רומנטיקה בגדרה, המושבה שיצאה מגדרה

לפני שאבישג סמברג, זוכת מדליית הארד בטקוואנדו באולימפיאדת טוקיו, העלתה את גדרה על ראש שמחתנו, היו אלה הביל"ויים שהפכו את המושבה הקהילתית שבאזור השפלה לאייקון ציוני. אז נכון שבין האירועים חלפו כמעט 137 שנה, אבל אלה ואלה הביאו כבוד גדול לגדרה, לביל"ויים ולצאצאיהם.

רחוב המייסדים בגדרה אינו ארוך, כחצי קילומטר בלבד, אבל הקסם שבו פועל מהמילימטר הראשון. זה גם לא חשוב באיזה צד מתחילים, כי הקסם רב צדדי ורב פעלים. הרבה שנים חלפו מאז הביקור האחרון שלי בגדרה, אולי מאז קורס מורי הדרך, אבל בביקור החוזר לאחרונה הכל פתאום נראה ציורי יותר, רומנטי וחף מיומרות.

 גדרה. רחוב רומנטי / צילום: אורלי גנוסר

תנועת ביל"ו (בית יעקב לכו ונלכה) הוקמה ב-1882 באוקראינה, אבל שנה קודם לכן הצהירו מייסדיה שיתיישבו בארץ ישראל, ונחשבו לקבוצה הציונית-סוציאליסטית הראשונה, בשל ניסיונותיהם בחיי שיתוף וקומונה. כשעלו ארצה היו לקבוצה השנייה של פועלים יהודים במקווה ישראל, וחיו במצוקה מתמדת. ב-1884 התדלדלו שורותיהם, וקומץ מהם הקים את גדרה כישוב שיתופי על חלקת אדמה שנרכשה עבורם, ועם הזמן הפכו למופת בהתמודדות עם קשיים אדירים.

ברחוב המייסדים, השדרה המרכזית, מרגישים קצת כמו במאה אחרת. הבתים של ימי ראשית המושבה נטועים במקומם, יפים ואותנטיים, גם אם הם מאכלסים משרדים, חנויות או בתי קפה. במרכז הרחוב ניצב צריף הביל"ויים מאז 1887, שריד אחרון למגורים הראשונים שהוכרז אתר לאומי לשימור. כשעומדים מול הצריף הזעיר, העשוי עץ עם גג רעפים, וחושבים על חייהם הדלים של דייריו, קשה שלא להתרשם.

זהו השריד היחיד והאחרון מבין שישה צריפים שהוקמו במושבה בראשית שנת 1888 ושימשו למגורי משפחת סברדלוב, ממייסדי המושבה גדרה. למשפחת סברדלוב יש היסטוריה מפוארת: אחד מבני המשפחה, יאשה (יעקב), נשאר ברוסיה ועשה חיל בצמרת המפלגה הקומוניסטית. אפילו עיר קראו על שמו: סברדלובסק.

 הצריף האחרון בגדרה / צילום: אורלי גנוסר

בן דודו אליהו, לעומת זאת, התיישב בגדרה. הצריף הועתק מהחצר כשנבנה בית הקבע של המשפחה, וצאצאיה פעלו לשימורו לטובת הציבור. לאחר שנתרם למועצה, שופץ הצריף והיה לחלק מהמוזיאון המקומי. הפעמון הגדול שניצב בחזית היה מעין שעון דובר, אבל גם הכריז על מקרי חירום.

לילות ירח מלא בגדרה

הביל"ויים היו חילונים מוצהרים, מה שגרר התנגדות כלפיהם מצד היישוב בארץ, אבל מעניין שבכל זאת הם הקימו ב-1912 בית כנסת, ישורון. לפניו היה צריף ששימש לאותה מטרה אך גם כבית עם, ומשהגיעה תרומה נדיבה נבנה בית הכנסת.

המבנה הגדול מרשים גם היום, ובאורח פלא גם היה פתוח כשהגענו, רגע לפני חגיגת בר מצווה מקומית. זו הייתה הזדמנות להציץ להיכל יפה שנברשות מרשימות מעטרות את תקרתו כמו גם עיטורים ופיתוחים. בית הכנסת פעיל מדי יום, אז אם תגיעו בבוקר ובערב תרוויחו.

המוזיאון לתולדות גדרה שוכן באחד המבנים ההיסטוריים שנועדו לשימור והוא עומד על תלו מאז 1924. זהו בית מינץ, ששימש בעבר כבית העם, ובקיץ האחרון עבר מקצה שיפוצים והנגשה. המוזיאון עוסק בתולדות המושבה ומציג תמונות מסמכים וחפצים עתיקים. יש סרט מאז עד היום, ציר זמן ושלל תצוגות המוקדשות לדמויות בולטות, לחינוך, לנשים ועוד (08-8593316).

את המוזיאון ניהלה בעבר נועה שרמן גולדפינגר, דור רביעי בגדרה והיסטוריונית שחוקרת את המושבה. שרמן מדריכה שני סיורים: האחד בעקבות סיפורים לא מוכרים במושבה והשני על תרומתן של נשות גדרה, חוויה אלטרנטיבית (052-2568863).

בגב המוזיאון נמצא גן הפסלים של יומה שגב, אוצר אמנותי ואתר חובה. שגב בן 85, צאצא למשפחת מייסדים ויצרן בלתי נלאה של פסלים מלאי דמיון והומור. חצר ביתו הגדולה פתוחה לקהל, וניצבים בה אלפי פסלים העשויים מפסולת: כלי מטבח, חלקי מתכת, שרשראות, ציוד חקלאי ישן ועוד, אל תחמיצו!

 גן הפסלים של יומה שגב / צילום: אורלי גנוסר

אמן מקומי נוסף הוא ליאוניד אוקון, שהחל לפסל בגיל 11 ומאז גם לימד אמנות, וביתו הוא מוזיאון לעבודותיו. אוקון מגלף בעץ ויוצר פסלים ותמונות מרהיבות שמזכירות את ציוריו של שאגאל, אבל בתלת-ממד. לאיש הצנוע הזה יש מגע זהב. מומלץ בחום (054-4943868).

כדי להשלים את החוויה, דעו שסצנת הלינה בגדרה תופסת תאוצה ויש לצד מבחר צימרים גם מלון בוטיק שמעניק חווית אירוח של ממש. ליר סנס נפתח ב-2019 ומציע 24 חדרים בסטנדרט גבוה, מהעיצוב האסתטי של החללים והגינה, דרך טיפולי הספא המוצלחים ועד הקולינריה המפתיעה של מסעדת אברטו המקומית. גג המלון הוא מפלט ססגוני עם בריכה, בר ואווירת צ'יל הורסת, ופעיל גם בחורף, אז הגג מקורה והבריכה מחוממת. המלון מארח גם ימי כיף (www.learhotel.co.il).

 מלון הבוטיק ליר סנס / צילום: סימפלקס 360

ויש גם פעילות ייחודית, שקשורה לקהילה האתיופית בגדרה. "מתגלה" הם ערבי נשים בלילות של ירח מלא, בהם נעשה חיבור לבית הנשים שהיה באתיופיה והיווה מקור לידע לנשות הקהילה. בכל ערב שכזה יש עמדות מתחלפות כמו קריאה בקלפים, דוכני מכירה, הרצאה מרכזית של "מתגלה" שבמרכזו סיפור אישי מעורר השראה ו/או מופע כלשהו. האירוע מתקיים במתחם הגינה הקהילתית (052-6636607).