פורסם תזכיר החוק השנוי במחלוקת לדחיית מס למשקיעים בהייטק

אף שענף ההייטק נהנה מגאות חסרת תקדים, הממשלה מעוניינת להעניק הטבות והקלות מס למשקיעים בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים • גם מוסדות פיננסים זרים שיתנו הלוואות לחברות טכנולוגיה ישראליות יזכו להטבות

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

משרד האוצר פרסם היום (ד') להערות הציבור תזכיר חוק הכולל שלושה תיקוני חקיקה שנועדו לקדם את ענף ההייטק הישראלי. תיקוני החקיקה אמורים היו להיכלל בחוק ההסדרים, אך הם הוסרו ממנו בסופו של דבר ועברו לחקיקה רגילה. התיקונים עוברים לחקיקה בעקבות הסכמות בין ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן.

תיקון החקיקה השנוי במחלוקת ביותר בתזכיר נוגע ל"חוק האנג'לים". חוק האנג'לים היה הוראת שעה מ-2012 עד 2019, אז פג תוקפו, וכעת הממשלה מחזירה אותו בגרסה מורחבת. לפי תיקון זה, משקיעים בסטארט-אפים בשלבי סיד ופרה-סיד מוקדמים יוכלו לקבל זיכוי מס על השקעה של עד 3.5 מיליון שקל לחברה או לחלופין באופן תקדמי גם לקבל דחייה של תשלום מס למועד עתידי. כך לדוגמה, המשקיעים יוכלו לקבל דחייה על תשלום מס על רווחי הון שהופקו ממכירת מניות טכנולוגיה כנגד השקעה חוזרת בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים.

מטרת המהלך, לפי דברי ההסבר, היא "לעודד השקעה בחברות קטנות הנמצאות בשלבי המחקר והפיתוח הראשוני, אשר לא נהנו מהגאות הנוכחית בענף באותו האופן כמו חברות בוגרות יותר, בין היתר לאור מעבר של קרנות ההון סיכון להשקעה בחברות בשלבים מתקדמים יותר".

עם זאת, תיקון החוק מעניק הטבת מס למשקיעים דווקא בתקופה שבה ההשקעה בהייטק ובסטארט-אפים משתלמת ורווחית מתמיד, כתוצאה מהגאות בענף. גם החשש שמובע בדברי ההסבר לגורלן של חברות סטארט-אפ צעירות אינו לחלוטין מוצדק על פי הנתונים.

לפי דוח חברת המחקר IVC שפורסם החודש, בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה סטארט-אפים ישראלים קיבלו 129 סבבי השקעה בשלבי סיד ופרה-סיד. בקצב הנוכחי מספר זה אמור לעבור עד סוף השנה את כמות סבבי הסיד והפרה-סיד ב-2020 (158), 2019 (148) וב-2018 (150).

אמנם מרבית הצמיחה בגיוסי ההון בשנים האחרונות הגיעה אכן מהשקעות בסטארט-אפים בשלבים מתקדמים, אך המספרים אינם מצביעים על פגיעה מהותית בסטארט-אפים הצעירים, לפחות לא כתוצאה מחוסר במימון.

הביקורת כלפי סעיף זה נובעת מכך שהיכולת לדחות את תשלום המס אינה קיימת בתחומי השקעות אחרים וגם מכך שלא הוכח כי היא דרושה לתעשייה בעת הזו. מן הסתם, הטבה זו תזרום לכיסי משקיעים שגם ככה נמצאים במאיון העליון.

במקביל שני תיקונים הנוספים שפורסמו יעניקו לחברות הייטק ישראליות שרוכשות חברות ישראליות אחרות הטבת מס ויעניקו פטור ממס למוסדות פיננסים זרים בגין הלוואות שיתנו לחברות טכנולוגיה ישראליות.