הכירו את היזמת שבגיל עשר מכרה גלשנים על החוף והיום מציבה אלטרנטיבה למשרדי עורכי הדין הגדולים

אחרי שעבדה במשרדים הגדולים בעולם, עו"ד ג'קי דונר-סטוקי הבינה שיש צמא גדול בשוק דווקא לעורכי דין פרילנסרים • הפלטפורמה שיזמה מחברת בינם לבין הלקוחות, והקורונה העלתה את הביקוש ב-700% • "אנשים מעדיפים עצמאות במקום המסלול של להפוך לשותף אחרי 10 שנים במשרד"

עו''ד ג'קי דונר / צילום: איל יצהר
עו''ד ג'קי דונר / צילום: איל יצהר

אישי: נשואה ואם ל-3, מתגוררת בתל אביב
מקצועי: מייסדת Lawflex, פלטפורמה המחברת בין עו"ד עצמאיים ללקוחות

אני: "יזמת ואמא במשרה מלאה. ממשיכה הלאה בכל מצב. יש לי מטרה ואני לא מוותרת".

ילדות: "גדלתי בדרום אפריקה, בחווה קטנה של אבי שגידל עצי אורן לתעשיית הנייר. בגיל 10 החלטתי למכור גלשנים, זו הייתה היזמות הראשונה שלי. חסכתי כסף וקניתי 50 גלשנים לילדים, והלכתי למכור בחוף הים. זה לא ממש הצליח, נשארו לנו הרבה גלשנים במחסן. אחרי שנים עם משפחתי על קו ישראל-לונדון-דרום אפריקה, עליתי לארץ לשרת בצבא. אחר-כך שוב נסעתי ללונדון, הפעם ללימודים גבוהים - ונשארתי שם במשך 12 שנים".

ישראל: "בילדותי ההורים כל הזמן דיברו איתנו על ישראל, החלום היה לגור בארץ. אני הגעתי ראשונה, ושירתתי כפקידה בסיירת שלדג. זו הייתה אחת התקופות הטובות בחיי. התחלתי את השירות עם עברית לא כל-כך טובה, אבל למדתי. בסוף כל המשפחה עלתה, כולל הסבים והסבתות. האהבה שלי לארץ השתנתה מאז, כמו בין דייט לחתונה - את מכירה את הפגמים, אבל עדיין אוהבת".

מסלול קריירה: אחרי תואר בבית הספר לכלכלה ותואר מאסטר באוקספורד, הלכתי ללמוד בבית הספר למשפטים בלונדון. במקביל התחלתי לעבוד ב-Freshfields, אחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בעולם. בהמשך עבדתי גם בבית ההשקעות מורגן סטנלי. כשחזרתי לישראל השתלבתי במשרד אפשטיין, רוזנבלום מעוז ושות' (ERM), שעבדו מולי בעבר, כך שהמעבר היה יחסית קל. ב-2015 פתחתי ביחד עם שותפי עו"ד זהר פישר את מיזם LawFlex, שמחבר בין עורכי דין פרילנסריים ללקוחות".

ארתור: "בתקופת הלימודים בלונדון הכרתי את ארתור, שוודי במקור. התחתנו, וחזרנו להקים משפחה בישראל. יש לנו שלושה ילדים: עילי (11), קיילה (9) ובנימין (6). ארתור הוא יזם בעולמות הפינטק, כך שאנחנו לא רק בני זוג אלא יזמים - עמיתים. זה נחמד לשבת בארוחת ערב ולדבר באותה שפה".

נטישת המשרד: "הרגע שבו הבנתי שאני צריכה לשנות משהו אינהרנטי, היה כשנולד הילד הראשון. לראות את הילדים גדלים זה פלא שלא רציתי להפסיד. במשרד שבו עבדתי אז, אפשרו לי גמישות. ראיתי שאני יכולה להיות עם הבן, וגם לעבוד; ובעצם להחליט על הלו"ז שלי. בהמשך עברתי להיות פרילנסרית. כך הבנתי שאם זה טוב לי - זה כנראה יכול להתאים להרבה מאוד אנשים".

LawFlex: "אנחנו מחברים בין יותר מ-600 עורכי דין פרילנסרים שבוחרים לעבוד אחרת, עם לקוחות שזקוקים להם. רוב הלקוחות כיום נמצאים בחו"ל. הקורונה נתנה לנו פוש מדהים מבחינת מספר עורכי הדין ומספר הלקוחות. מבחינת מחזור העסקים, גדלנו ב-700% משנה שעברה. פתחנו שלוחות בצ'ילה ובצרפת, ואנחנו פותחים בגרמניה. המטרה היא להתרחב לכל העולם. עיקר הלקוחות שלנו הם חברות ומשרדי עורכי דין".

פרילנסרים: "השותף שלי תהה בתחילת הדרך מי יבואו לעבוד איתנו. התשובה היא שאלו אנשים מאוד מוכשרים. למעשה, אנחנו מקבלים רק עורכי דין עם ניסיון של לפחות 8 שנים במשרדים הגדולים והטובים בעולם. יש לנו עורכי דין שעלו לישראל מסיבות אידיאולוגיות ועורכי דין שפשוט רוצים לעבוד אחרת, במקום המסלול הידוע של להיכנס למשרד ולהפוך לשותף אחרי 10 שנים".

גברים בבית: "ארתור מגיע ממקום שבו הורות שוויונית מאוד מקובלת. בשבדיה נפוץ לראות קבוצה של גברים עם עגלות תינוקות בבתי קפה. מבחינתו, מאוד טבעי לחלוק איתי את הטיפול בילדים, מה שמאפשר לי להיות מנכ"לית של החברה. כשהתחלנו ב-LawFlex - היו לנו בעיקר עורכות דין עם ילדים בבית, אבל כיום החלוקה היא חצי-חצי בין נשים וגברים. המיזם שלנו עוזר בין היתר לגברים להשתתף יותר בעבודות הבית".

למה לא שוודיה: "יש לנו שלושה דרכונים - דרום אפריקאי, ישראלי ושבדי, כך שאנחנו בעצם מקבלים כל יום מחדש החלטה לגור כאן. הרבה שואלים למה ישראל, אבל אני, מה לעשות, ציונית. קשה להתרגל למצב הביטחוני או לאגרסיביות בכבישים - אבל יש כאן הרבה דברים טובים. אנשים שלא גרו בחו"ל לא מבינים כמה. אנחנו שומרים שבת, אבל כל יום שישי יוצאים עם המשפחה לטייל בארץ. הילדים מכירים כל אבן. גם אין הרבה מקומות עם כזה אקו סיסטם בהייטק ויזמות".