למה השווי של סטארט-אפים מזנק ומי מתנגדים להבאת עובדי הייטק זרים

קרנות עמוסות בכסף ושיטות חדשות ונדיבות לחישוב שווי הופכים סטארט-אפים לחדי-קרן במהירות שיא • וגם מדוע ההכנסות של הסטארט-אפ הישראלי יוטפו קפצו במעל 80% בעקבות עדכון הפרטיות של אפל • השבוע שהיה בהייטק

סטודנטים זרים למקצועות הייטק וטכנולוגיה בטכניון חיפה / צילום: ארכיון המרכז הבינלאומי בטכניון
סטודנטים זרים למקצועות הייטק וטכנולוגיה בטכניון חיפה / צילום: ארכיון המרכז הבינלאומי בטכניון

חברת המחקר IVC הכינה לאחרונה טבלה מעניינת שמשווה בין השווי שקיבלו חדי-קרן ישראלים במהלך 2019-2020 לבין השווי שניתן לאותן חברות בגיוסי מימון חדשים השנה. הפערים האלו עצומים. הנה כמה דוגמאות: סטארט-אפ הפינטק ראפיד היה שווה באוקטובר 2019 מיליארד דולר, סכום נאה לכל הדעות. אלא שבאוגוסט השנה, פחות משנתיים אחר כך, שווי זה כבר עמד על כמעט 9 מיליארד דולר.

דוגמה שנייה: נכון לספטמבר 2020 היה סטארט-אפ הפינטק מליו שווה 700 מיליון דולר. שנה אחר כך השווי של החברה קפץ כמעט ל-4 מיליארד. דוגמה שלישית וקיצונית במיוחד: הסטארט-אפ וויז של אסף רפפורט היה שווה 600 מיליון בדצמבר 2020, שווי שזינק ל-6 מיליארד דולר בשבוע שעבר - פי 10 תוך פחות משנה.

אם תשאלו את החברות והיזמים, תקבלו לרוב נאום ארוך ומשכנע על הצמיחה יוצאת הדופן שלהם במכירות שהובילה לקפיצה בשווי. זאת בהחלט חלק מהתשובה, אבל אנחנו חיפשנו השבוע הסברים אחרים לטירוף הזה.

נהוג לומר שאם משהו לא שבור, אל תנסה לתקן אותו. ההייטק הישראלי בהחלט לא שבור ובימים אלו חווה את תקופת הגאות והשגשוג המרשימים ביותר שלו אי פעם. למרות זאת, שרי הממשלה נראים נחושים להושיט להייטק יד דווקא עכשיו.

חלק מתיקוני החקיקה המוצעים בימים אלו על ידי השרים מעוררים גם לא מעט ביקורת. ביקורת כלפי ההצעה לייבא עובדים זרים לתעשייה נשמעת מכיוונם של עובדים צעירים, ג'וניורים, שבעצמם מתקשים למצוא עבודה. התנגדות נוספת נשמעת נגד הכוונה להעניק הטבות מס לאנג'לים שמשקיעים בסטארט-אפים בסבבי סיד ופרה סיד מוקדמים. הטבה זו תופנה אל חברי השפיץ של המאיון העליון.

סיכום השבוע עם שמונה דברים מעניינים שכתבנו עליהם. בואו נתחיל.

לקבלת סיכום השבוע בהייטק במייל: הירשמו כאן

1. שווי יוצר מציאות

מה עומד מאחורי העליות הדרמטיות בשווי של סטארט-אפים ישראלים ב-2021? ובכן, עליות אלו מושפעות קודם כל מקרנות ענק מפוצצות בכסף שרוצות להשקיע ומהר. חלק מהקרנות הללו כמו טייגר גלובל ו-Coatue השקיעו מסורתית בחברות טכנולוגיה ציבוריות אבל עכשיו עברו לשפוך המון כסף על סטארט-אפים פרטיים. גם שיטות חדשות ונדיבות לחישוב מכפילי הכנסות עוזרות וכמובן הסנטימנט החיובי והציפייה שהמומנטום בשווקים לא יגמר לעולם. בועה או לא בועה, משהו במשחק השוויים הפך ביזארי במיוחד לאחרונה.

