הסיכון הסמוי בהעלאת גיל הפרישה לנשים

בשבוע שעבר אישרה ועדת הכספים של הכנסת את העלאת גיל הפרישה של נשים לגיל 65. העלאת גיל הפרישה לנשים והשוואתו לגיל הפרישה לגברים בהמשך הדרך היא צעד הכרחי. מבחינה כלכלית, יש חשיבות להעלאה לנוכח העלייה בתוחלת החיים של נשים וגברים, והצורך לשמור על יציבותם האקטוארית של המוסד לביטוח לאומי וקרנות הפנסיה הוותיקות.

המשמעות של השארת גיל הפרישה על כנו עלולה להיות בסופו של דבר העברת חובות אקטואריים לדורות הבאים, קרי לילדנו. מבחינה חברתית, יש חשיבות להשוואת גילאי הפרישה של נשים וגברים, ובעיקר אין הצדקה לפער הגדול בין גילאי הפרישה של נשים וגברים. פער של חמש שנים בין גילאי הפרישה של נשים וגברים כמעט ואינו קיים עוד במדינות המתועשות.

השוואת גילאי הפרישה של נשים וגברים עשויה לעודד נשים לעבוד שנים רבות יותר ובכך להיטיב את מצבן בשוק העבודה, להגדיל את החיסכון הפנסיוני שלהן, ואולי בסופו של דבר להוביל לצמצום פער הפנסיה המגדרי.

לצד זאת, העלאת גיל הפרישה לנשים, וליתר דיוק, העלאת הגיל בו נשים יכולות לקבל קצבת אזרחים ותיקים, כרוכה בשני סיכונים גדולים: סיכון גלוי וסיכון סמוי. הסיכון הראשון - הגלוי - הוא הסיכון שמפניו מתריעות חברות כנסת שונות ונציגות ארגוני נשים מזה שנים, והוא נוגע למאפייניהן של הנשים שיפגעו מהמהלך. הנשים שיפגעו מהעלאת גיל הפרישה הן הנשים החלשות יותר, עם ההכנסות הנמוכות יותר ואשר עובדות במקצועות קשים ושוחקים.

כבר היום, נשים אלו בקושי מצליחות למצוא עבודה ולהתקיים בכבוד עד גיל 62. מעתה יצטרכו נשים אלו במקרה הטוב להמשיך לעבוד בעבודה קשה ושוחקת שנים רבות נוספות, ובמקרה הפחות טוב לסבול מאבטלה, קשיים כלכליים ועוני. ממחקר שביצע בנק ישראל ועקב אחר תוצאותיה של ההעלאה הקודמת של גיל הפרישה לנשים (מגיל 60 לגיל 62), ניתן ללמוד שבעקבות המהלך ההוא עלה מספר מקבלי קצבת הבטחת הכנסה.

ניתן להניח על כן, שלפחות חלק מהנשים, יצליחו לקבל קצבאות אחרות עד גיל זכאותן לקצבת אזרחים ותיקים (זאת בתנאי שתנאי הזכאות לקצבאות אלו לא תקוצצנה). יחד עם זאת, אין בכך מזור מלא לעוני ולסטיגמה השלילית שעלולים לגבור עקב המהלך הנוכחי.

לצד הסיכון הראשון, שמודגש בשיח התקשורתי והפוליטי, נמצא הסיכון השני - הסיכון הסמוי. בחלק מהצעות החוק להעלאת גיל הפרישה, נוספה הוראה רבת חשיבות אשר משום מה חמקה מהעין ומהשיח הציבורי. הוראה זו קבעה מנגנון אוטומטי, שלפיו בתום העלאת גיל הפרישה של נשים והשוואתו לגיל הפרישה של גברים, יועלה גיל הפרישה של נשים וגיל הפרישה של גברים באופן אוטומטי בהתאם לשינויים ולעליות בתוחלת החיים.

מנגנון זה תוכנן לפעול, תוך תלות בתוחלת החיים בלבד, באופן אוטומטי, וללא כל התחשבות ובדיקה של מצבם התעסוקתי והכלכלי של עובדים מבוגרים בשוק התעסוקה.

התחשבות שכזו בשיקולים כלכליים ואקטואריים בלבד ללא כל התייחסות לסיכוני רווחה ועוני מטילה סיכון אדיר על כלל ציבור העובדים בישראל אשר צפויים לפרוש בעתיד. זוהי הפקרה מזעזעת של מחויבות המדינה לרשת ביטחון סוציאלית לאזרחיה ואימוץ גישה ניאו-ליברלית. אסור שמהלך מעין זה, בין אם מסכימים עמו ובין אם דוחים אותו, יאומץ בלא דיון ציבורי על השלכותיו החברתיות רחבות ההיקף.

הכותבת היא מרצה בכירה בחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב