"יש לנו מטופלים שההכנסות שלהם צנחו בגלל ירידה קוגניטיבית": ביקור במרפאת פוסט-קורונה באיכילוב

מקומות המסתור בבית החולים שהם בורחים אליהם להירגע, והגעגועים לימים שנחשבו לגיבורי ישראל וזכו לפינוקים: "בגל הראשון היו שולחים סושי, היום גג בונבוניירה מהסופר-פארם למטה" • ביקור במרפאת פוסט-קורונה באיכילוב • הברזייה

מימין: ד״ר גיא חושן, קרן מיפנו, פולי בן עמי. המטבחון של: מרפאת מחלימים - פוסט קורונה, בית החולים איכילוב / צילום: איל יצהר
מימין: ד״ר גיא חושן, קרן מיפנו, פולי בן עמי. המטבחון של: מרפאת מחלימים - פוסט קורונה, בית החולים איכילוב / צילום: איל יצהר

המטבחון של: 

מרפאת מחלימים - פוסט קורונה, בית החולים איכילוב

משתתפים בשיחה:

1. ד"ר גיא חושן, נשוי + 3, רעננה. סגן מנהל מחלקה פנימית ח׳ ומנהל מרפאת מחלימים. 20 שנה באיכילוב

2. קרן מיפנו, 39, נשואה + 2, ראש העין. פסיכולוגית רפואית, מנהלת היחידה להתערבויות מערכתיות בצוותים רפואיים. שלוש שנים באיכילוב 

3. פולי בן עמי, 35, נשואה + 1, רמת גן. מרפאה בעיסוק. 7 שנים באיכילוב

מה במטבחון: 

"מדבר קולינרי - שני גביעי גבינה לבנה, לחם מאתמול, קפה שחור ותה", מפרט גיא את ההיצע המפתה. יש חדר אוכל לצוות, אבל קרן, גיא ופולי מביאים אוכל מהבית או חוטפים פרוסת לחם עם גבינה במחלקה.

על מה מדברים?

מה זה מרפאת מחלימים: מרפאה ייעודית למחלימי קורונה הסובלים מסימפטומים לאחר הבידוד: עייפות ותשישות, קוצר נשימה, טעם וריח. ויש גם סימפטומים כמו חרדה ודיכאון, פגיעה בזיכרון ובריכוז. קרן, שבעלה מחלים מקורונה, מנסה להבין האם הוא מוגדר כסובל מהסינדרום: "הוא איבד את חוש הטעם והריח, זה חוזר חלקית, ועדיין הוא עייף מאוד".

איך הגעתם לתפקיד? ד"ר חושן מלווה את הקורונה מתחילתה. "ובאוגוסט, כשהבנו שהרבה מחלימים סובלים מתופעות ארוכות טווח, פתחתי את המרפאה ביחד עם פרופסור קובי אבלין". פולי עבדה כמרפאה בעיסוק בבית החולים בני ציון בחיפה. היא באיכילוב מ-2014. קרן היא פסיכולוגית המתמחה בטיפול בחולים אונקולוגיים: "בקורונה נקראנו לתמוך בצוותים, ואז ד"ר חושן הפנה אותנו לצרכים הרגשיים אצל מטופלים".

המטופלים: פולי מספרת על זוג חולים נשואים, "היא עורכת דין והוא בהייטק. ההכנסות צנחו, במשך חצי שנה הם לא יכלו לעבוד בגלל הסימפטומים הקוגניטיביים". גיא: "פנה אלי מתמחה מבית חולים אחר, שברגע 'שהחלים' שיבצו אותו לתורנות מיון. הוא אמר, איך אני יכול לעבור משמרת? אני לא מסוגל ללכת עשרה מטרים". קרן מדגישה שהם זקוקים ללגיטימציה: "מה שמקל על מחלימים זה להבין שהקושי שלהם אמיתי, יש לו שם".

רגעי פחד: המגפה הביאה אירועים מלחיצים וקיצוניים. ד"ר חושן מספר שהצוותים חוו לא פעם אלימות ממטופלים: "קרובי משפחה של מטופל הגיעו לבית החולים אחרי שאיימו עלי בטלפון. היו להם השגות לגבי המוסד אליו שלחנו אותו, הם הגיעו לחצר והזמנתי שוטרים. היה מפחיד". פולי מצידה חששה להדביק את משפחתה, וקרן נזכרת בהתחלה: "להסתובב במסדרונות הריקים, כשבתוך המחלקות יש מלחמה - זו היתה תחושה קשה".

איך מתאווררים: הרבה הומור שחור. "זה מנגנון נפוץ", מאבחן גיא, "להיות ציניים ואפילו מורבידיים". "וגם אוכל. אוכל תמיד יש", מוסיפה פולי. שלושתם נתקפים געגועים לימים שצוותי הקורונה נחשבו לגיבורי ישראל וזכו לפינוקים: "היה לנו תורן משלוחים - תפקידו היה לנהל אותם, שלא הכל יגיע בבת אחת", נזכר גיא. מה שלחו? הכול: "מכונות קפה, פיצות, סושי, מסאז'ים. עד שאחת המתנדבות של המסאז' התגלתה כחולת קורונה והדביקה שלושה אנשי צוות", הוא מספר. "היום מקסימום מביאים לנו בונבוניירה של מרסי מהסופר-פארם למטה".

פינות סודיות: בימים קשים, לכל אחד יש את הפינה שבה הוא גונב רגעי מנוחה. "יש דק מדהים בקומה 12 בבנין אריסון, עם נוף מערבה לתל אביב ולים", מספר גיא. קרן הולכת לגינה של בית המשפט הסמוך ברחוב ויצמן. "שתדעי שאם את חוצה את הכביש ונכנסת למוזיאון יש שם למטה גינה פנימית עם בית קפה", מגלה לה גיא. פולי אומרת שכולם באים להתחבא בריפוי ועיסוק. "יש לנו מטבח טיפולי שהמטופלים מבשלים בו, אז תמיד יש אוכל טעים".

מה לובשים: קרן לא לובשת חלוקים לבנים. "בטיפול הפסיכולוגי אנחנו לבושים רגיל בשביל להבדיל אותנו מהצוות וליצור קשר אחר". גיא מודה שלבש מכופתרת רק בשביל הצילומים. "היום באתי מחויט יחסית לעצמי, אני לובש סקראבס (מדי צוות רפואי ירוקים, ג"ו). לא משקיעים בבגדים, קטע של צוות רפואי". פולי חולקת עליו: "יש 7,000 עובדים באיכילוב, חלקם מחפשים חתן וכלה".

מחוץ למחלקה: גיא גולש כל בוקר בים. "באור ראשון אני במים, ומשם לעבודה". גם כשהגלים מפתים, הוא מצהיר, אין הברזות מהמרפאה. פולי רוקדת מחול מודרני, וקרן עושה הליכות בכל שישי בחוף הצוק. "אני גם אופה, אבל נמנעת מפחמימות, אז לא טועמת".