בגלל התחזקות השקל: היצואנים דורשים הטבות בשווי מיליארדי שקלים

בתחילת השבוע שעבר אמר שר האוצר, אביגדור ליברמן, שמשרדו מגבש "חבילה ליצואנים", לנוכח שחיקת רווחיהם בעקבות התחזקות השקל. לאחר מכן עלו נציגי היצואנים לירושלים כדי להציג לאנשי האוצר את בקשותיהם לקבלת סיוע ופיצויים מהמדינה. הצדדים קיוו להגיע להסכמות עד סוף השבוע, אבל כרגע הפערים בין העמדות רחבים למדי.

באוצר מקיימים בימים אלה שיחות פנימיות בנושא ובוחנים את הבקשות של היצואנים. מבחינה ראשונית של האוצר עולה שהיקף דרישות היצואנים עלול להגיע אף ליותר מ-10 מיליארד שקל, דבר שלא ימהרו לאשר במשרד. עם זאת, לפי הערכות, לא מן הנמנע שיגיעו לבסוף לפשרה.

האוצר: לא להתערב בשוק

אחת העמדות באוצר היא שלא צריך להתערב בירידה המתמשכת בשערי הדולר והאירו. לפי עמדה זו, התחזקות השקל אינה אירוע חריג שמצריך נקיטת צעדים של המדינה במשק. כלומר, המגמות בשערים הן תהליך שנמשך כבר יותר מ-20 שנה ולא נוצר בשל התערבות מלאכותית. הכלכלה הישראלית מתחזקת באופן ריאלי משינוי מבני חיובי של מעבר מיצוא סחורות מסורתיות לייצוא שירותי הייטק, ולכן לפי שיטה זאת אין צורך להיאבק בהתחזקות השקל, גם אם הדולר ימשיך לצלול.

היצואנים, תחת ייצוגו של נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר, הניחו על שולחן המשא ומתן שלוש בקשות עיקריות ממשרד האוצר. הראשונה היא הנחה של 50% בארנונה לכלל היצואנים בישראל, בהוראת שעה לכל שנת 2022. בקשת ההנחה היא לכל מי שמוגדר בחוק כיצואן, כלומר שלפחות 25% מהפעילות שלו היא ליצוא. הדרישה השנייה שעלתה היא הפחתת דמי הביטוח הלאומי שמשלמים יצואנים על עובדיהם.

ולבסוף, היצואנים מבקשים מהאוצר סיוע בהתייקרות של מחירי השילוח הבינלאומיים. היצואנים מסבירים כי מכולה של מזון שערכה כ-20-30 אלף דולר, שהרווח עליה בשגרה הוא כ-10%, הופכת להיות בלתי רווחית אם הובלת המכולה לארה"ב התייקרה ב-3,000 דולר.

היצואנים: לא להעלות ריבית 

גם אם מדובר בתנאי פתיחה לצורך משא ומתן, הדרישות של היצואנים נחשבות גבוהות למדי. בסופו של דבר, לא מדובר במשא ומתן כפי שהתנהל בין המדינה למגזר העסקי בשיא תקופת הקורונה, אז הטילה המדינה סגר על המשק והיה ברור שיינתן סיוע לעסקים. הפעם הגישה באוצר היא שיש להקשיב ליצואנים, אבל אין הכרח להתערב בכוחות השוק. בממשלה מקווים שכוחות השוק יאזנו את עצמם במידה מסוימת עם תחילת יישום הרפורמה ביבוא, שתפחית את עודף הדולרים במאזן התשלומים של המדינה ותסייע להפחתת שער השקל.

ליברמן אומנם אמר בשבוע שעבר בכנס השמאים באילת, בשתי מילים, כי תגובש חבילה ליצואנים. ואולם, שר האוצר הוסיף כי "בכל מקרה שער החליפין הוא עניין שתחת אחריותו של הנגיד, והוא עושה עבודה מצוינת". לפני כשבועיים אמר ליברמן למעריב כי "צניחת שער הדולר היא צרות של עשירים". שער הדולר עומד כיום על 3.09 שקל. שער האירו עומד על 3.49 שקל.

 שר האוצר אביגדור ליברמן / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

היקף הייצוא של התעשייה בישראל עומד על כ-85 מיליארד דולר בשנה, מתוכם כ-45 מיליארד שקל מתעשייה ו-40 מיליארד שקל הייטק. לדבריו של תומר, מתוך ה-45 מיליארד דולר, קרוב לשליש מהחברות בסכנה מיידית בעקבות התחזקות השקל. לדבריו, חלק מהחברות כל מיליארד שקל ביצוא תורם כ-3,000 מקומות עבודה בישראל. עוד קוראים היצואנים לבנק ישראל שלא להעלות את הריבית גם אם יוחלט על כך בארצות הברית.