משרד הפנים | בלעדי

מנכ"ל משרד הפנים בראיון ראשון: "מודל גביית הארנונה למגורים ישתנה. אנחנו בוחנים את הדרך"

יאיר הירש עומד בין הרשויות המקומיות לממשלה ומנסה לספק תשובות למשבר הדיור • בראיון ראשון מאז שנכנס לתפקיד הוא מדבר על התוכנית לחיזוק הרשויות, שכוללת ביזור סמכויות מהשלטון המרכזי אליהן ושינוי בשיטת הארנונה • מסביר למה יש צורך ביישובים חדשים הרחק מאזורי הביקוש: "ציונות היא ערך הבסיס" • ומבטיח: "נתערב ביישום הסכמי הגג"

יאיר הירש, מנכ''ל משרד הפנים / צילום: יוסי זמיר
יאיר הירש, מנכ''ל משרד הפנים / צילום: יוסי זמיר

משבר הדיור בישראל רובץ קודם כל לפתחם של משרד הפנים והרשויות המקומיות. המשרד שאחראי על רשויות התכנון העדיף לאורך כל העשורים האחרונים לייצר שכונות וישובים פרבריים. אלא שהרשויות המקומיות שתחת חסותו העדיפו יותר שטחי תעסוקה ומסחר, ופחות דירות. הסיבה היא תעריפי הארנונה הנמוכים למגורים שמביאים לכך שכל תושב חדש עולה לרשות המקומית הרבה יותר כסף מאשר הכנסות.

הפער הזה ניצב במרכז סדר היום של יאיר הירש, מנכ"ל משרד הפנים, שאמון על הרשויות המקומיות. "תוך 5 חודשים נפגשנו עם יותר מ-100 ראשי רשויות והצוותים שלהם (מתוך 257) כדי להבין את הצרכים", אומר הירש בראיון ראשון ובלעדי לגלובס. "במפגשים האלה גילינו עד כמה ביזור הסמכויות לרשויות זה משהו שצריך להכריע בו. אם אנחנו לא נעשה את המהלך הזה - אנחנו חוטאים לתפקידנו". הירש מתייחס למהלך של השרה הממונה עליו, איילת שקד, לביזור סמכויות השלטון המקומי. החלטה שאושרה בשבוע שעבר בממשלה ותצא לפועל בשלב הראשון עם הקמת ועדה שהירש יעמוד בראשה.

עוד ועדה. מה בפועל?
"מעשינו יוכיחו. יש לוח אצלי בחדר שסופר לאחור את 90 הימים שבהם התחייבנו לסיים את הליכי הוועדה הפנימית ולהגיש המלצות לשרת הפנים. ביזור סמכויות הוא אחד הדברים הכי מרכזיים שאני מציב בקדנציה שלנו כאן. זה תחום שכולם רוצים בו ולא נעשה עד כה הרבה כדי לקדם את זה, ולראיה אנחנו נמצאים במקום מאוד נמוך ביחס למדינות הOECD. ראינו במהלך הקורונה את התפקוד של הרשויות המקומיות, שהכירו את השטח והצרכים. אני רוצה לבזר סמכויות לא באופן של ‘שגר ושכח’ אלא באופן שיאפשר לרשויות חזקות (לא בהכרח הגדולות) להתנהל באופן עצמאי יותר. אין סיבה שעל השולחן שלי כמנכ"ל יצטברו בקשות שאין לי בהן ערך מוסף".

ומה יקרה ברשויות חלשות?
"נחזק אותן. נקים בית ספר לכל מקצועות הרשות בשיתוף המרכז לשלטון מקומי, דיגיטציה וכמובן גולת הכותרת הנוספת - החלוקה לאשכולות. בסוף אנחנו מחלקים לרשויות בישראל 9 מיליארד שקלים (למעט 60 רשויות יציבות) ואני לא רוצה להעמיק את התקציב השוטף, אלא לתת להם כלים שיאפשרו פיתוח של הרשות ופיתוח ההון האנושי.

