"התייעלות ושיפור בתנאי הסחר" הקפיצו את הרווחיות הגולמית של שופרסל למרות ירידה בהכנסות

חזרת המשק לשגרה וצמצום הגבלות הקורונה הובילו לירידה של 3.6% בהכנסות הרבעון השלישי של רשת המזון המובילה, אך היא ידעה לפצות על כך ולהציג גידול ברווחיות הגולמית • בכירי החברה נמנעו מלהתראיין בשל חקירת רשות התחרות בחשד להסדר כובל

מנכ''ל שופרסל, איציק אברכהן / צילום: איל יצהר
מנכ''ל שופרסל, איציק אברכהן / צילום: איל יצהר

ענקית הקמעונאות הישראלית, שופרסל  מציגה ירידה בהכנסות וברווח הנקי ברבעון השלישי של 2021, על רקע חזרתו של המשק ל"נורמליות" בחודשי הקיץ וצמצום המגבלות ביחס לרבעון המקביל אשתקד. כמו כן, הרבעון השלישי ב-2020 היה חריג בביצועיו לנוכח מיעוט הטיסות לחו"ל, המגבלות שהקשו על פעילות המסעדות והסגר המלא שהוטל לקראת סופו על רקע מגפת הקורונה.

שופרסל, בהנהגתו של המנכ"ל איציק אברכהן, רשמה ברבעון השלישי של 2021 הכנסות של 3.8 מיליארד שקל, המשקפות ירידה של 3.6% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה, נבעה הירידה מהיחלשות ההשפעה של משבר הקורונה על מגזר קמעונאות המזון.

הכנסות מגזר הקמעונאות של שופרסל ירדו ברבעון השלישי ב-5.3% ל-3.5 מיליארד שקל, והמכירות הקמעונאיות בסניפים קטנו בשיעור חד יותר של 6%. הפער בין הקיטון בהכנסות לקיטון במכירות בסניפים מיוחס בעיקרו לגידול הפעילות בשוק המוסדי.

המכירות בסניפים הזהים קטנו ברבעון השלישי ב-6.2% לעומת הרבעון המקביל כתוצאה מהיחלשות השפעתו של משבר הקורונה וחזרת המשק לשגרה פעילות. בהתאם לכך, המכירות למ"ר בסניפים ירדו ל-6,744 שקל (קיטון של 5.9%).

נתח האונליין במכירות שופרסל ירד ברבעון השלישי ל-18.7%, לעומת 21.9% ברבעון הראשון של השנה. את הנסיגה בהיקף המכירות באונליין מייחסים ברשת למחסור בכוח-אדם. שופרסל מעסיקה 16.7 אלף עובדים, וברשת טוענים כי מחסור של כ-500 עובדים לפעילות האונליין בולם את מיצוי הפוטנציאל והאפשרות להיענות לביקוש.

המותג הפרטי של שופרסל מציג ברבעון השלישי סטגנציה ברמה של 26% מהמכירות. המנכ"ל אברכהן השמיע בעבר שאיפות להגיע לנתח של 30% במותג הפרטי.

 
  

פעילות הארנק הדיגיטלי הסבה הפסד

למרות הירידה בהכנסות, הצטמצם הרווח הגולמי של שופרסל ברבעון השלישי ב-4 מיליון שקל בלבד ל-1.02 מיליארד שקל והיווה 27% מסך ההכנסות (לעומת 26.1% ברבעון המקביל אשתקד).

בשופרסל מציינים כי הגידול החד יחסית בשיעור הרווח הגולמי מסך ההכנסות, נובע בעיקרו משיפור בתנאי הסחר ומהתייעלות תפעולית. שיפור תנאי הסחר, פירושו בעיקר עלייה במרווח בין מחירי הקניה למכירה, כך שהוא עשוי להגיע להורדת מחירים לספקי הרשת או עליית מחירים לצרכניה.

במקביל, שופרסל צמצמה את הוצאות המכירה, השיווק, ההנהלה והכלליות, כך שהרווח התפעולי (לפני הכנסות אחרות) שגדל ברבעון השלישי ב-3.3% ל-186 מיליון שקל, ושיעורו מסך ההכנסות טיפס ל-4.9%, לעומת 4.6% ברבעון המקביל אשתקד.

הרווח הנקי הרבעוני של שופרסל ירד ב-5.7% ל-82 מיליון שקל (2.2% מההכנסות). הקיטון ברווח הנקי נבע בעיקר מביטול הפרשה של 10 מיליון שקל ברבעון השלישי אשתקד בגין נכס שאותו החברה חוכרת בנתניה, מגידול של 11.7% בהוצאות המימון ברבעון השלישי השנה ל-67 מיליון שקל וכן מתחילת פעילות הארנק הדיגיטלי בשיתוף עם בנק דיסקונט באמצעות אפליקציית פייבוקס, שדרכה תיעשה תוכנית המימוש להטבות הנצברות. פעילות הארנק הדיגיטלי הסבה הפסד רבעוני של 7 מיליון שקל.

בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2021 רשמה שופרסל הכנסות של 11.1 מיליארד שקל, המשקפות קיטון של 1.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אשר כאמור מיוחס בעיקרו להיחלשות השפעת הקורונה. למרות זאת, גדל הרווח הגולמי של הרשת בתשעת החודשים הראשונים ב-0.9% ל-3.05 מיליארד שקל, ואילו הרווח הנקי צמח בתשעת החודשים הראשונים ב-10% ל-293 מיליון שקל.

איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל, מסר בהודעה לעיתונות כי "אנו מציגים תוצאות טובות, בהתאם לתוכניות האסטרטגיות שהצבנו לעצמנו". בצל חקירה של רשות התחרות בחברה החליטו בשופרסל, בניגוד למנהגה, שלא לאפשר ראיונות עם בכירי הרשת על תוצאות הרבעון.

ב-9 בנובמבר השנה ביצעו חוקרים מטעם רשות התחרות חיפוש במשרדי שופרסל ונטלו מסמכים וציוד מחשובי, כאשר בנוסף לכך נחקר המנכ"ל אברכהן במשרדי רשות התחרות. בצו החיפוש שהומצא לשופרסל צוין כי החיפוש הוא בחשד להסדר כובל, אולם לדברי החברה, נכון למועד זה "אין בידיה מידע נוסף אודות מהות החקירה ונסיבותיה". יש לציין כי חקירת רשות התחרות כוללת גורמים נוספים ובהם רשתות מתחרות (ויקטורי, אושר עד, רמי לוי, יוחננוף) וכן ספקים בולטים (שטראוס, דיפלומט).

מתכננת להעמיק את פעילות רשת הפארם

שופרסל פרוסה ב-302 סניפים ברחבי הארץ (בשטח כולל של 504 אלף מ"ר), כשברבעון הנוכחי היא לא פתחה סניף חדש במותגי הרשת. מנגד, נפתחו במהלך הרבעון חמישה סניפים של רשת Be (לשעבר ניו-פארם) שבשליטתה, המונה כבר 91 סניפים.

בכוונת שופרסל להעמיק את פעילות רשת הפארם במכירות אונליין ובהתרחבות רשתית. רשת הפארם הגיעה להכנסות של 271 מיליון שקל לרבעון - מספר ששיקף צמיחה של 25.5% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בין השאר לאור פתיחת הסניפים החדשים כאמור ולאור פעילות בדיקות הקורונה שמציעה הרשת בסניפיה עבור הטסים לחו"ל.

לפעילות הזו הצטרף לאחרונה מערך של בדיקות סרולוגיות לילדים. המכירות בחנויות הזהות של Be עלו בכ-16%. הרווח התפעולי של הרשת הסתכם ב-3 מיליון שקל, בהשוואה להפסד של 5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של השנה צברה Be הכנסות של 710 מיליון שקל, עלייה של 16.6% שמיוחס לפתיחת סניפים ולשיפור במכירות האונליין.

מועדון הלקוחות של שופרסל, שלאחרונה עבר מיתוג מחדש, הצליח להגדיל את מספר חבריו ליותר מ-2 מיליון' מתוכם 660 אלף מחזיקים בכרטיס אשראי (כאל)' לעומת 623 אלף בסוף הרבעון המקביל אשתקד. לפי נתוני שופרסל' כ-85% מהקונים ברשת הם חברי מועדון.

הקפיאה את פעילות "ישיר למהדרין"

אתר המכירות של שופרסל עמד לאחרונה במרכז סערה בעקבות חשיפה בערוץ 12 בדבר אתר נוסף שמחזיקה שופרסל לקהל החרדי. באתר "ישיר למהדרין" התבררו פערי מחירים של עשרות אחוזים המפלים לכאורה את מגדר הקונים באתר הכללי.

לאחר הסערה שעוררה החשיפה התייצב אברכהן מול המצלמות והודיע על הקפאת פעילות "האתר הסודי", כשהוא nגדיר את הממצאים שהוצגו ב"תוכנית חיסכון" כ"בהחלט לא פשוטים".

עוד אמר אז אברכהן כי "נלמד את כל היקף אי-ההתאמות שקיימים בין אתר 'ישיר למהדרין' ובין האתר הכללי. נקפיא את הפעילות לזמן מה ולאחר מכן נצא עם מודל הפעלה חדש".

בתגובה לאירוע הוגשו במהלך חודש נובמבר נגד שופרסל שלוש בקשות לאישור תביעות צרכניות כתביעות ייצוגיות בסכום כולל של כ-660 מיליון שקל, בטענה כי החברה מפעילה שנים רבות אתר אינטרנט לציבור החרדי בישראל ומוכרת שם מוצרים במחירים נמוכים באחוזים רבים ממחירם של מוצרים זהים המוצעים למכירה באתר האינטרנט שלה אשר פונה לקהל שאינו חרדי.

 בדוחות הכספיים מדווחת שופרסל כי נודע לה כי השבוע הוגשה בנושא זה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי חיפה בקשה נוספת לאישור תובענה ייצוגית נגד החברה ובכיריה בסך של 242 מיליון שקל. על-פי הנטען בבקשה, האפליה לכאורה שבפעילות האתר הנ"ל איננה חוקית, ואי-הגילוי אודות כך בדיווחי החברה מהווה "פרט מטעה" על-פי חוק ניירות ערך.