תוכנית הדיור הממשלתית: מעט מדי, ללא בשורה חברתית ואיפה יו"ר השלטון המקומי

תוכנית הדיור הממשלתית היא תחבושת קטנה על שוק מדמם • התוכנית לא כוללת התייחסות משמעותית למאבק במחירי הדיור • ללא שיתוף-פעולה עם השלטון המקומי לא ניתן יהיה לקדם הרבה בשוק הדיור • ולא כל תוכנית שעשתה הממשלה הקודמת צריך לשנות מהיסוד

זאב אלקין, אביגדור ליברמן ואיילת שקד, בהצגת תוכנית הדיור הממשלתית / צילום: יוסי זמיר
זאב אלקין, אביגדור ליברמן ואיילת שקד, בהצגת תוכנית הדיור הממשלתית / צילום: יוסי זמיר

תוכנית הדיור הממשלתית שנחשפה לאחרונה אינה כוללת חידושים רבים. הממשלה אומנם מצהירה כי היא מעוניינת לשווק 70,000 יחידות דיור בשנה, מספר הגבוה מממוצע השיווקים הממשלתי, אבל לא ברור כיצד היא מתכננת להגשים מטרה זו ומדוע דווקא ממשלה זו תצליח במה שנכשלו כל קודמותיה.

בתוך כלל הנושאים המופיעים בתוכנית, נושא אחד בולט בחסרונו: המלחמה ביוקר הדיור. לא ברור האם וכיצד מתכננת הממשלה להילחם במחירי הדיור הדמיוניים במדינת ישראל, שהולכים ומאמירים מיום ליום. ובמילים אחרות: כל הכבוד אם תצליחו לשווק 70,000 דירות בשנה, אבל מי בכלל יוכל לרכוש אותן? נראה כי הממשלה השלימה עם מחירי הדיור המטפסים בחדות.

במדינה שבה למעלה מ-80% מהתחלות הבנייה הינם על קרקעות המדינה, אין לממשלה באמת אינטרס להוריד את מחירי הקרקעות, שכן היא הנהנית העיקרית מעליית המחירים. ואומנם במאמר קודם הראיתי שלראשונה מזה כמה ממשלות, קווי היסוד של הממשלה הנוכחית לא כוללים את הפחתת מחירי הדיור כיעד לאומי.

אכן, התוכנית הממשלתית כוללת שורה של רפורמות מתוכננות, שיש בהן כדי לדחוף את תהליכי התכנון והבנייה. אך הבעיה המרכזית בכל אלו טמונה בהיעדר הדיאלוג ושיתוף-הפעולה עם השלטון המקומי. יש להבין: מורכבותו של שוק הדיור נובעת מכמות השחקנים העצומה המעורבת בשרשרת היצור של דירת המגורים. עשרות גופים, ממשרד הביטחון ועד הארגונים הירוקים, שכל אחד מהם הינו שחקן וטו. אך מעל כולם ניצבת הרשות המקומית. היא זו שנותנת את היתרי הבנייה, היא המוסמכת על פי חוק לקדם את תהליכי התכנון ובכוחה גם לעכבם ולמנוע אותם. בהיעדר שיתוף-פעולה עם הרשות המקומית, יהיה קשה להוציא לפועל רפורמות מרחיקות לכת.

בשל כך, מוזר לראות תוכניות כגון הסבת משרדים למגורים. האם צעדים אלו תוכננו יחד עם השלטון המקומי? האם נעשתה חשיבה מסודרת ביחס למשמעות של הסבה זו, כגון קיומם של מבני ציבור ומעטפת קהילתית לדיירים אלו? ובכלל, אם יש עודף כה גדול במגדלי משרדים עד כדי כך שאתם מעוניינים להסב אותם למגורים, אז מדוע ברחבי המדינה ממשיכים להתרומם מגדלי משרדים בכל פינת רחוב?

אם רוצה הממשלה להביא בשורה, עליה להציג כיצד היא מתכוונת להפחית באופן משמעותי את מחירי הדיור. ואגב כך: אם תוכנית "מחיר למשתכן" ציננה את מחירי הדיור במשהו, מדוע צריך היה לגנוז אותה, ומהי החלופה שממשלה זו מציגה לה?

אם רוצה הממשלה להצליח בסדרת הרפורמות, עליה לצעוד יד ביד עם השלטון המקומי ולבנות תוכנית ארוכת-טווח שכל שחקני המפתח מחויבים לה.

ולבסוף, אם בכוונת הממשלה לדאוג לזוגות הצעירים, אלו של הדור הנוכחי ואלו של הדור הבא, עליה להבין שהכפלת האוכלוסייה הישראלית בתוך פחות משלושה עשורים, הינה האתגר האזרחי הגדול ביותר של מדינת ישראל, אתגר שאין דומה לו בעולם המערבי. יש להציבו בראש סדר העדיפויות, לבנות מטה מסודר שבראשו עומד ראש הממשלה, לתקצב במיליארדים רבים ולהתחיל להכפיל את מדינת ישראל. זוהי הציונות של המאה העשרים ואחת. בלי זה, אנו מנסים לדקור פיל עם מחט ולחכות שיזוז.

הכותב הוא ראש בית הספר לנדל"ן בקריה האקדמית אונו ועמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי