לקראת הריבית: "בנק ישראל יחזק את המסר שהמדיניות המרחיבה פה להישאר"

בנק ישראל צפוי לפרסם היום את גובה הריבית במשק כאשר לפי הערכות הריבית תיוותר ללא שינוי ברמה של 0.1%. מעבר לכך, הציפייה להעלאת ריבית מוקדם מהצפוי מתישהו בשנה הקרובה ירדה כמעה נוכח מספר גורמים שמאפשרים לבנק ישראל מרווח פעולה רחב יותר בטרם יאלץ להעלות ריבית.

בחודש האחרון בנקים מרכזיים כמו בפולין, צ'כיה והונגריה נקטו בהעלאת ריבית כצעד מרסן לאינפלציה, אבל בעוד שהמשך הרחבה מוניטרית עלולה להביא להמשך עליית האינפלציה, צמצום מוניטרי מוקדם מדי עלול לחנוק את ההתאוששות. בשוק מעריכים שהבנק הבריטי הוא הבא לפעול, אך בניגוד למדינות אחרות בעולם (כמו ארה"ב שם האינפלציה הגיעה ל-6.2%, וזמניותה נבחנת מחדש), בישראל המצב שונה, בין היתר, בשל השקל החזק.

בהודעת הריבית קודמת מחלקת המחקר של בנק ישראל סיפקה תחזית ולפיה הריבית תעלה בעוד שנה לטווח שבין 0.1% ל-0.25%. גם פרוטוקול ישיבת הוועדה המוניטרית לפי ההחלטה הקודמת חשף כי חבר אחד בוועדה הצביע כבר אז בעד העלאה של הריבית. אבל מאז השתנו כמה דברים.

נתוני האינפלציה של חודש אוקטובר הצביעו על התמתנות בחודש החולף, נתוני התוצר של המשק לרבעון השלישי היו נמוכים מהצפי והשקל רשם ייסוף מבהיל - הגורמים הללו לא תומכים בהעלאה של הריבית. לצד זאת, החשש מהתפשטות הקורונה באירופה מטילה צל על המשך הליך ההתאוששות מהמשבר. גם נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי של הצרכן הישראלי היו נמוכים יחסית ברבעון השלישי, כך שהעלאה של הריבית תחת התנאים הללו עלולה לחנוק את התאוששות המשק מהמשבר.

אחרי פרסום מדד המחירים צרכן לאוקטובר - נתון שהפתיע בעלייה של 0.1% בלבד לעומת הצפי לעלייה של 0.4% - נרשמה ירידה בתחזיות לעליית הריבית ולאינפלציה (באותו יום, אגב, במשרד האוצר העלו תחזיות לצמיחה ולאינפלציה למשק). וכך נשאלת השאלה האם ירדו הסיכויים להעלאה של הריבית? במדד אוקטובר סעיף נסיעות לחו"ל גרע 0.3% מהמדד, כך שמלבדו קצב האינפלציה במרבית הסעיפים האחרים המשיך לטפס - מה שעשוי לגרום לבנק ישראל להעלות ריבית בהמשך. מצד שני, הייסוף החד של השקל צפוי למתן את האינפלציה, מה שמספק בתורו הקלה מהלחץ להעלאה של הריבית.

לדברי ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית של בנק הפועלים, "מדד המחירים הנמוך לחודש אוקטובר יאפשר לבנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי לפחות עד אמצע 2022. בנק ישראל ינסה כנראה לחזק את המסר שהמדיניות המרחיבה היא פה להישאר תקופה ארוכה, וכן שרכישות המט"ח ימשכו בכדי למנוע שינויים חריגים ולהאט את הייסוף. הירידה באינפלציה השנתית בחודש אוקטובר מקטינה את הסיכוי שנראה את בנק ישראל מקדים את הפד בעליות ריבית, כמו שעשו חלק ממדינות אירופה. אנו מעריכים כי הריבית תעלה בשנה הבאה בסמוך למועד עלייתה בארה"ב".

לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי-טפחות: "באירופה, אמנם האינפלציה כמעט כפולה מאשר כאן אצלנו (4.1% ב-12 החודשים האחרונים), אך שם גל התחלואה הרביעי רק החל והנגידה קריסטין לגרד אומרת כי הריבית לא תעלה כלל ב-2022. בארה"ב האינפלציה גבוהה הרבה יותר ומתרבות הקריאות בתוך הפד לזרז את הטפרינג (צמצום רכישות אג"ח), מה שיקדים את העלאת הריבית לאמצע השנה. בהקשר זה חשובה החלטת הנשיא ביידן אם הנגיד פאוול ימשיך, או יוחלף. לעת עתה נראה לי שהמודל האירופי קרוב יותר מבחינת בנק ישראל ולכן סביר שהריבית כאן תעלה, לכל המוקדם, מספר חודשים לאחר שיעשה זאת הפד".