אושרה בממשלה: "חבילת אקלים" שחלקה כבר הוצג בעבר

לאחר שלא הצליחה להגיע להסכמות סביב חקיקת אקלים, לקראת ועידת האו"ם לענייני אקלים שתפתח בסוף החודש בגלאזגו, סקוטלנד - הממשלה אישרה היום "חבילת אקלים" של 100 צעדים בתחומים הרוחביים בהם עוסקים משרדי הממשלה. לאחר איגום משאבים, גובה השקעות הממשלה בתוכניות הנוגעות להפחתת פליטות גזי חממה והסתגלות למשבר האקלים, יעמוד על 15.5 מיליארד שקל בתקציב המדינה הקרוב. חלק ניכר מהתוכניות שאושרו היום בממשלה, כבר אושרו למעשה על סעיפיהן בעבר או הוכרזו על ידי הממשלה בעבר. התוכניות הממשלתיות מתפרסמות ימים בודדים לפני פרסום דוח מבקר מדינה חמור בנוגע להתמודדות המדינה עם מעבר לאנרגיה מתחדשת והסתגלות למשבר האקלים.

מדובר, למעשה, במטלות רבות לביצוע, כאשר התוכניות ברובן אינן מגובשות, וכוללות סעיפים בהם יידרשו השרות והשרים לגבש תוכניות המשך ולהגישן לממשלה לאישור. למרבית סעיפי התוכנית, אין תאריכי יעד לביצוע בשטח, ויישומן בפועל טעון תהליכי המשך רבים בממשלה, לאחר שלב הקצאת תקציב במסגרת תקציב המדינה.

הצעדים החדשים אותם הכריזה הממשלה שתקדם (אך דורשים עבודה נוספת), הם הכנסת משבר האקלים כפרק בהערכת המצב הרב-שנתית של המטה לביטחון לאומי, כאשר מתוכו ייגזרו תרחישי ייחוס לסיכונים המרכזיים לעורף, החל בשריפות, הצפות, גלי חם וקור, סוגיות פליטים וכן שמירת ביטחון אנרגטי. בנוסף, יקודמו תוכנית חדשנות טכנולוגית בנושא אקלים, ותקודם התייחסות למשבר האקלים במסגרת תוכניות הלימוד במערכת החינוך.

"ללא חוק אקלים, מדובר בהצהרות חסרות תוכן"

בארגוני הסביבה העבירו ביקורת על החלטות הממשלה היום, והביעו מורת רוח מכך שהחלטות ממשלה אינן מחייבות את הממשלה בפועל, כאשר לאורך השנים כבר הובטחו הבטחות רבות במסגרתן - אך לא קוימו. בארגון "אדם, טבע ודין" אומרים כי "ישראל לא עומדת בשום יעד שהציבה לעצמה בנושא. החלטות ממשלה לא יכולות להחליף חוק. ללא חוק אקלים, מדובר בהצהרות חסרות תוכן.

"בישראל קיימות ערימות של החלטות ממשלה בעניין משבר האקלים שאינן מיושמות כי אין חובה משפטית ליישם אותן. זו הדרך העקומה והבלתי אפקטיבית להתמודד עם משבר האקלים. העובדה שמקדמים החלטה ולא חוק היא כישלון צורב לממשלה ששמה חקיקת אקלים בקווי היסוד ובהסכמים הקואליציוניים שלה. לבנט צפויה מבוכה גדולה בגלזגו כשאל מול המדינות המפותחות החזקות שאימצו חקיקת אקלים כבר לפני שנים, הוא יגמגם באמצעות עוד החלטת ממשלה שתצטרף לאחיותיה הנטושות".

בניגוד למדינות רבות בעולם, ישראל לא הציבה יעד לאיפוס פליטות גזי החממה שלה עד שנת 2050, והיא לא מתכננת בשלב זה לשנות זאת. באין חקיקת אקלים, התוכניות שאושרו היום בממשלה מהוות הסכמה רחבה של 14 משרדי ממשלה לטפל באופן הוליסטי באתגרים אותו מציב משבר האקלים לישראל, המתחממת בקצב כפול מהממוצע העולמי.

