זה הכוח שמנטרל את התערבות בנק ישראל בהתחזקות השקל

ההתחזקות הלא נגמרת של השקל כיכבה במהדורות החדשות של ערוצי הטלוויזיה, כהוכחה לכך שהנושא שמעניין בדרך כלל סוחרים, אנליסטים ורוכשי מט"ח - הופך לסיפור מרכזי בסדר היום הציבורי. בפרשנויות חוזרים שוב ושוב על אותם ההסברים: השקל מתחזק בגלל עוצמת ההייטק הישראלי והכסף הזר שזורם לכאן ברכישת סטארט-אפים, מניות, אגרות חוב, ונדל"ן וגיוס עובדים.

חידוש התיירות לישראל צפוי לתרום אף הוא את תרומתו ואי אפשר כמובן להתעלם מהספקולנטים ("המשקיעים לטווח קצר" בשפה המכובסת): הם קונים שקלים בגלל הציפיות לירידה בהיקף רכישות המט"ח של בנק ישראל ועל-בסיס הערכות שמועד העלאת הריבית בישראל קרוב מכפי שחשבו עד כה. בפעילותם של הספקולנטים בשוק אפשר להבחין בקלות, למשל ביום שני כששער השקל זינק לפתע בסביבות השעה 15:00, על רקע תחילת המסחר בבורסות ארה"ב.

כאמור כל הגורמים האלה ידועים ומוכרים. אבל יש גורם נוסף, משמעותי, שפועל בשוק - ושמרבית הפרשנים מפספסים. הגופים המוסדיים בישראל הם הקונה ומוכר הגדול ביותר של דולרים אחרי בנק ישראל ולפעמים גם לפניו.

הכסף הזול מציף את השווקים, פרי ריבית אפסית והדפסת כסף בהיקף חסר תקדים של הבנקים המרכזיים. הכסף הזה שמחפש אפשרויות השקעה בכל העולם מגיע לישראל, שנחשבת לאי של חדשנות ויציבות כלכלית. הכסף הזול הזה תורם להתחזקות השקל הישראלי גם בעקיפין, כשהוא מנפח את מחירי המניות ואגרות החוב בארה"ב ובמקומות נוספים.

תיקי החיסכון הפנסיוני של הציבור בישראל מגלגלים סכום עצום ביחס לגודל הכלכלה הישראלית והיקפי תנועות ההון לישראל וממנה. קרנות הפנסיה ובתי ההשקעות מחויבים לשמור על שיעור חשיפה קבוע למטבע חוץ ולכן כששערי המניות בוול-סטריט עולים - הם חייבים להגדיל את היקפי הגידורים, או במילים אחרות למכור דולרים.

המוסדיים מוכרים דולרים כששוקי המניות בחו"ל עולים - ולאחרונה הם לא עולים אלא ממש ממריאים לשמיים. בעוד בנק ישראל רוכש מתחילת השנה כ-30 מיליארד דולר, מכרו המוסדיים באותה תקופה כ-20 מיליארד דולר, לפי בדיקה שערך האסטרטג הראשי של בנק המזרחי טפחות (הרחבה בכתבה). בצורה פשטנית אפשר לומר שהגאות בבורסות העולם, היא לבדה מחקה שני שלישים מאפקט ההתערבות של בנק ישראל בשוקי המט"ח.