הבנקים המרכזיים דוחפים, המסחריים מודאגים: מדוע צריך שקל דיגיטלי?

בנק ישראל התחיל בניסוי להנפקת שקל דיגיטלי, ומצטרף בכך למרבית הבנקים המרכזיים בעולם • מה ההיגיון מאחורי המהלך, איך זה יועיל ללקוח הקצה, והאם לבנקים יש סיבה לאמץ את הרעיון?

שקל דיגיטלי / אילוסטרציה: Shutterstock
שקל דיגיטלי / אילוסטרציה: Shutterstock

בנק ישראל התחיל בניסוי להנפקת שקל דיגיטלי, ובכך הוא הצטרף למרבית הבנקים המרכזיים בעולם שעושים גם הם ניסוי במטבעות דיגיטליים. מעבר לכך ששקל דיגיטלי נשמע חדשני מאוד, למה בעצם בנקים מרכזיים עוסקים בכלל בהנפקת המטבעות הדיגיטליים, ואיך אלה יעבדו.

איך עובד מטבע דיגיטלי?

מטבע דיגיטלי למעשה הופך את ההתחייבות שמייצג השקל, או כל מטבע אחר, להתחייבות ישירה מול הבנק המרכזי. לשם הדוגמה: ערכו של השקל שקיים היום מגובה בהתחייבות של בנק ישראל, אבל בעת ביצוע פעולות במטבע והעברות כספים, הלקוח עושה אותן בכסף של הבנקים המסחריים שמולם הוא עובד. כך, בהעברת כסף מחשבון בנק אחד לשני, ההתחייבויות בתהליך הן של הבנקים המסחריים. אולם כאשר יהיה מטבע דיגיטלי, המעבר בין התחנות השונות ייעשה בלי מתווכים.

האם זה אומר שאפשר לוותר על הבנקים?
ישנם שני מודלים אפשריים לעבודה עם מטבעות דיגיטליים: בראשון - הלקוח הסופי פותח חשבון בבנק המרכזי, במקרה שלנו בנק ישראל, ועובד דרכו.

במודל השני, הבנק המרכזי מנפיק את המטבע הדיגיטלי, כאשר הפעילות של הלקוחות הסופיים נעשית מול שורה של נותני שירותים פיננסיים, למשל הבנקים ושלל גופי פינטק שיציעו שירותים פיננסיים, ויהיה ניתן לבחור לפעול דרכם ולאו דווקא דרך הבנק. מודל זה הוא המקובל בעולם, וזהו גם המודל שבחר בנק ישראל, מהסיבה הפשוטה שאינו מעוניין לעסוק במתן שירותים ללקוח הקצה.

במה שונה המודל הזה ממה שקיים היום?
למחזיק השקל הדיגיטלי לא חייב להיות חשבון בנק. הוא יכול להחזיק אותו בארנק הדיגיטלי שלו, ומכאן יש לו שתי אפשרויות: לעבוד עם חשבון מזוהה בבנק, או להעביר אותו באמצעות הקוד של המטבע - דבר זה מאפשר את הפרטיות של המחזיק בביצוע רכישות: על רשת הבלוקצ'יין כל רכישה נרשמת. אם היא מתבצעת באמצעות החשבון, הרכישה מזוהה, ובאמצעות קוד המטבע נשמרת הפרטיות. במודלים שנבחנים, העברה רק באמצעות קוד מטבע תוכל להיעשות עד סכום מסוים, ולמעלה מכך רק דרך חשבון מוכר. פרטיות תישמר רק בשימוש במזומן, במטבע דיגיטלי - כל קנייה קטנה תהיה רשומה.

האם יש כבר מדינות שהנפיקו מטבע דיגיטלי?
באיי הבהאמה הונפק מטבע דיגיטלי. הרציונל: הוריקנים רבים ופיזור גיאוגרפי של איים, מצב הדורש פתרון לביצוע תשלומים מיידיים באיים הפזורים. גם בבהאמס המטבע הדיגיטלי מתנהל בשתי רמות: באמצעות חשבון שעבר תהליך "הכר את הלקוח", או עם קוד מטבע בסכומים קטנים.

מקרב המדינות המפותחות, העיניים נשואות כעת אל אולימפיאדת החורף בבייג'ין, סין, שבמהלה ייערכו ניסויים שונים במערכות תשלומים וביואן הדיגיטלי.

נוסף על מזומן, לא במקום

למה בעצם צריך את זה?
"התועלות שבנקים מרכזיים בעולם רואים בהנפקת מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי, שונות ממדינה למדינה, והעיצוב והמאפיינים של מטבע דיגיטלי כזה, יגזרו ממטרת ההנפקה", מציינת עו"ד אסתי הדר, שותפה במחלקת בנקאות ומימון בהרצוג פוקס נאמן. "הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS - Bank for International Settlements) ביחד עם שבעה בנקים מרכזיים מובילים (ארה"ב, גוש האירו, יפן, אנגליה, קנדה, שוודיה ושוויץ) פרסמו בספטמבר 2021 מספר דוחות שמציגים חלק ממצאי העבודות שהם מבצעים לבחינת הנושא, ובמסגרתם הוצגו מספר מוטיבציות להנפקת מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי, בהן, שימור גישה בטוחה של הציבור לכספי הבנק המרכזי בכלכלה הדיגיטלית וכלי לשימור היציבות הפיננסית במציאות המשתנה. בדוח שפרסם בנק ישראל במאי 2021, הוא הבהיר, שבדומה למדינות אחרות בעולם, ככל שיונפק שקל דיגיטלי הוא יהיה בנוסף למזומן ולא יחליף אותו.

