לפני 16 שנה חתמה צומת ספרים על מארג הסכמים כדי להפחית מס. מה חשב על כך ביהמ"ש בשנת 2021?

ביהמ"ש המחוזי קבע כי צומת ספרים תשלם מס רווח הון בשיעור 26.25% על 15 מיליון שקל שקיבלה במסגרת עסקת מיזוג שנערכה לפני כ-16 שנים בינה לבין חברת אש-אורי וחברת באג • נקבע כי הצגת עסקת המיזוג כשתי עסקאות שונות נועדה להפחתת מס בלבד

חנות צומת ספרים / צילום: תמר מצפי
חנות צומת ספרים / צילום: תמר מצפי

צומת ספרים תשלם מס רווח הון בשיעור 26.25% על 15 מיליון שקל שקיבלה במסגרת עסקת מיזוג שנערכה לפני כ-16 שנים בינה לבין חברת אש-אורי, שעסקה בהפצת ספרים, וחברת באג, שעסקה בשיווק מוצרי מחשבים ובהפצת ספרים. בנוסף, החברה לא תוכל לדרוש פחת שנתי על התמורה בגין עסקת המיזוג - כך קבע השופט יוסי טופף מבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפסק דין במסגרתו דחה את הערעורים שהגישה צומת ספרים על שומות שהוציא לה פקיד שומה למפעלים גדולים בגין עסקת המיזוג.

השופט דחה את הצגת עסקת המיזוג על-ידי צומת ספרים כשתי עסקאות שונות, האחת להקמת שותפות והשנייה למכירת מוניטין, וקבע כי החיבור בין צומת ספרים לחברת אש-אורי באמצעות הקמת שותפות בשנת 2002, והצטרפות חברת באג כשותפה נוספת בשנת 2005 מהווה עסקה אחת למכירת זכויות בשותפות.

עוד נקבע כי מטרת ההפרדה הייתה הניסיון לייחס מעין עסקת מכר מוניטין לשם הטבת מס, אך התמורה בסך של 30 מיליון שקל, ששילמה באג לשותפות בתמורה לשליש מהזכויות בה, נחשבת לתמורה בגין מכירת זכויות בשותפות.

פסק הדין ניתן בהמשך לפסקי דין של בית המשפט המחוזי בירושלים ובבית המשפט העליון, שדחו את הערעורים שהגישו חברת אש-אורי ובעליה אבי שומר נגד שומות המס שהוצאו להם בגין אותה עסקה.

המחלוקת בערעורים של צומת ספרים סבבה סביב השאלה האם פקיד השומה פעל נכונה כשסווג אחרת את מערך החוזים שהוצגו לפניו בעסקת המיזוג, לצורכי הטלת מס, בהגיעו למסקנה כי מדובר בעסקה אחת של מכירת זכויות בעלות בשותפוּת, על כלל הנכסים המוחשיים והלא מוחשיים וההתחייבויות שבה, באופן ששתי השותפוֹת שייסדו את השותפוּת -צומת ספרים ואש-אורי - מכרו שליש מחלקן בשותפוּת לשותפה שלישית - חברת באג. זאת, תוך דחיית הצגת העסקה מצד צומת ספרים כעסקה של השכרה ובהמשך מכירה של מוניטין משתי השותפוֹת לשותפוּת שהקימו, בד-בבד להכנסת שותפה שלישית לשותפוּת, תמורת תשלום בעבור שכירת ורכישת המוניטין משתי השותפוֹת המייסדות.

חברת צומת ספרים הוקמה בשלהי שנת 1996 על-ידי שלוש הוצאות לאור (הד ארצי, זמורה-ביתן וכנרת). החנות הראשונה נפתחה בגבעת ברנר בשנת 1996, ועם השנים נפתחו חנויות וסניפים רבים במרכזי קניות מחוץ למרכזי הערים.

חברת אש-אורי הוקמה בשנת 1981 והפעילה רשת חנויות למכירה קמעונאית של ספרים ותקליטורים בשם "יריד הספרים". אש-אורי הפעילה חנויות באזור ירושלים (חמש חנויות), תל אביב, חיפה, פתח תקווה והרצליה. מרבית החנויות מוקמו בקניונים ובמרכזי מסחר במרכזי הערים.

חברת באג מולטיסיסטם עסקה בשיווק מוצרי מחשבים ובהפצת ספרים, ונרכשה על-ידי חברת מודן הוצאה לאור בע"מ.

מכלול הסכמים שתכליתו הפחתת מס

במרוצת השנים נחתמו מספר הסכמים בין שלוש החברות, שבגינם התעוררה מחלוקת המס. בין חברת אש-אורי, שהפעילה רשת חנויות ספרים בשם "יריד הספרים", לבין חברת צומת ספרים, נחתם ביום 6.8.02 "הסכם מייסדים להקמת שותפות". במסגרת הסכם המייסדים סוכם, בין היתר, כי כל פעילותן של צומת ספרים ואש-אורי תהיה באמצעות השותפות.

בהסכם מיום 3.7.05, "ההסכם להכנסת שותף", צורפה שותפה נוספת לשותפות, חברת באג. בהסכם עם באג נקבע כי באג תשקיע סכום של 30 מיליון שקל בתמורה לשליש מהזכויות בשותפות. במקביל נחתם גם "הסכם המוניטין", שלפיו החברה וצומת ספרים השכירו את המוניטין לשותפות, וזאת רטרואקטיבית החל מיום 1.1.05, בתמורה שנתית בסך 4,560,000 שקל, שחולקה בחלקים שווים בין אש-אורי לצומת ספרים.

