האם התרופה של פייזר עשויה לשנות לחלוטין את מהלך המחלה?

חברת פייזר פרסמה במהלך סוף השבוע הודעה, לפיה היא עוצרת מוקדם מן הצפוי ניסוי בתרופה שפיתחה לקורונה (Covid-19), מסיבות טובות. כבר לאחר ניתוח התוצאות רק בחלק מן החולים, היה ברור כי המוצר יעיל, ואפילו מאוד.

בחודשים האחרונים הצטרפו כמה תרופות חדשות למאבק בקורונה, למשל הנוגדנים המלאכותיים של חברת ריג'נרון, שכבר נמצאים בשוק, וכן הטיפול האנטי ויראלי בבליעה שפיתחה חברת מרק (MSD), שנמצא בתהליכי אישור בארה"ב וכבר אושר בבריטניה. אולם, לפחות על פי תוצאות הניסוי שהציגה פייזר, נראה כי מדובר בתרופה שיעילותה עולה משמעותית על הקיימות, והיא פשוטה לשימוש. לכן היא עשויה לשנות לחלוטין את מהלך המחלה.

מה הראה הניסוי

כ-385 חולי קורונה תסמיניים, לא מחוסנים, עם גורמי סיכון משמעותיים לתחלואה קשה, קיבלו את התרופה החדשה של פייזר ו-389 קיבלו את גלולת הדמה. הסיכון לאשפוז בקרב המטופלים היה נמוך ב-89%. בקבוצת הניסוי פחות מ-1% מן המטופלים אושפזו, ולא היו מקרי תמותה. בקבוצת הביקורת, 7% אושפזו והיו 7 מקרי תמותה.

הטיפול ניתן במשך חמישה ימים כאשר בכל יום נטלו החולים שתי גלולות. ככל שהמטופלים קיבלו את התרופה מוקדם יותר, כך סיכויי ההחלמה שלהם היו טובים יותר. התוצאות שתוארו לעיל הם מהקבוצה שקיבלה את הטיפול תוך שלושה ימים. גם במתן חמישה ימים אחרי הופעת התסמינים הייתה לתרופה יעילות מרשימה, אבל מעט נמוכה יותר.

פייזר אמרה כי 20% מן המטופלים סבלו מתופעות לוואי, אולם לא פירטה בדיוק באילו תופעות מדובר. מנכ"ל פייזר אלברט בורלא אמר בראיון ל-CNBC כי "תוצאות היעילות הפתיעו גם אותנו והיו מעבר לציפיות האופטימיות ביותר של החברה. אנחנו מצפים להציל מיליוני אנשים".

איך זה עובד

התרופה פותחה במקור למחלת ה-SARS, קרובת המשפחה של הקורונה, והוחלט לפני כשנה לבחון שוב את יעילותה גם נגד Covid-19. היא שייכת למשפחה של תרופות אנטי ויראליות בשם "מעכבי פרוטאז", אשר משמשים גם לטיפול באיידס ובהפטיטיס C. התרופות חוסמות אנזים שהווירוס משתמש בו כדי להתרבות.

הטיפול שקיבלו החולים מורכב מאותו מעכב פרוטאז, שניתן יחד עם תרופה קיימת שמשמשת היום לטיפול באיידס, ritonavir. במקרה הזה התפקיד של התרופה לאיידס הוא למנוע את הפירוק של התרופה של פייזר, ולאפשר לה להיות נוכחת בגוף למשך זמן רב יותר.

האם המוצר יהיה זמין לכולם

ל-FDA ידרשו כנראה בין כמה שבועות לכמה חודשים לאשר את המוצר. הניסוי הנוכחי הוא קטן משמעותי מאשר זה שנערך, למשל, בחיסון של פייזר לקורונה, כך שייתכן שישאלו שאלות רבות יותר על התוצאות, או שידרשו ניסויי פוסט-אישור רחבים יותר. אולם לאור הפוטנציאל הגבוה של המוצר בהתמודדות עם המחלה, סביר להניח שהתהליך יהיה מהיר ככל האפשר.

פייזר מצפה כי תוכל לייצר תרופות עבור 180 אלף איש עד סוף השנה, 21 מיליון במהלך המחצית הראשונה של 2022 ו-50 מיליון לאורך 2022 כולה. בעולם כולו נרשמים בכל יום כ-500,000 חולים חדשים, ובארה"ב לבדה כ-70,000, כלומר הביקוש עלול לעלות משמעותית על ההיצע. אולם, לא כל החולים הם בסיכון, כך שאפשר לכוון את התרופות למי שיותר זקוק להם.

התרופה של מרק כבר תומחרה בכ-700 דולר למטופל, ופייזר אמרה כי תכוון בערך לאותו המחיר.

