משבר שרשראות האספקה מתדלק נסיגה נוספת מהגלובליזציה

הקורונה, האקלים והגיאופוליטיקה ריסקו את הייצור הגלובלי ומאיימים להביא לסיום תקופה של מחירים נמוכים ומגוון אינסופי

נמל שנזן בסין. חברות וממשלות מתעוררות לסיכונים של תלות בספקים רחוקים / צילום: Shutterstock, Alexey Lesik
נמל שנזן בסין. חברות וממשלות מתעוררות לסיכונים של תלות בספקים רחוקים / צילום: Shutterstock, Alexey Lesik

אין דבר שגילם את ההבטחה שבגלובליזציה יותר משרשרת האספקה הצנועה. הודות לאינטגרציה של הייצור בין גבולות ובתוכם, לקוחות למדו לצפות לגיוון אינסופי ולזמינות מיידית.

כרגע כל זה נמצא תחת מצור. משבר שרשראות האספקה של 2021 מתדלק נסיגה מהגלובליזציה, במידה רבה כפי שהמשבר הפיננסי של 2008 עשה.

שלושה כוחות גדולים מניעים את המשבר האחרון: הקורונה, האקלים וגיאופוליטיקה. כולם שיחקו תפקיד במחסור בשבבים ששיתק את ייצור המכוניות בכל העולם. הקורונה הניעה ביקוש למוצרי אלקטרוניקה שלקח שבבים מיצרני רכב, וצעדים לשליטה על הנגיף הפריעו לייצור במלזיה. מזג אוויר קיצוני גרם לבתי חרושת בטקסס להפסיק לעבוד ומאיים לעשות אותו הדבר בטייוואן. והמכסים האמריקאים ואיסורים על יצוא הורידו את מלאי השבבים בארה"ב בזמן שגרמו לקונים סינים לאגור מה שיכלו, כך אומר צ'ד בוון ממכון פטרסון לכלכלה בינלאומית.

הכוחות האלה גם תרמו למשבר האנרגיה של בריטניה. הקורונה והברקזיט הקטינו את מספר נהגי המשאיות הזמינים להעברת דלק, ורוח חלשה גרמה לכך שמלאי האנרגיה המתחדשת הזמינה היה נמוך בזמן שרזרבות הגז הטבעי גם הן מידלדלות. כלכלת סין הוכשלה על ידי סגרים שנועדו למגר את התפרצויות הקורונה או למלא יעדים של הפחתת פליטות פחמן, והמחסור בפחם הוחמר על ידי איסור היבוא מאוסטרליה, שהוטל כעונש על היבשת בגלל שביקשה חקירה לגבי מקורות הקורונה.

התלות בייצור העולמי

לפני עשרים שנה, משקיעים ובנקאים הבינו כדבר מובן מאליו שאשראי תמיד יהיה זמין במחיר כלשהו ובנו עסקים שלמים סביב הרעיון הזה. התוצאה הייתה מערכת פיננסית שכולה מחוברת בינה לבין עצמה ללא מרווח לטעויות, ובמקרים של זעזוע הייתה נתקעת לחלוטין.

באופן דומה, מה שאפשר את המשבר בשרשראות האספקה הוא המידה בה הייצור העולמי הפך ליעיל וחלקיו השונים קשורים אלה באלה. חברות אימצו את מיקור החוץ ואת הייצור בחוץ, מלאי המגיע בדיוק ברגע הנכון, ומודלים "קלים בהון" שהפרידו בין פיתוח לבין ייצור. הנתח של מסחר עולמי ששרשראות האספקה גלובליות היו אחראיות לו - מקרים בהם מוצר עובר לפחות שני גבולות - עלה מ־37% ב־1970 ל־52% ב־2008, ומאז נשאר ברמה זו, על פי נתוני הבנק העולמי.

היום, חברות וממשלות מתעוררות לסיכונים של תלות בספקים הנמצאים רחוק והיעדר מנגנונים לבלימת זעזועים בחוליות חיוניות בשרשרת, החל משילוח ימי ועד העברת כוח חשמלי. לדוגמה, יש יותר מ־50 נקודות בשרשרת האספקה העולמית של שבבים בהם "אזור אחד בעולם מחזיק יותר מ־65% מנתח השוק של כל העולם", על פי דוח של קבוצת הייעוץ של בוסטון ושל איגוד תעשיית המעבדים. "אלה נקודות כשל בודדות אפשריות שעשויות להיות מופרעות על ידי אסונות טבע, סגירות תשתית או סכסוכים בינלאומיים".