לראשונה, הממשלה מציגה את הסכומים הכוללים שתקצה במסגרת תקציב המדינה להתמודדות עם משבר האקלים. בסך הכל, יוקצו 9 מיליארד שקלים לתחבורה ציבורית, 4.3 מיליארד שקלים למתקני פסולת, 725 מליון שקל לאנרגיה מקיימת בהתמקדות על הרשויות המקומיות והתעשייה - כאשר חלק מהסכום אף ישמש למעבר לגז בתעשייה, 500 מיליון שקל לתחבורה נקייה לחשמול, 300 מיליון שקל לחדשנות באקלים, 400 מיליון שקל לסקטור החקלאות והתמודדות עם שטפונות, ו-310 מיליון שקל במסגרת תוכנית החומש בחברה הערבית, לסביבה ואנרגיה.

כך למשל, במשרד התחבורה ישקיעו 400 מיליון שקלים באוטובוסים חשמליים ומתקני תשתית. זאת, לאחר שבשנת 2016 כבר הצהירה הממשלה כי 50% מהאוטובוסים החדשים בערים יהיו חשמליים, אך בישראל יש רק כ-80 אוטובוסים חשמליים בשנת 2021. אותה החלטה, לא יושמה במלואה עד כה, וישראל מדדה מאחורי העולם בתחום.

הממשלה אף תשקיע 11 מיליארד שקל בחשמל הרכבת, ותקצה 2 מיליארד שקל להקמת שבילי אופניים. בממשלה לא מציבים יעד למעבר לתחבורה חשמלית, אך קובעים כי בהתאם לפיילוט שיקודם על ידי משרדי התחבורה, האנרגיה והסביבה, בעניין אוטובוסים שאינם עירוניים, יקבעו יעדים לשנת 2030 למעבר ליבוא אוטובוסים נקיים.

"תוכנית לא פחות מצבועה"

במסגרת ההחלטות, הממשלה מכריזה כי תפעל להאצת פרויקטים בתחום התשתיות, ותסיר חסמים בתחום הפסולת, המחזור והאנרגיה. בשלב זה, לא מדובר בהוצאתה לדרך של תוכנית אופרטיבית. תחילה יוקם צוות משימה בראשות מנכ"ל משרד רה"מ לקידום הקמתם והוצאתם לפועל של פרויקטים רחבי היקף ובעלי חשיבות לאומית בתחום התשתיות, במטרה לעמוד ביעדי המעבר לכלכלה דלת פחמן לשנים 2030 ו-2050.

הצוות ידון בפרויקטי תשתית שיסייעו לטיפול במשבר האקלים, בין היתר בנושאי אנרגיה ירוקה, אגירת והולכת חשמל, לרבות פרויקטי הפקת חשמל בשילוב עם גידולים חקלאיים ושימוש בקרקע. כמו כן, ידון הצוות בפרויקטי פסולת ומחזור, בהם מתקנים למיון וטיפול בפסולת בהתאם למדיניות הטיפול בפסולת של המשרד להגנת הסביבה.

משרד ראש הממשלה יחלוש על תחום החדשנות והטכנולוגיה, ויוביל את תחום ה"קליימיט טק". כפי שנחשף בשבוע שעבר ב'גלובס', ראש הממשלה ייסד ועידה חדשה לחדשנות ואקלים, בשיתוף משרדי הממשלה האחרים, המגזר הפרטי והמגזר השלישי . כדי לייעל את עבודת הממשלה הנוגעת לחדשנות ואקלים, יוקם צוות משימה להאצת טכנולוגיות אקלים בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות החשב הכללי במשרד האוצר והיועץ המשפטי לממשלה.

