משבר האקלים | פרשנות

לא להסתנוור מ-2050. מה שחשוב זה העשור הנוכחי

שנים רבות בוזבזו לריק, כאשר מול קול ההצהרות העולמיות על הפחתת הפליטות - השינוי המיוחל לא הושג, והמשבר האקלימי והאקולוגי המשיך לנוע קדימה ללא בלימה • המאבק האמיתי מתחולל עכשיו, הוא על העשור הזה, והוא הקריטי •  ועידת האקלים, סיקור מיוחד 

ראש הממשלה נפתלי בנט בהצהרה לתקשורת עם המראתו לועידת האקלים בגלזגו, סקוטלנד / צילום: חיים צח-לע''מ
ראש הממשלה נפתלי בנט בהצהרה לתקשורת עם המראתו לועידת האקלים בגלזגו, סקוטלנד / צילום: חיים צח-לע''מ

מסביב לשולחנות המו"מ בגלזגו, החלו היום (ב') להתכנס מנהיגים ומשלחות מרחבי העולם. לאחר עשורים של כישלון, הם ינסו לשכנע את הציבור במחויבותם לפתרון המשבר הגדול איתו האנושות כבר מתמודדת.

שנים רבות בוזבזו לריק, כאשר מול קול ההצהרות העולמיות על הפחתת הפליטות - השינוי המיוחל לא הושג, והמשבר האקלימי והאקולוגי המשיך לנוע קדימה ללא בלימה. זוהי קריאה אחרונה לפוליטיקאים להתעורר, אבל בסקוטלנד, הפעמונים טרם צלצלו, ולפי ההתחייבויות הנוכחיות של המדינות, האנושות צועדת להתחממות קטסטרופלית של 2.7 מעלות בממוצע - אילו ההבטחות הדלות יקוימו.

נכון לעכשיו, נראה שהמנהיגים בעיקר מנסים לגלגל את הכדור הלוהט הלאה, לעשורים הבאים, לדורות הבאים, במקום להילחם על העשור הנוכחי. כדי לבלום את עליית הטמפרטורה על מעלה וחצי, מדינות העולם חייבות להציג יעדים שאפתניים מאוד לעשור הנוכחי, ולא להסתכל במבט ריק לשנת 2050 ולגלגל את האחריות על הכדור הלוהט לדורות הבאים, לעשורים הבאים.

למשבר האקלים יש כבר היום השלכות הנותנות אותותיהן בכלכלה ובחיי אדם. אילו לא יצליחו המנהיגים להפחית את הפליטות בכמחצית כבר בעשור הנוכחי בדרך לאיפוסן המוחלט - רבים יותר ישלמו בחייהם, ואירועי קיצון אקלימיים יהפכו להיות הנורמה החדשה, בעולם שבו דבר עוד לא יהיה נורמלי.

"מס גלזגו" של המנהיגים

ומה באשר לישראל? ראש הממשלה, נפתלי בנט, טס לוועידת האו"ם כשהוא אינו מצויד בהישגים, ואיננו איש בשורות. רגע לפני שהמריא, שילם בנט את "מס גלזגו", והצהיר - אולי בלית ברירה, על כך שישראל תגיע לאפס פליטות נטו של גזי חממה בשנת 2050. זהו מעין כרטיס כניסה לוועידת האקלים, שכן מדינות האחראיות על 70% מסך הפליטות העולמיות, התקשטו בו.

אך לישראל אין תוכנית להשגת היעד, היא לא אושר בממשלה, וקריאה של ההצהרה, מזמנת התבוננות קודרת ב'שורות הקטנות'. כדי לאפס את הפליטות (כלומר, לקלוט באמצעים שונים יותר פליטות מאלו אשר נפלטות), תסתמך ישראל על פיתוח יכולות לכידת פחמן. כיום, לא קיימות טכנולוגיות כאלו בנמצא, וניסויים שקיימו חברות הדלקים המאובנים המתדלקים את משבר האקלים בתחום - כשלו.

בלי טריקים ובלי שטיקים

וכשהעין צופיה לשנת 2050 ומסתמכת על טכנולוגיות שאינן קיימות, ההווה נזנח, והאמת המרה נשכחת: המאבק האמיתי מתחולל עכשיו, הוא על העשור הזה, והוא הקריטי. ישראל, כמו יתר העולם, זקוקה כעת למאמצים כבירים להפחתת מחצית הפליטות, בשימוש באמצעים הקיימים בנמצא: מעבר מסיבי לאנרגיות מתחדשות ולתחבורה בת קיימא, הפסקת בירוא יערות ושיקום המערכות הטבעיות, הקולטות בגופן חלק ניכר מהפליטות שלנו.

בשבועיים הקרובים, מוטב יהיה שאף פוליטיקאי לא יבקש מחיאות כפיים מהציבור או מהתקשורת, ויפנים היטב: שלב ההתחלה הטובה כבר חלף מזמן. זה הזמן לסמן את נקודת הסיום של המשבר, ולהותיר את הציבור עם מעשי אמת, לא עם תרגילים חשבוניים, טכנולוגיות עלומות והודעות לעיתונות. כאן, שם ובכל מקום.