האם זה אומר שלא צריך להתחסן

חיסון עדיין נחשב לאופציה הטובה ביותר להתמודדות עם מחלה ויראלית, מכמה סיבות. העיקרית ביניהן היא ההשפעות הלא ישירות. החיסון אמנם אינו יעיל ב-100% במניעת הדבקה, אולם אפשר לראות - ולו מדעיכת המגפה בישראל - היא יש לו יעילות לא זניחה בפרמטר זה. לא דרושה יעילות של 100% במניעת הדבקה כדי להפחית את קצב ההדבקה ולהוריד את ה-R מתחת ל-1, באופן שמוביל לדעיכת המגפה. כל מי שאינו נדבק גם אינו מדביק. מי שנדבק כשהוא מחוסן, מדביק ב-30% פחות על פי נתוני משרד הבריאות. כל אדם נוסף שלא נדבק ממחוסן, כמובן אינו מדביק גם הלאה וכך נקטעות שרשראות הדבקה והמגפה דועכת. לעומת זאת טיפול תרופתי מטפל רק באדם החולה עצמו, ואין לו ערך רב בבלימת המגפה.

בנוסף, ספציפית לקורונה, ככל שמונעים תחלואה באמצעות החיסון, כך מונעים גם יותר מקרים של "לונג קוביד", תופעות הלוואי ארוכות הטווח שיכולות לנבוע מן המחלה. גם מי שחולים במחלה קלה סובלים לפעמים מלונג קוביד. אם החיסון מאפשר להפחית משמעותית את שיעורי ההדבקה באוכלוסיה (דרך השפעותיו הישירות והלא ישירות), אפשר יהיה למנוע יותר מקרים של לונג קוביד מאשר אם נותנים רק טיפול תרופתי. התרופה הייתה יעילה במניעת אשפוזים ותמותה, אבל מי שקיבלו אותה עדיין היו חולים.

מצב של דעיכת המגפה גם מפחית עול כלכלי ולוגיסטי של בדיקות. לעומת זאת, מתן הטיפול התרופתי תוך זמן רלוונטי, תלוי במערך מהיר ויעיל של בדיקות.

היסטורית, לחיסונים יש בדרך פחות תופעות לוואי שליליות מאשר לתרופות. התרופות צריכות להיות חזקות מספיק כדי להתערב בתהליך שכבר מתרחש בגוף, בעוד החיסון מתמודד עם הבעיה כשהיא עדיין קטנה. פייזר עדיין לא חשפה את מלוא תופעות הלוואי של המוצר. היתרון של התרופה הוא שאין צורך לתת אותה לכלל האוכלוסיה אלא רק למי שחלו.

הטיפול האידיאלי הוא כנראה המשולב - חיסון ככל האפשר למי שהחיסון אינו בעייתי עבורו, וטיפול תרופתי במקרי הקורונה שבכל זאת התרחשו.

מה יהיה עם המתחרים

מניית פייזר עלתה אתמול 10.8% בעקבות ההודעה. מניית מרק ירדה 9.8%, ריג'נרון ירדה 5.5% וגילאד, המייצרת את התרופה רמדסיביר, לא הושפעה. התרופה של פייזר השיגה לכאורה תוצאות הרבה יותר טובות מזו של מרק (90% לעומת 50%) אולם מומחים מזהירים כי אי אפשר לקרוא את הניסויים בדיוק זה מול זה, משום שהפרוטוקולים הם אחרים, החולים הם קצת שונים וגם הווריאנטים של הווירוס השתנו אולי בין הניסויים.

ה- FDA יבחן את שתי התרופות, וכנראה יאשר את שתיהן. לחברות כנראה אין אינטרס לעשות ניסוי להשוואה ישירה בין שתי התרופות, אבל ייתכן שגורם ממשלתי או אקדמי יעשה זאת. בהחלט ייתכן כי שתי התרופות ימצאו להן רוכשים, בזכות תמחור שונה, מחסור בכושר יצור באחת התרופות, או שיסתבר כי ישנה התאמה של כל אחת מהן לחולים או למצבים מסויימים.

באשר לנוגדנים של ריג'נרון, היעילות שלהם בחולים שקיבלו את התרופה בשלב מוקדם נמדדה בניסוי בכ-70%, אולם שיטת המתן של התרופה הזו היא מורכבת הרבה יותר. פייזר ומרק מציעות גלולה לבליעה, ואילו התרופה של ריג'נרון ניתנת בעירוי ומצריכה הגעה של צוות רפואי לבית המטופל. היא גם יקרה למדי.

ישנה אפשרות כי שתיים או יותר מן התרופות ינתנו יחד במקרים שבהם נראה שאחת מהן לא מועילה או שיש סיכון רב במיוחד למטופל. במקרה כזה הגיוני לשלב בין אחת התרופות האוראליות לבין זו של ריג'נרון, שכן הן עובדות במנגנונים שונים לחלוטין - ריג'נרון מכילה נוגדנים ומדמה יותר את הפעילות של חיסון.

לגבי רמדסיביר של גיליאד, היא פחות מושפעת כנראה משום שהיא מטפלת בחולים קשים ביותר, שלב אחר של הטיפול. גם בתרחיש האופטימי שבו התרופה של פייזר תמנע מ-9 מכל 10 חולים בסיכון להתדרדר לאשפוז, עדיין יהיו לא מעט מאושפזים למרבה הצער, והם יצטרכו את התרופה של גיליאד או תרופות מצילות חיים אחרות. חברות ישראליות כמו NRX , אנלייבקס, רדהיל, בונוס, פלוריסטם ובית החולים איכילוב, מתמקדות גם הן בשלבים הקשים של המחלה.