הקורונה היא הזעזוע הגדול ביותר למערכת הזו, וגרמה להפסקת ייצור, סגירת גבולות והוצאת עובדים מכוח העבודה. נגיף העובר מוטציות, התנגדות למשטרי התחסנות ומדיניות האפס קורונה של סין - כולם מובילים לכך שהקורונה עדיין מאיימת על שרשראות האספקה. אבל היא אמורה לסגת כשחסינות טבעית והחיסונים יקטינו את קטלניות הנגיף וממשלות אחרות מחוץ לסין יבינו שהמגבלות וסגירות הגבולות הן תגובה יקרה מדי להתפרצויות.

"משהו חייב להשתנות מהר", מזהירים בסוכנות האנרגיה הבינלאומית

סיכוני האקלים צפויים לגדול, גם בגלל שאירועי מזג אוויר קיצוני יהיו תכופים יותר וגם בגלל המעבר לאנרגיה מתחדשת, שאין לה את ההספק העודף שיש לדלקי מאובנים. שוק הנפט הוא עולמי: ההיצע במקום אחד יכול למלא ביקוש במקום אחר. בעוד שמחיר הנפט עשוי לנוע, ההיצע כמעט לעולם לא נגמר בגלל יכולת התפוקה העודפת של אופ"ק, מלאי פרטי של חברות ורזרבות חירום שהממשלות מחזיקות. למרות שהגז הטבעי פחות נייד מנפט, גם אותו אפשר לאחסן ולאחרונה גם לשלוח למרחקים יותר ויותר בצורת נוזל.

לעומת זאת, אנרגיה המופקת בכוח הרוח והשמש לרוב נצרכת מיד עם ייצורה ויכולה להיעלם לחלוטין אם הרוח לא נושבת או השמש מוסתרת. "אין אופ"ק של אנרגיה נקיה שמחזיק כיום מלאי עודף של אנרגיה מתחדשת כרזרבה", אמר קווין בוק, מנהל מחקר בחברת הייעוץ ClearView Energy Partners בדוח מהעת האחרונה. זה יכול להיפתר רק דרך השקעות באחסון והובלת סוללות, שמפגר בהרבה אחרי ההשקעה בייצור, כך אמרה בשבוע שעבר סוכנות האנרגיה הבינלאומית, אפילו כשגרף ההשקעות בדלקי מאובנים נעשה שטוח. "משהו חייב להשתנות מהר, או ששווקי האנרגיה העולמיים יעמדו מול תקופה סוערת בקרוב", מזהירים בסוכנות האנרגיה הבינלאומית.

פרוטקציוניזם מפריע לשרשראות האספקה לפחות מאז 2008 כשסבב שיחות הסחר בדוחא קרס. מלחמת המסחר בין ארה"ב לסין הביאה את החיכוכים האלה לרמה חדשה. בגלל מלחמה זו, ארה"ב, סין ואירופה כולן מבקשות לעצמן יכולת ייצור עצמית בתחומי מפתח כמו מעבדים וסוללות. ישנם גם איומים נוספים, כמו תעריפים ירוקים על יבוא פחם. בינתיים, איסורים אקראיים על יבוא ומעצרים הפכו לחלק שגרתי מארגז הכלים של מדיניות החוץ הסינית, כפי ששליטה על היצוא הפכה לחלק מארגז הכלים של ארה"ב. האיום השגרתי של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ להטיל תעריפים ומכסות על מנת לקדם מטרות בתוך ארה"ב נגמר כשהוא עזב את התפקיד, אבל חברות ושותפי מסחר חייבים להתכונן לכך שאולי יחזור בעוד כמה שנים.

לא כל הלחצים על שרשראות אספקה הם נגד הגלובליזציה. הטכנולוגיה ממשיכה להגדיל את האפשרויות למיקור חוץ, בייחוד בתחום השירותים. עדיין, חברות צפויות לבחון מחדש נהלים שפעם לקחו כמובנים מאליהם כמו למשל החזקת מלאי מינימלי או הבאת מרכיבים חיוניים ממקומות שיש בהם סיכון פוליטי. בדוח השבוע, אסטרטגים העוסקים בניירות ערך בבנק אמריקה מצאו שסין חברות במדד S&P 500, כמות אתרי הייצור בארה"ב ב־2000 הייתה גבוהה ב־2% לעומת 2018, אבל באסיה נמוכה ב־5%.

בדיוק כמו שהמשבר הכלכלי הניע בנקים ורגולטורים להעדיף חסינות על פני יעילות, משבר שרשראות האספקה כנראה יביא לכך שרשתות ייצור יהיו יותר חסינות להפתעות אך מצד שני בעלות יכולת קטנה יותר לשמח צרכנים במבחר גדול במחיר נמוך.

צרו איתנו קשר *5988