האם בנט מחויב לזמן את נתניהו לפגישת עדכון חודשית?

שם: צחי הנגבי
מפלגה: הליכוד
תכנית: הכל פוליטי, כאן 11
תאריך: 16.10.2021
ציטוט: "בחוק [...] כתוב 'ראש הממשלה יעדכן את ראש האופוזיציה'".
ציון: נכון

ח"כ צחי הנגבי (ליכוד) התראיין בתכנית "הכל פוליטי" בכאן 11 ונשאל על היחסים העכורים בין ראש הממשלה נפתלי בנט לראש האופוזיציה בנימין נתניהו. לאחר שהמראיינים יערה שפירא וסולימאן מסוודה שאלו את הנגבי על היעדר המחוות בין השניים (למשל הזכרת בנט בנאום או פנייה לנתניהו בתוארו ראש האופוזיציה בכנסת), מסוודה הזכיר: "גם "לא הייתה פגישה בין יו"ר האופוזיציה לראש הממשלה".

על כך שפירא הוסיפה: "בין היתר כיוון שראש האופוזיציה לא ביקש פגישה". הנגבי הגיב: "אני חושב, דרך אגב, שזה ממש לא בסדר שראש הממשלה לא ממלא את החוק שמחייב אותו". בשלב זה שפירא קטעה אותו כדי להגיד: "מי שצריך לבקש פגישה זה ראש האופוזיציה". הנגבי התעקש: "סליחה. בחוק לא כתוב מי מבקש פגישה. כתוב ראש הממשלה יעדכן את ראש האופוזיציה".

לאחר ששני המראיינים התעקשו שבאחריותו של נתניהו לבקש פגישה, הנגבי השיב: "החוק מחייב את ראש הממשלה לעדכן. דרך אגב, הוא לא חייב להיפגש איתו. הוא יכול לעדכן אותו בדרך אחרת, לשלוח אליו את המזכיר הצבאי, לשלוח אליו את ראש המטה לביטחון לאומי ". שפירא שוב קטעה את הנגבי בניסיון אחרון להבין מדוע נתניהו לא ביקש פגישת עדכון: "לא נאה לו לבקש פגישה?".

על כך הנגבי ענה: "לא נאה לראש הממשלה לממש את החוק? עכשיו, אני יודע למה הוא לא מזמין אותו. כי הוא יודע שבפגישה הזאת יהיה אדם אחד שבאמת יודע מה צריך לעשות, זה נתניהו, ובנט יישב שם נזוף, וראש הממשלה יגיד לו 'למה אתה מוותר לאמריקאים? למה אתה לא נלחם בקונגרס כמו שאני עשיתי? למה אתה מאפשר לאיראן להתקדם לפצצה ואתה לא עושה כלום?'".

החוק לגבי ראש האופוזיציה

התפקיד של ראש האופוזיציה לא היה תפקיד רשמי עד שנת 2000. אז נוסף תיקון לחוק הכנסת, שעיגן את מעמדו של ראש האופוזיציה, והראשון לכהן בתפקיד זה היה אריאל שרון, עד שניצח בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה ב-2001.

החוק קבע שראש האופוזיציה יגיע מסיעת האופוזיציה הגדולה ביותר (במקרה שבו יש שתי סיעות שוות בגודלן, אז מזו שקיבלה יותר קולות בבחירות), אלא אם כן יותר ממחצית מחברי האופוזיציה הודיעו ליו"ר הכנסת על חבר כנסת אחר שהם מעדיפים שיחזיק בתפקיד.

על יו"ר הכנסת להודיע על זהותו של ראש האופוזיציה עד שבועיים מהשבעתה של ממשלה חדשה או בסמוך להודעת למעלה ממחצית חברי האופוזיציה על העדפת אדם אחר, בהתאם למקרה, וראש האופוזיציה מכהן בתפקידו החל מהודעה זו. החוק גם קובע זכות מיוחדת לראש האופוזיציה לנאום בכנסת אחרי ראש הממשלה ומייחד לו מקום בטקסים ממלכתיים.

כחלק מיצירת תפקיד ראש האופוזיציה, נוסף לחוק הכנסת סעיף 13 שקובע: "ראש הממשלה יזמין לפי הצורך, ולא פחות מאשר פעם בחודש, את ראש האופוזיציה ויעדכן אותו בענייני המדינה". כלומר, לשון החוק מטילה במפורש את האחריות לקיום העדכונים על ראש הממשלה ולא על ראש האופוזיציה, וגם קובעת במפורש את התדירות המינימלית בה על הדבר להיעשות. הנגבי לא דייק כשאמר שהחוק לא מציין מי אמור לזמן את הפגישה, אך הנוסח המדויק דווקא מחזק את טיעונו.

