בזמנים כאלה האינפלציה לא בהכרח רעה

הזינוק באינפלציה שהביא עמו משבר הקורונה עשוי לא להיות משבר חולף כפי שקיוו רבים. אבל כדי שהכלכלה תסתגל באופן חלק לעתיד שאחרי המגפה, מחירים גבוהים יותר עשויים להיות נחוצים.

מחסור הנובע מהקורונה העלה את המחירים של סחורות מכל הסוגים, דבר שניתן לראות באופן ברור בדוח האינפלציה שפרסם משרד התעסוקה בשבוע שעבר, ולא פחות מזה מביקור בכל חנות. המחסור העולמי במעבדים האט את ייצור המכוניות, לדוגמה, ומחירי מכוניות חדשות עלו בחודש שעבר ב־8.7% לעומת שנה קודם לכן - כך ניתן היה לראות בדוח האינפלציה. בעיות בשרשרת האספקה גרמו לעלייה של 11.2% במחירי רהיטים.

  

הקונצנזוס הוא שהרבה מהמחסור הזה יוקל בחודשים הקרובים. אספקת המעבדים תחזור למה שהיא הייתה; עלייה בכמות החיסונים בכל העולם תהפוך את הקורונה לברת שליטה, ותקטין את עיכובי הייצור והמשלוחים הקשורים לקורונה, כפי שקרה לאחרונה בווייטנאם. במסיבת העיתונאים שערך יושב ראש הפד, ג'רום פאוול, לאחר הפגישה של הבנק המרכזי בחודש שעבר, אמר שהשפעות צווארי הבקבוק "בולטות כרגע, אך הן ישככו".

אבל מה שקורה עם המחירים אינו קשור רק להיצע אלא גם לביקוש. המגפה גרמה לשינויים בדברים עליהם אנחנו רוצים להוציא את הכסף שלנו, ואיפה אנחנו רוצים לגור ולעבוד, ואלה עשויים להיות יותר קבועים. מחירי מוצרי החשמל עלו לא רק בגלל בעיות אספקה, למשל, אלא גם בגלל שמשבר הקורונה הגדיל את המשיכה לחיים בפרברים. כך שאפילו אם יתוקנו שרשראות האספקה, עדיין אולי יהיה קשה למלא את הביקוש, וכתוצאה מזה המחירים ימשיכו לעלות.

אחד השינויים הכלכליים הברורים ביותר שהביאה המגפה היה עלייה גדולה בביקוש לסחורות, לעומת שירותים. בתחילה, זה היה נראה לגמרי זמני: אנשים קנו יותר דברים כמו קונסולות של משחקי ווידאו ומוצרי מזון בגלל שהיו תקועים בבתים. אבל אפילו לאחר שהחלה חלוקת החיסונים והיו הקלות במגבלות הקשורות לקורונה שהביאו לעליית הביקוש לשירותים כמו ארוחות במסעדות, נראה שהביקוש לסחורות לא ירד. ברבעון השני של השנה, הוצאת צרכנים על סחורות הייתה גבוהה ב־18% לעומת הרבעון הרביעי של 2019, לאחר התאמה לאינפלציה. הוצאת צרכנים על שירותים הייתה נמוכה יותר ב־3.4%.

השינוי בהעדפות עוזר להניע גם שינויים באינפלציה. בדוח האינפלציה מיום רביעי ניתן היה לראות שהמחירים של סחורות לצרכנים עלו ב־9.1% לעומת שנה קודם לכן, בעוד שמחירי סחורות עלו ב־3.2%.

ישנו כמובן פתח לכך שמחיר השירותים יירד לרמה הקודמת אם הקורונה תרפה אחיזתה. אבל גם כך, נתח ההוצאות המוקדש לסחורות עשוי להיוותר גדול יותר ממקודם. אם יותר אנשים ימשיכו לעבוד חלק מהזמן מהבית, למשל, הם יוציאו פחות כסף על מסעדות באזורי המשרדים שלהם ויותר על קניות מזון לבית.

באופן דומה, אם עסקים ימשיכו לערוך הרבה פגישות עם לקוחות באופן מקוון, הם יוציאו פחות על נסיעות ויותר על ציוד טכנולוגי. יצרניות המחשבים הביתיים מהמרות על כך שמספר גדול יותר של עובדים יצטרכו יותר ממחשב אחד בגלל סידורי עבודה מרחוק, וזה יתפרש לביקוש מוגבר למחשבים ביתיים לאחר המגפה.

שינויים גיאוגרפיים בביקוש גם הם בעלי השפעה. יותר אנשים עוברים לפרברים או לערים קטנות, ואנשים הגרים בפרברים עובדים לעתים קרובות יותר מהבית, מה שעשוי להפוך ליותר ביקוש שהחברות בפרברים ובערים קטנות יותר יצטרכו לספק. נראה שהשינויים במחירים קשורים גם לגודל האוכלוסייה: באזורים עם יותר מ־2.5 מיליון אנשים עלו המחירים לצרכנים ב־4.8% לעומת שנה קודם לכן בספטמבר, בעוד שבמקומות עם 2.5 מיליון אנשים או פחות עלו המחירים ב־5.9%.

עליות מחירים המונעות על ידי הביקוש שולחות מסר חשוב לחברות המרוויחות מהם: אתם יכולים לעשות אפילו יותר כסף אם תספקו יותר סחורה. זה גורם לרכישת ציוד חדש, פתיחת אתרים חדשים וחשוב מכל, העסקת עובדים חדשים. בינתיים, בחברות בהן הביקוש נותר נמוך, קשה לעתים להוריד מחירים, בין היתר בגלל שקיצוץ בשכר העובדים לא תמיד ניתן ליישום.

במחקר שהציגו בכנס השנתי של הפדרל ריזרב בג'קסון הול, וויומינג באוגוסט, טענו הכלכלנית ורוניקה גררי ועמיתיה שהאינפלציה עשויה לעזור להקל על תגובת הכלכלה לשינויים כמו השינוי הנוכחי בגלל שהוא מעודד התרחבות בתחומים בהם הביקוש עולה. הביקוש גם עוזר למשוך עובדים מעסקים בדעיכה בהם השכר מדשדש בגלל שהאינפלציה פוגעת בכמות הדברים שהעובדים האלה יכולים לקנות במשכורותיהם.

עבור קובעי המדיניות של הפררל ריזרב, זו עשויה להיות דילמה. מצד אחד, הם לא רוצים שאינפלציה גבוהה מדי תכה שורשים בכלכלה, ותהפוך לטענה בעד העלאת מסים בשנה הבאה אם האינפלציה לא תרד. מצד שני, אם האינפלציה עוזרת לשמן את הכלכלה לקראת שינויים נחוצים, אולי יסכימו בפד לסבול מעט יותר אינפלציה ממה שרגילים שם.