במקביל, יפעל מנכ"ל משרד ראש הממשלה ליצירת מנגנון תמיכה לעידוד השקעה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות למאבק במשבר האקלים, לרבות שיתוף פעולה באמצעות קרנות מחקר ופיתוח דו-לאומיות ואיגום המקורות התקציביים, בתיאום עם המשרדים השונים . שרת האנרגיה, השרה להגנת הסביבה ושרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, בשיתוף עם שרת הכלכלה והתעשייה, הממונה על התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר, יציגו לממשלה את ההמלצות בנושא חדשנות טכנולוגית אקלימית .

בתחום הפסולת, תתבצע תמיכה בהקמת מתקנים להפרדה פסולת במקור ולמיחזור באמצעות טיפול בפסולת אורגנית וחקלאית וקביעת סטנדרטים מחייבים לשימוש בחומר המטופל; קביעת איסור הטמנת פסולת לא ממוינת ופסולת אורגנית לא מטופלת; הפתחה במקור באמצעות תמיכה בפיילוטים להפחתת כמות הפסולת העירונית המיוצרת בבתים.

למרות שהממשלה לא הצליחה עד כה להגיע להסכמות בנוגע לחוק אקלים, הוא נכלל בין 100 הצעדים הרוחביים אותם היא מתכוונת לקדם. בנוסף, מופיעים בתוכנית, שבעיקר 'אוספת' לכדי מסמך אחד את כלל הצהרות או פעולות הממשלה בנושא עד כה, מנגנון לתמחור פחמן, פרסום "ספר ירוק" של ערכי העלויות החיצוניות של פליטות גזי החממה, הגשת תוכנית היערכות של משרדי הממשלה לצד מנגנון מעקב ובקרה אחר התקדמות היעדים להפחתת פליטות, הפעלת מנגנון דיווח לחברות עסקיות לעמידה ביעדים, והטמעת השפעות אקלים בתהליכי תכנון המדיניות.

למרות שארגון הבריאות העולמי הכריז כי משבר האקלים הוא המשבר הבריאותי החמור ביותר בפניו ניצבת האנושות, בתוכנית שפרסמה הממשלה אין כל התייחסות לקשר שבין סביבה ובריאות. זאת, בזמן ש-2000-2500 ישראלים מתים מדי שנה בשל נזקי זיהום אוויר, וכאשר בשנת 2018 הונחה על שולחן השרים תוכנית לאומית מקיפה לבריאות וסביבה, אך זו מעולם לא פורסמה ולא יצאה אל הפועל.

בארגון הסביבה "גרינפיס", הגיבו על הכרזות הממשלה, ואמרו כי "תוכנית שמקדמת גגות סולאריים ביד אחת וביד השנייה ממשיכה בחיפושי גז ונפט היא לא פחות מצבועה". לדברי הארגון, "ישראל נכשלה, ובגדול, בעמידה ביעדי האקלים הזעומים שלה ובלי חוק אקלים מחייב לא ברור מה עומד להשתנות עכשיו. התוכנית הממשלתית מהווה אוסף של כוונות טובות ללא כיסוי כל עוד תעשיית הגז והנפט ממשיכה להרחיב את פעילותה בישראל בעידוד משרדי האנרגיה והאוצר.

"המדע הוא חד וברור: מדינה שממשיכה לפתח את תעשיית הדלקים המאובנים ולא מתחייבת על צמצום של כמחצית מפליטות גזי החממה שלה לשנת 2030, היא חלק מהבעיה של כדור הארץ. רה"מ בנט יגיע לוועידת האקלים הבינלאומית עם מילים גבוהות ובידיים ריקות. אל מול מצב חירום אקלימי, אנו זקוקים להתגייסות של כולם, לא לרפיון ידיים ובטח שלא לשרת אנרגיה ושר אוצר שמטרפדים כל יוזמה משמעותית. על מדינת ישראל בראש ובראשונה להקפיא ולבטל כל פרויקט חדש של גז או נפט, לרבות חיפושים בים התיכון, הפקת נפט מפצלי שמן והקמת תשתיות כמו תחנות כוח וצינורות להולכת גז".