההשקעות.
אנליזה אינה מקצוע הנלמד במוסדות אקדמאים. תואר ראשון בכלכלה או במנהל עסקים יספיקו כדי להתקבל לעבודה כאשר על פי הערכות מספרם של האנליסטים בשוק ההון המקומי עומד על עשרות בודדות.
אנליסט 2021: קווים לדמותו
תואר מבוקש: כלכלה/מנהל עסקים/חשבונאות
שכר: 10,000 שקל לאנליסט מתחיל, 15־20 אלף שקל לאנליסט מתקדם ו־25־40 אלף למנהלי מחלקות
כישורים נדרשים: עבודה מהירה, מעמיקה, יכולת שיווק ויצירת קשרים אישיים. בתחום מעדיפים העמקה בסקטור: "עדיף להכיר שני סקטורים לעומק מאשר חמישה לרוחב"
Sell side או Buy side: הרוב המוחלט של האנליסטים מתמקדים ב־Buy side
מספר חברות לסיקור: אנליסט Sell side מגיע לרוב לכ־20 חברות. אנליסט buy side מכסה 30־40 חברות ואף יותר
שכר התחלתי נמוך מהמקובל בעבר
והתגמול? אנליסטים בכירים ומנהלי מחלקות מחקר בבתי השקעות זוכים לשכר של 25 עד 40 אלף שקל בחודש. עם זאת, שכרם של האנליסטים המתחילים לא גבוה בהרבה מהממוצע במשק ועומד על 10,000 שקל בחודש, כאשר שכר אנליסטים מתקדמים נע סביב 15-20 אלף שקל. מדובר בסכומים נמוכים משמעותית ממה שהיה מקובל בעבר.
הירידה במספר האנליסטים ובשכרם נובעת ממגמות שאפיינו את שוק ההון בעשור הקודם, במהלכו הצטמצם מספרן של מחלקות המחקר בבתי ההשקעות. באותן שנים עמדו מחלקות הברוקראז' (המסחר בניירות ערך) שלטובתן בוצעו המחקרים, בפני רגולציה כבדה ונאלצו להתמודד עם ירידה ניכרת במחזורי הפעילות בבורסה ובמספר ההנפקות, שהקטינו את ההכנסות וחייבו התייעלות. כך למשל, בית ההשקעות הראל פיננסים סגר ב-2013 את פעילות הברוקראז' המוסדי שלו ובאותה שנה מכרה כלל פיננסים את פעילות הברוקראז' לבנק ירושלים.
בנוסף, בשנים האחרונות התפתחה מאוד הטכנולוגיה, מה שהוביל לשינוי באופי הפעילות של חברות ברוקראז'. עד לפני כעשור, חברות אלה היו משתפות את הלקוחות שלהן במחקרי "סל סייד" שביצעו אנליסטים והיו מיועדים להגדלת תנועות הרכישה של המשקיעים.
אולם, בעולם טכנולוגי שבו שפע של מידע פיננסי זמין ונגיש, והמשקיעים מסתמכים פחות על סקירות אנליסטים, מספרם של האחרונים תחום ה"סל סייד" (הנקראים אנליסטים של הצד המוכר, בשל הצורך לשווק את החברה המסוקרת) לא חזר לקדמותו, כאשר גורמים בשוק אף ציינו כי מדובר בעולם שכבר כמעט ואיננו קיים יותר.
הצד השני של עבודת האנליסטים, ה"ביי סייד", מיוצג על-ידי אנליסטים של בית ההשקעות, אשר כותבים אנליזות לצרכים הפנימיים של הארגון, ובהם השקעת כספי הנוסטרו ומוצרי ההשקעה השונים שמנהל בית ההשקעות (קופות גמל, קרנות השתלמות, קרנות נאמנות וכו'). אנליסטים "ביי סייד" נמדדים על סמך ביצועיהם ולכן המלצותיהם, שנחשבות אובייקטיביות יותר, נשמרות לרוב בגופים עצמם, ולא מגיעות לידיעת כלל ציבור המשקיעים.
"לוקח זמן עד שמשקיע מהשורה מקבל מידע"
"צריך לזכור שהמלצות 'ביי סייד' ממוענות למוסדיים ולכן עד שהן מוצאות את דרכן לאנשים פרטיים לוקח זמן, כך שניצול הידע הראשוני הוא מצד הלקוחות הישירים של הברוקראז', לרוב, כאמור, הגופים המוסדיים", אומר רו"ח מאיר סלייטר, שותף ב-Valore מחקר וייעוץ ולשעבר מנהל המחקר בבנק ירושלים ברוקראז'.