בדוח זה הציג בנק ישראל 6 מוטיבציות עיקריות להנפקת שקל דיגיטלי. הראשונה, יצירת אלטרנטיבה יעילה, מתקדמת ובטוחה לאמצעי התשלום הקיימים והחדשים בעידן הדיגיטלי. התועלת השניה, יצירת תשתית תשלומים שתתמוך באימוץ חדשנות והתאמת מערך התשלומים לצרכים של הכלכלה הדיגיטלית, התועלת השלישית, הבטחת היתירות של מערך התשלומים ותפקודו התקין בעת חירום או תקלה, התועלת הרביעית, יצירת תשתית יעילה וזולה לתשלומים חוצי גבולות. התועלת החמישית, מתן אפשרות לציבור לעשות שימוש באמצעי תשלום דיגיטלי תוך שמירה על רמה מסויימת של פרטיות, והתועלת האחרונה היא תמיכה במדיניות הממשלה לצמצום השימוש במזומן ולמאבק ב'כלכלה השחורה'".

איך תעבוד העברת הכספים הבינלאומית?
"זהו אחד הנושאים העיקריים שנבחנים במסגרת פרוייקטים משותפים ל- BIS  ומספר מדינות ברחבי העולם, וביניהן סין. נבחנות אופציות שונות ליישום אולם עדיין לא גובש מודל או תהליך", מציינת הדר.

מה החשש של הבנקים המרכזיים בעולם?
הבנקים חוששים ממטבעות "סטייבל קוין" ובעיקר ממטבעות של גופי ענק כמו פייסבוק. גופים כאלו, שעבורם אנחנו לא הלקוח, אלא המוצר, ויש להם הרבה מאוד מידע עלינו, יכולים ליצור מערכת תשלומים מקצה לקצה - עם השפעה רוחבית על הכלכלה.

עובדות ומספרים

 
  

מה מדאיג את המערכת הבנקאית?
החשש העיקרי הוא שלא יהיו הפקדות של השקל הדיגיטלי בבנקים, אלא הוא יישמר בארנק או יועבר לגופים אחרים שנותנים שירותים פיננסיים. הפיקדונות, הם המקור של הבנקים למתן אשראי, ובלעדיהם עלולה להיווצר מצוקת אשראי.

2. הפקדת קריפטו

לאומי והפועלים: "הביאו אישור מעו"ד או רו"ח"

לקראת כניסתו לתוקף בישראל של צו איסור הלבנת הון, שני הבנקים הגדולים מגבשים עמדה מסודרת כיצד לאפשר קבלת כספים שמקורם ברווחי קריפטו. כאשר, בנוסף לכל דרישות הצו לגבי מקור הכספים ונתיב הכסף שבו עברו, אימצו הבנקים הגדולים פרקטיקה שבה נדרש אישור עו"ד או רו"ח מטעם המשקיע, כדי להפקיד את הכספים בבנק.

דרוש מומחה
בבנק הפועלים מבקשים חתימת "מומחה לענייני קריפטו" על נוסח מובנה שהבנק מספק, כאשר בגדר מומחה נכללים עו"ד, רו"ח וגופים המתמחים ברגולציה על מטבעות פיננסיים. בפתח הטופס מצהיר המומחה על מומחיותו ועל כך שהוא בקיא בהוראות החוק, ולאחר מכן נותן אישור כי מקור הכספים הוא במכירת נכסים וירטואליים שנמכרו ונרכשו מאותה כתובת אל הלקוח, וכי בכתובת הארנק אין העברות ממקורות אחרים חוץ מהלקוח, או אם היו העברות נוספות הן בוצעו מול גופים מפוקחים, וכי הקנייה והמכירה התבצעו באמצעות גוף שנמצא תחת פיקוח בישראל או במדינה זרה, שרשות הלבנת ההון קבעה כי היא עומדת בסטנדרטים מקובלים.

לעקוב אחרי נתיב הכסף
בבנק לאומי אין טופס מובנה לחתימת מומחה, אלא נדרש אישור מרו"ח שיאשר את הדברים הבאים: "אישור שהמטבעות נרכשו ומומשו מאותו ארנק אלקטרוני, אישור שלא היו בכתובת הארנק תנועות נוספות, ואם כן, פירוט התנועות לרבות סכומים, תאריכים ומול מי בוצעו התנועות, ואישור שהעסקה הוצהרה או תוצהר והיא תקינה בהיבטי מיסוי".

דרישות האישורים ממומחה הקריפטו ומהרו"ח, מצטרפות לשורה ארוכה של בדיקות ומסמכים שמבקש הבנק כדי לעקוב אחרי נתיב הכסף.