הפגישות בין ראש הממשלה לראש האופוזיציה בפועל

פנינו למשרד ראש הממשלה וביקשנו לדעת האם בנט זימן את נתניהו לפגישה בהתאם לחוק. בתגובה נמסר שאמנם החוק אכן מטיל את האחריות על ראש הממשלה, אבל שבפועל נוצר נוהג לפיו ראש האופוזיציה מבקש את הפגישות הללו.

התגובה, לפי המשרד, נמסרה לאחר בירור עם ראשי אופוזיציה בעבר וכמו כן עם אנשי משרד ראש הממשלה שנשארו בתפקידם למרות חילופי השלטון. ניסינו, במקביל, לברר עם ראשת האופוזיציה לשעבר ציפי לבני האם היא הייתה נוהגת לבקש פגישות או שהייתה מוזמנת אליהן. לבני השיבה כי היא אינה זוכרת ושהלשכות היו אחראיות לתיאום פגישות אלו, והפנתה אותנו אל החוק. ניסינו להשיג גם את תגובתו של נתניהו האם בכלל ביקש פגישה, אך לא היה באפשרותו להגיב בזמן לפרסום הבדיקה.

ביולי 2019, מייסד מיזם התקשורת "שקוף" תומר אביטל, כתב ב"הארץ" על המצב הייחודי אליו הוביל רצף מערכות הבחירות: בגלל שלא הוקמה ממשלה גם לא הייתה אופוזיציה, כך שלא היה ראש אופוזיציה. עם זאת, כדי להבטיח רציפות שלטונית, ראש הממשלה דאז נתניהו נשאר בתפקידו. לפי אביטל, כתבי שקוף פנו גם לראשת האופוזיציה האחרונה טרם בחירות אפריל 2019, שלי יחימוביץ', וגם לראש המפלגה הגדולה ביותר שלא הייתה חברה בממשלת המעבר, בני גנץ, ושניהם אישרו שלא קיימו פגישות עדכון עם נתניהו. עם זאת, בנובמבר 2019, גנץ סיפר שנתניהו עדכן אותו מבעוד מועד בחיסול המתוכנן של בהאא אל אבו-עטא, בכיר ג'יהאד שחיסולו היה הפתיח למבצע "חגורה שחורה". כמו כן, דווח שגם לאחר המבצע נתניהו העביר לגנץ עדכונים ביטחוניים. זאת, כאמור, למרות שגנץ לא החזיק באופן רשמי בתפקיד ראש האופוזיציה, מה שמעיד על כך שנתניהו התייחס אליו כאל ראש האופוזיציה בפועל. מטעם גנץ סירבו להגיב האם הפגישות היו לבקשת גנץ או ביוזמת נתניהו.

בתוכנית "מהצד השני עם גיא זהר" הראו שבהצעת החוק לתיקון חוק הכנסת נכתב ש"קיים נוהג של פגישות

עדכון ודיווח של ראש הממשלה לראש הסיעה הגדולה שאינה מיוצגת בממשלה, ברם, הדבר נעשה בהתאם לרצונו של ראש הממשלה", והחוק למעשה נועד להפוך את הנוהג לעניין מחייב. הדבר מצביע על כך שגם אם אכן כיום ישנו נוהג שראש האופוזיציה מבקש את הפגישה, מדובר בנוהג שהשתרש לאחרונה בלבד.

ח"כ הנגבי מסר למשרוקית את התגובה הבאה: "כיוון שצדקתי אין מה להוסיף. אין כאן עניין של 'נוהגים שנוצרו בשטח'. מצופה מראש הממשלה לפעול על פי חוק ולא להמתין לבקשת פגישה. החוק קובע מפורשות שראש הממשלה 'יזמין' לפחות פעם בחודש את ראש האופוזיציה, 'ויעדכן' אותו בענייני המדינה. מה יותר ברור מזה?"

לסיכום, חוק הכנסת כולל חובת קיום פגישה בין ראש הממשלה לראש האופוזיציה לפחות אחת לחודש, ולשון החוק קובעת שראש הממשלה הוא זה שיזמין את ראש האופוזיציה לפגישה. בפועל נוצר נוהג לפיו הפגישות מתקיימות לבקשתו של ראש האופוזיציה, אך לא במסגרת החוק. לכן דבריו של הנגבי נכונים.