"מגיעים אליי היום ראשי רשויות שתקועים מול משרדים שונים. צריכה להתחזק ההבנה שלכל ראש רשות יש כתובת אחת: משרד הפנים. הם לא צריכים לכתת את רגליהם בין כל המשרדים. אם ראש הרשות לא יתעסק כל הזמן רק בפרוצדורה, לא יצטרך בכל חוק עזר להרים לי טלפון, יתפנה לו זמן חשוב כדי לטפל בתושבים שלו, וגם לי".

הרשויות שביקשו איחוד

המעבר לשיטת האשכולות בניהול השלטון המקומי קודם בימי הממשלה הקודמת. שר הפנים דאז אריה דרעי בחן חלוקה מחדש של ישראל ל-10-25 אשכולות אזורים (בתוכם ארבע המטרופולינים הגדולים - תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע). זאת במטרה שכל אשכול יהנה ממלוא הסמכויות ומשליטה על ההכנסות. "האשכולות יצרו ריפוי במתחים בין הרשויות, למרות שבהתחלה הן לא רצו להיות חלק מזה. היום 61% מהרשויות פועלות במסגרת האשכולות ובכל יום אני מקווה להביא עוד ועוד רשויות פנימה".

שרת הפנים איילת שקד / צילום: יוסי זמיר
 שרת הפנים איילת שקד / צילום: יוסי זמיר

אבל שיטת האשכולות היא פשרה, במקום הצורך הברור לאחד רשויות מקומיות. האם התייאשת מאיחוד כמו קודמיך?
"אני מבין שאיחוד רשויות בכפייה לא ילך", הוא מודה, "אלא רק איחוד רשויות מרצון".

יש קופצים?
"נדון בזה בוועדות הגאוגרפיות שמתכנסות אצלי. יש כבר רשויות שמבינות את הצורך באיחוד ורוצות בכך, בעיקר מועצות מקומיות שרוצות להצטרף לרשות אזורית. בסוף נבחר על מה הולכים שנמצא ברמת האפשר. כדי שדברים יקרו ולא נישאר רק ברמת הקמת הוועדות".

לא רק תכנון, גם ציונות

ובמקום לאחד, בתחילת החודש הודיעה השרה שקד על הקמת יישובים חדשים בנגב וברמת הגולן. במינהל התכנון מדברים על הצורך בצפיפות ואתם מדברים על עוד פיזור?
"קיימים שיקולים נוספים ובתוכם ציונות. זה ערך הבסיס ומתוכו נגזר גם הצורך להקים ישובים חדשים. היישובים שיוקמו בגולן יעברו בהחלטת ממשלה בשבועות הקרובים. לא מדובר רק בהקמת יישובים אלא גם בחיזוק יישובים קיימים. הדרך להכפלת מספר התושבים ברמת הגולן עוברת גם בהרחבת יישובים וגם בהקמה, ואותו דבר גם בנגב. זה לא פשוט להרחיב יישוב קהילתי על כל מרכיביו. יש התנגדויות ואנחנו רואים את המספרים היום ולכן אנחנו לא יכולים לבנות רק על הדרך הזו".

אתה כמנכ"ל משרד הפנים גר ביישוב שאחרי למעלה מעשור לא הוסדר ולא זכה להכרה, הסנדלר הולך יחף?
"אני גר בקידה שהוא יישוב מקסים. לצידי גרים אנשים נפלאים ואיכותיים. היועמ"ש קבע שאני מנוע מלעסוק בנושא ואני עצמי אכן לא עוסק בכך. ברור לי שצריך להסדיר את ההתיישבות הצעירה ואני סומך על הגורמים הרלוונטיים שאכן כך יעשו".

