למרות ביקורת מימין ומשמאל: רשות הרגולציה עברה את ועדת החוקה

ועדת החוקה בראשות ח"כ גלעד קריב (העבודה) אישרה אתמול (ד') את רפורמת הרגולציה לקראת העברת התקציב. הרפורמה תקים את "רשות הרגולציה", כגוף בקרת רגולציה מרכזי שיפקח ויתכלל את הרגולציה החדשה והקיימת בישראל.

על פי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנעשה לבקשת ח"כ קריב, רשות רגולציה מרכזית ועצמאית היא המודל המקובל במערב. ובכל זאת, הרפורמה היא אחת השנויות ביותר במחלוקת בחוק ההסדרים הקרוב, לאור העובדה שהיא משנה את יחסי הכוחות בתוך המגזר הציבורי. במקום שלכל משרד תהיה את ה"ממלכה" שלו שבה הוא שולט לחלוטין, הרגולטורים ייאלצו לבצע הערכות השפעת רגולציה (RIA) ולהעמיד אותן לפיקוח ובחינה של רשות הרגולציה.

בחוק המקורי, לרשות הרגולציה הייתה את הסמכות לפסול רגולציה שהתהליך לגביה בוצע באופן פסול, נמהר מדי או בעייתי, ודוח ה-RIA לא שיקף עבודה יסודית מספיק. במקרה כזה, הרגולטור יוכל לערער לוועדת הרגולציה שתורכב משרדי הממשלה. הוועדה תשקול את טענות רשות הרגולציה לעומת הרגולטור הספציפי, ותכריע בנושא. עם זאת, התנגדות חריפה של היועצים המשפטיים וארגוני איכות סביבה שחששו מפגיעה באינטרסים ציבוריים בשל מיקוד רשות הרגולציה בתחרות והורדת יוקר המחיה, הביאו את שרי העבודה ומרצ להתעקש על הסרת חלק מה"שיניים" שהיו אמורים להינתן לרשות. במקומן, תוטל על המשרדים חובת היוועצות ברשות הרגולציה. בצורה כזאת, הם יהיו חייבים לנמק היטב סטייה מהמלצותיה, אך המשרד (והשר הספציפי העומד בראשו) לא יצטרכו לבקש את אישור הממשלה לקבלת החלטות רגולטוריות.

מחלוקת על מהות הרפורמה

זו לא המחלוקת היחידה שנוצרה בקשר לרשות הרגולציה. הביקורת הנוספת הגיעה דווקא מהימין. עו"ד דוד פטר, חוקר בפורום קהלת, מסביר שבעיניו "לקחו מנגנון שבבסיסו הוא חיובי, ושינו לגמרי את מטרותיו. עכשיו המטרה היא לוודא שהרגולציה מממשת זכויות יסוד ואינטרסים ציבוריים - ולא מימוש יעיל של מדיניות כלכלית או שהתועלת עולה על הנזק. מי קובע מהו מימוש זכות יסוד או מהו אינטרס ציבורי? גורמים לא נבחרים. יעוץ משפטי ובג"צ". בעיניו, יש כאן "ויתור ביודעין של הדרג הנבחר על כוחו לטובת מערכת המשפט".

אך בחלק הימני של הקואליציה רואים זאת אחרת: "אני מבין שיש חששות שאינן מעוגנות במציאות כאילו הרפורמה תעניק סמכויות חדשות למערכת המשפט. זה פשוט לא נכון", קובע סגן השר האחראי על הרגולציה אביר קארה, שהוביל את הרפורמה. "החוק עוסק בפרוצדורה הכלכלית ולא בזכויות המעוגנות בחוק יסוד. לחבריי אני אומר - זהו צעד ענק וחיובי ואין סיבה לחשוש שיהפוך לקרדום משפטי לחפור בו. יתרה מכך, אהיה כאן כדי להבטיח שהגוף שמוקם ישיג את המטרות לשמן הוא קם וכדי להבטיח לעסקים סביבה הוגנת שמאפשרת להם לצמוח ולהגיע הכי רחוק שאפשר".

החשש מתמקד למעשה במשפט "אינטרסים ציבוריים וזכויות יסוד" המופיע כמטרת הרגולציה. בדברי ההסבר לחוק, נאמר שזו מטרת ההסדרה הראשונית, ועל רשות הרגולציה תוטל האחריות לוודא ש"אסדרה, אשר מעצם טבעה מטילה חובות או הגבלות על פעילות שהיא, ככלל, רצויה, תעשה רק במקרים שבהם אסדרה היא הפתרון הנדרש לצורך הגשמת האינטרס המוגן, ולאחר שנבחנו חלופות אחרות, לרבות חלופות שאינן אסדרה, כגון הסברה או תקינה וולונטרית". החוק למעשה מבהיר שכאשר רגולטור פועל כדי לקדם את האינטרס הציבורי או את זכות היסוד, הוא צריך להתחשב גם בהשפעות של הרגולציה - למשל על תחרות או יוקר מחייה.

בעיני עו"ד פטר, "החוק כמכשיר נחטף, והמטרה שלו כעת שונה מאוד ממה שהתכוונו יוזמיו". בעיניו, "מדיניות כלכלית צריכה להתעצב באמצעים דמוקרטיים".

בעיני סגן השר קארה, לא רק שהרפורמה טובה - היא ספציפית הרפורמה החשובה ביותר בחוק ההסדרים. זה משום שבעיניו, "היא מניחה, לראשונה, תשתית מקצועית רצינית עם סמכויות ויכולות להפחתת רגולציה מזיקה ואיזון המדיניות הישראלית. מוקם, לראשונה בישראל, צוות מקצועי שיעשה סדר ויקצר את התור עבור אזרחי ישראל ואת הבירוקרטיה ויהפוך את הרגולציה לחכמה וכזו שתסייע לכולנו להזניק את ישראל לקדמת הבמה העולמית. זהו הישג אדיר לשולמנים ולאזרחים כולם. חקיקת הרגולציה תחייב רגולטורים לשקול שיקולים כלכליים, שיקולים של עסקים קטנים ובינוניים ושיקולים של תחרות תוך התחשבות מלאה בעלות מול תועלת. חוק הרגולציה יאפשר בחינה מעמיקה של אסדרה לפני שמשיתים על הציבור חובות יקרות ולא פרופרוציונאליות".