"כך, המשקיע מהשורה מקבל את הידע בפער זמן, לרוב של בין יומיים לעשרה ימים, ולכן חשוב שאותו משקיע ידע שלפעמים מה שהוא קורא בעיתון נקרא כבר על-ידי אחרים כמה ימים קודם לכן", הוא מסביר.
ההבדל בקהל היעד מייצר גם שוני באופי העבודה. אנליסטים "סל סייד", אלו שעוד נותרו בשוק, מכסים לרוב כ-20 חברות ונהנים מיכולת גבוהה להתמחות ולהעמיק בתחומי הסיקור שלהם, מאחר שהם מכסים לרוב 2-3 סקטורים בלבד. לאנליסט "ביי סייד", לעומתם, יש יותר חברות לכסות, 30-40 ואף יותר.
היכולת שלהם להעמיק בכל חברה נמוכה יותר, למרות שהם עוסקים פחות בכתיבה ולא צריכים לשווק את הידע, ולכן יש להם יותר זמן לאנליזה. בשני הסקטורים מדובר על עלייה במספר החברות לסיקור לעומת העבר, אז אנליסטים בצד המוכר סיקרו כ-15 חברות, ואילו בצד הקונה נאלצו להתמודד עם עד 30 חברות.
"אנליסט 'סל סייד' נהנה פחות מהגאות בבורסה"
השנה וחצי האחרונות היו מצוינות עבור המשקיעים בשוק ההון, הן בישראל והם בעולם. בד בבד, שטף גל של כ-100 הנפקות חדשות את הבורסה בתל אביב, והגדיל בשיעור ניכר את מספר החברות הנסחרות בה.
האם הגאות בבורסה בישראל ובעולם משפרות את המעמד של האנליסטים ואת הצורך בהם?
סלייטר: "פוטנציאל ההשקעות עלה, וכך גם מחזורי העסקאות ומספר החברות. ועדיין הגאות היא בעיקר בחברות קטנות, כך שאנליסט "סל סייד" פחות נהנה מהגאות הזו, כי הוא עובד בדרך כלל על חברות עם מחזורים גבוהים.
"מצד שני, הגידול במספר החברות עוזר לאנליסטים. לדוגמה, אם פעם במגזר קמעונאיות המזון היו שלושה שחקנים, היום יש 7-8 חברות וזה מעלה את העומק של התחום, בלי שהאנליסט יצטרך ללמוד תחום חדש".
אחד הגורמים לעלייה בהיקפי המסחר בעולם הייתה כניסתם למשחק של משקיעי ריטייל. אותם משקיעים פרטיים, המשתמשים באפליקציית רובין הוד ודומות לה, שישבו בבית בתקופת הקורונה וניצלו את הזמן להתחיל לסחור, רבים מהם ללא ניסיון קודם בהשקעות וללא שימוש במתווכים.
"עבור משקיעי הריטייל, שהיו חשופים ועודם חשופים לדעות ולטורים שמתפרסמים בעיתונים הכלכליים, השינוי במעמדם של האנליסטים שסיפקו אנליזה ללקוחות החיצוניים לא ממש שינה", מסביר גורם בשוק ההון. "לעיתונות הקלאסית נוספו האפליקציות ורשתות חברתיות, עבור המשקיע ההדיוט, ומשם הוא ניזון". זאת ועוד: משקיעים אלו מעדיפים לא פעם להשקיע בחברות הנסחרות בחו"ל ולא בתל אביב.
ברור לכל כי היכולת של גוף פיננסי להחזיק אנליסטים שיכסו את כל התחומים וכל החברות, כשמדובר במאות חברות בישראל לבדה, היא בלתי אפשרית, לא כל שכן לחברות הנסחרות מעבר לים. לאורך השנים היוותה הסקירה של ניירות ערך זרים נקודת חולשה עבור האנליסטים בארץ, בעיה שבעולם הגלובלי של 2021 התעורר צורך למצוא לו פתרון.
"ב'סל סייד' פתרו את הבעיה על ידי שיתופי פעולה עם גורמים מחו"ל", מסביר סלייטר. "למרבית הברוקראז'ים הישראליים יש הסכמים עם גופים זרים, ברוקרים זרים או בתי השקעות זרים. אלו העבירו את המחקר שלהם לברוקראז' הישראלי, אשר מעבירים אותו בתורם ישירות ללקוחות או שלפעמים גם מתרגמים ומתמצתים את הסקירות לפני כן עבור הלקוחות, כדי לפשט אותו. זה הגדיל מאוד את היקף הסיקור של ניירות ערך זרים".
***חזקת החפות: שי ליפמן הוא בגדר חשוד בלבד במעשים האמורים. ליפמן לא הורשע בביצוע העבירות, ועומדת לו חזקת החפות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