עיקר עבודת התכנון מתנהלת במטה התכנון אצל שלומי הייזלר, יו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה. לדברי הירש, "שרת הפנים מתכללת ואנחנו, שלומי ואני, מביאים לשולחן נושאים משותפים. התכנון היום הוא לא בלון בלי חוט - הוא מחובר לשטח דרכי לצד המוניציפלי".

אתה מדבר על האצלת סמכויות, אבל חידשתם את פעילות הוותמ"ל - ועדת תכנון שמאשרת תוכניות מעל הראש של ראשי ערים.
"אנחנו רואים היום כמה פניות יש לוותמ"ל שנועד לזרז תהליכים, ולא להחליף את הוועדות המחוזיות. לתת פתרון אד-הוק כדי לזרז החלטות".

 
  

אחת הבעיות המרכזיות במשבר הדיור היא העובדה שהארנונה למגורים היא הפסדית. כל ראש עיר שמקבל תושבים חדשים יצטרך להוציא עליהם פי 3 ו-4 בממוצע מהכסף שהם יכניסו לקופת העיר. חוק ההסדרים המקורי כלל פרק שתכנן לייקר את הארנונה למגורים (2% בכל שנה) במקביל להפחתה מיידית של הארנונה לתעסוקה (בשיעור של 10%), אבל הפרק נעלם מהחוק הסופי. לדברי הירש, הנושא לא נגנז. "אחד הפרויקטים שיבוצעו במשרד הוא שינוי בגביית הארנונה", הוא אומר. "אנחנו כיום בוחנים איך אפשר לעשות את זה בפועל ולייצר תמהיל נכון יותר לרשויות מבחינת ההכנסות מארנונה למגורים ועסקים וגם ליצור אחידות בין הרשויות".

מחדל הסכמי הגג

עוד בעיה שמונחת על שולחנו של הירש היא יישום הסכמי הגג. מדובר בתקציב מקדמי שעובר ממשרד האוצר לרשויות המקומיות כדי להבטיח פיתוח לפני אכלוס של שכונה. מבקר המדינה מתח לאחרונה ביקורת נוקבת על ההסכמים, שברובם נשארו על הנייר בלבד. "אנחנו הולכים להתערב ביישום הסכמי הגג, לאור ההבנה שבסוף משבר הדיור הוא של כל המשרדים וכדי להפוך אותו לא רק למספרי שיווקים אלא להתחלות בנייה חדשות יהיה צורך בשיתופי פעולה עם הרשויות", מבטיח הירש.

"גם היום כשאנחנו דנים בוועדות הגאוגרפיות בנושא שינוי גבולות בין רשויות אנחנו עובדים עם משרד השיכון בתיעדוף ההחלטות. היום ישנן 140 החלטות שנדרשתי להמליץ לשרה כיצד לפעול. רק לאחרונה החלטנו לחלק את ההכנסות ממפעלי ים המלח בין עשר רשויות, ולא להניח למועצה אחת חזקה (תמר) ליהנות מהכל. זה הגדיל את הצדק החברתי ולמרות זאת הטלפון הראשון שלי לאחר ההחלטה הזו היה לראש המועצה האזורית תמר ניר ונגר, כדי להביע הרבה הערכה על כל העבודה שהם עושים וגם להגיד שההחלטה היא לא קלה.

"היינו במצב שבו אי אפשר היה לקבל החלטות בוועדות גאוגרפיות. אני מבקש מהנוכחים לראות על מה אפשר להסכים ומה ניתן לקדם ואת זה דוחפים קדימה. קיבלנו בזמן קצר החלטות לא פשוטות ובמהלך השבוע הקרוב יתפרסמו שתיים נוספות: חלוקת גבולות בין קרית אתא למועצה אזורית זבולון וגבולות העיר חריש שיתווספו לה שטחים מתוך המועצה האזורית מנשה. אלו החלטות לא פשוטות". בינתיים שיניתם קריטריונים שקבע דרעי כדי להעדיף חלוקה לרשויות יהודיות על פני ערביות.