בהסכם המייסדים נקבע כי השותפות תשלם לכל אחת מן השותפות (לחברה ולצומת ספרים) תשלום חודשי זהה בסך 100,000 שקל בתוספת מע"מ, לתשלום בעבור השימוש במוניטין של כל אחת מהחברות (הסכם שכירות המוניטין). באג הצטרפה מבלי שהכניסה מוניטין לשותפות ולא הייתה זכאית לקבל תשלום בעבור המוניטין, ולכן נקבע כי במקום 100,000 שקל לחודש כקביעת הסכם המייסדים, ישולם לצדדים המקוריים לשותפות סך של 190,000 שקל לחודש בגין השימוש במוניטין.

פקיד השומה לא קיבל את הדיווח על מארג ההסכמים כפי שדווח - כשתי עסקאות להקמת שותפות ולמכירת מוניטין - וקבע כי אופן הצגת העסקה כהשקעה בשותפוּת, בד-בבד לקבלת הכספים שהושקעו לכאורה בשותפוּת במסווה של תמורה מהשכרת וממכירת המוניטין לשותפוּת, אינה עולה בקנה אחד עם תוכנה הכלכלי האמיתי, ולמעשה מדובר בעסקה אחת של מכירת זכויות בשותפות.

לפיכך, במסגרת צווים שהוצאו לצומת ספרים, נקבע כי ביולי 2005 מכרו צומת ספרים ואש-אורי, כל אחת מהן, 1/3 מזכויותיה בשותפוּת לבאג תמורת 15 מיליון שקל עבור כל אחת. התמורה מהמכירה סווגה כרווח הון ריאלי החייב במס לפי סעיף 91(ב1) לפקודת מס הכנסה. בנוסף לכך, בוטלו הוצאות פחת בגין מוניטין בשותפות (החל משנת 2007), והן הוספו כתוספת הכנסה חייבת בצו.

פקיד השומה טען כי חלפו כשלוש שנים ממועד ייסוד השותפוּת ועד למועד עסקת "מכירת המוניטין", במהלכן הועברו לשותפוּת העסק החי והמוניטין של צומת ספרים ואש-אורי, אשר מבחינתן המוניטין שלהן התפוגג ודעך, ותחתיו צמח והתפתח מוניטין של השותפוּת עצמה, כמי שמחזיקה בעסק החי.

עוד נטען כי אין טעם עסקי או כלכלי שבאג תסכים לממן דמי מוניטין שנתיים מופרזים בסכום של 4,560,000 שקל, שהם פי שניים ממה ששולם עד לאותו מועד בעוד שווי הבעלות במוניטין הועמד בהסכם על סך של 17,780,000 שקל, ואף מבלי שהוצגה הערכת שווי כלשהי.

לטענת פקיד השומה, התכלית העיקרית של מכלול ההסכמים הייתה הפחתת מס מצד צמת ספרים. זאת משום שרווח הון ריאלי ממכירת זכות בשותפות מחויב בשיעור מס רווח הון לפי חישוב ליניארי של 26.25% בערכי חודש יולי 2005, לעומת עסקת מכירת מוניטין המחויבת בשיעור מס של 25% בלבד, בערכי תום שנת 2006.

בנוסף לכך, ייחוס התמורה למוניטין יאפשר לשותפוֹת בשותפוּת, לפי חלקן, לדרוש את מלוא התמורה כהוצאת פחת שנתית בהתאם לתקנות מס הכנסה (שיעור פחת למוניטין), ולנכותה מהכנסותיהן החייבות מהשותפות במשך 10 שנים. דמי שכירות המוניטין נדרשים כהוצאה בשנים 2005 ו-2006, ואילו המוניטין מופחת כהוצאה החל משנת 2007.

צומת ספרים ערערה על קביעות אלה ,באמצעות עו"ד אהוד ברזלי ועו"ד קארין צוקרמן - וכאמור הפסידה. בחלוף כ-16 שנים מההסכם האחרון בעסקת המיזוג קבע השופט טופף כי פקיד השומה פעל כדין באופן שבו סיווג את העסקה, כעסקה אחת למכירת זכויות בשותפוּת, חלף שתי עסקאות, כפי שהוצג מטעם צומת ספרים.

"עסקה סיבובית"

השופט הגיע למסקנה זו לאחר שהשיב על השאלה "מתי הועבר המוניטין מהשותפוֹת המייסדות לשותפוּת שהוקמה על-ידן", וקבע כי "נחה דעתי כי ככל שנצמח למערערת (צומת ספרים, א' ל"ו) מוניטין בגין מכירה קמעונאית של ספרים, הרי שהוא הועבר, הלכה למעשה, במכלול הפעילות העסקית ממנה אל השותפוּת עם הקמתה ביום 6.8.2002. בשנת 2005, ערב כניסת באג כשותפה נוספת, החזיקה השותפוּת במוניטין משל עצמה, אשר אף אם שורשיו במוניטין שהועבר אליה משתי השותפוֹת, המערערת ואש-אורי, כשלוש שנים קודם לכן, הרי שמאז צמח וגדל אצלה כתוצאה מפעילותה העסקית כשותפוּת, והיה שייך כל-כולו לה".

עוד קבע השופט טופף כי "דמי התמורה בסך של 30 מיליון שקל ששילמה באג לשותפוּת בתמורה לשליש מהזכויות בה, הועברו כולם לידי המערערת ואש-אורי, מחצית לכל אחת מהן, בעסקה סיבובית שכל-כולה נועדה להציג את הכספים כתמורה עבור מכירת מוניטין, על אף שכבר לא היה בידן כל מוניטין למכירה, חלף הצגת העסקה כמכירת זכויות בשותפות, כפי שבצדק סיווג וקבע פקיד השומה בשומתו".