 2. עליית ההייטק הראשונה 

ביום שני השבוע חשפנו כי שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה ושרת הפנים מקדמות תוכנית שתקל על יבוא עובדים זרים להייטק הישראלי, כולל מתן אשרת עבודה לשלוש שנים לסטודנטים שלמדו מקצועות טכנולוגיים בישראל ורוצים להישאר כאן. התוכנית עוררה סערה והתנגדות מצד עובדים ישראלים צעירים, ג'וניורים, שמנסים בעצמם להיקלט בתעשייה, ללא הצלחה. במקביל מגבשת הממשלה בימים אלו תוכנית לעידוד עליית הייטקיסטים יהודים מהעולם. איך צריך לעשות את זה נכון?

 3. שניים רבים והשלישי לוקח 

בחודש יולי החלה אפל להפיץ עדכון תוכנה שמעניק למשתמשים אופציה נוחה למנוע מאפליקציות כמו פייסבוק וגוגל לנטר את פעילותם ברשת ולהציג להם פרסום מותאם. העדכון של אפל מוריד למעשה את האפקטיביות והמיקוד של הפרסום בפלטפורמות אלו. מרוויחה אחת מכך היא חברת הסטארט-אפ הישראלית יוטפו, שקצב צמיחת הכנסותיה זינק ביותר מ-80%. יוטפו נותנת לקמעונאים אונליין מידע על המשתמשים לפי התנהלותם באתר ולכן מהווה תחליף לפרסום בגוגל ופייסבוק.

4.  באים לעזרת האנג'לים

ביטול החובה של קרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי המתאגדות בישראל למסור לרשם התאגידים את הסכם השותפות, אפשרות של אנג'לים המשקיעים בסטארט-אפים בשלב סיד ופרה-סיד לקבל דחייה על תשלום מס על רווחי הון ופטור ממס למוסדות פיננסים זרים בגין הלוואות שיתנו לחברות טכנולוגיה ישראליות. אלו חלק מהסעיפים המופיעים בשני תזכירי חוק הנוגעים לענף ההייטק שהופצו השבוע. תזכיר אחד מובל על ידי משרד המשפטים והשני, השנוי במחלוקת יותר בנוגע לאנג'לים, על ידי משרד האוצר.

5. מכור לדוקסיל 

פרופ' חזי ברנהולץ מכר לפני 30 שנה את הזכויות לתרופה שפיתח לטיפול סרטן. עכשיו, בגיל 80, אחרי שנוצר מחסור בתרופה - הוא מתחיל להתחרות בה עם גרסה גנרית.

6.  בועה, אבל לא אצלי 

שלמה קרמר משוכנע שהשווי שמקבלים היום סטארט-אפים לא ריאלי, אך באותה נשימה אין לו ספק שהשווי החדש של חברת הסייבר שלו עצמו קייטו נטוורקס - 2.5 מיליארד דולר - לחלוטין מוצדק.

7. איפה הרגולציה 

מפייסבוק עד NSO, קל לבוא בטענות (מוצדקות) לחברות הטכנולוגיה על השימוש לרעה בכוחן ובמוצריהן, אך לאן נעלמו מי שאמורים להגדיר להן מה אסור ומה מותר?

8. אוטונומיה חלקית 

חד-הקרן הטרי בתעשיית ההייטק הישראלית הוא חברת שבבי הבינה המלאכותית היילו. השבב שמפתחת היילו אמור לעזור למכוניות שנוסעות בכוחות עצמן, אז איך זה שמייסדי החברה בכלל לא מאמינים שצריך רכב אוטונומי מלא.