"שינינו קריטריונים כדי לבצע את מדיניות השרה שהיא לחזק רשויות שיודעות למקסם את אחוזי הגבייה שלהם. היום אין לי גזרים לרשויות חזקות למעט ביזור ההחלטות וחלוקת הכנסות. מעבר לשוטף אני רוצה לחזק את המסר שאומר: חברים תגדילו הכנסות עצמיות, ולכם נעזור.

"שנה וחצי הייתי שותף מנהל בחברת KCR, שעסקה בהבראת חברות גדולות במשק תחת נאמן. למדנו שמהדוחות הכספיים אי אפשר להבריא את החברה, צריך גם הבנה של המנהלים, העצמה שלהם. זה הרצון שלי גם כאן. לקחת רשויות שכבר עשר שנים נמצאות בתהליך הבראה ותקועות באותה שלולית. צריך לעבוד עם ראש הרשות ולקבוע את אבני הדרך מהיציאה מהדבר הזה. בזה נבחן בכמה רשויות יוצאות מהליכי הבראה".

שינוי מודל המועצות

מה דעתך על המודל הקיים ברשויות המקומיות לפיו חברי המועצות אינם מקבלים שכר מצד אחד, וצריכים להכריע בשאלות נדל"ניות הרות גורל שעוסקות בהמון כסף. כבר ראינו שזה עשוי להיות פתח לשחיתויות.

"זו מצוקה שעולה מהשטח. אנחנו בוחנים את האפשרות הזו, לתגמל כספית חברי מליאה. צריך לבחון עד כמה זה קריטי. ייערך על זה דיון במשרד בחודש הבא ונלמד את הדברים".

לא רק השחיתויות צריכות להדאיג את הרשויות המקומיות. השכר הנמוך בשירות העירוני מקרה על גיוס ושימור כוח אדם איכותי. הירש מדגיש כי ועדה משותפת עם הממונה על השכר באוצר תבדוק את הסוגיה, בניסיון לייצר מדרגות שכר חדשות שאינן נגזרת דווקא מכמות התושבים. הירש מתחייב להציג מסקנות ברבעון הראשון של 2022.

ארגוני הפשע במכרזים

איך דואגים שמכרזים ברשויות המקומיות לא יתגלגלו לידיים של ארגוני הפשע?
"כחלק מהמאמץ הלאומי למניעת אלימות בחברה הערבית ולמיגור הפשע אני מרכז צוות מכרזים ברשויות המקומיות שעושה פה כמה דברים, יחד עם משרד האוצר והחשב הכללי באוצר, המשנה ליועמ"ש גיל לימון, משרד רה"מ, המשרד לשוויון חברתי והמשטרה.

"כבר בהחלטת הממשלה שאישרה את תוכנית החומש הוכנסו מסקנות ראשוניות בעניין המחוייבות כי כל הכספים של משרד הפנים יוקצו דרך מכרזים חיצוניים לרשויות. המלצנו גם לשאר המשרדים לבחון את האפשרות להעביר את התקציבים שלהם שלא דרך הרשויות ובמקביל אנחנו ממפים את כל המכרזים, ואת הרשויות שבהן יש חשש מוגבר להתערבות של משפחות פשע. בין היתר אנחנו מפריטים את נושא פינוי האשפה שייעשה שלא דרך הרשויות".

תעודת זהות: יאיר הירש

אישי: תושב המאחז קידה שבבנימין. בן 45, נשוי ואב לשבעה ילדים
מקצועי: היה ראש המטה של איילת שקד בכהונתה כשרת המשפטים. בשוק הפרטי כיהן כמנכ"ל בשתי חברות בנות בקבוצת ליימן שליסל וסמנכ"ל בקבוצת התקשורת שלמה בן צבי
עוד משהו: שירת 75 ימי מילואים בשנה החולפת. הירש הוא אלוף משנה במילואים, ראש מטה בחטיבת הקומנדו במילואים של זרוע היבשה

צרו איתנו קשר *5988