המודל של אל סלבדור: "עיר ביטקוין" דורשת שינוי שיטת המיסוי

בשבוע שעבר הכריז נשיא אל סלבדור על הקמת "עיר ביטקוין" במדינה. לצורך כך המדינה מתכוונת להנפיק אג"ח מגובות ביטקוין, בהיקף של מיליארד דולר. העיר תהיה מטרופולין עצמאי לכל דבר - יהיו בה אזורי מגורים ומסחר, מסעדות, שדה תעופה, נמל ימי ורשת מסילות רכבת, וכן כיכר מרכזית מעוצבת בצורת סמל הביטקוין. העיר תהיה אקולוגית ותקבל את האנרגיה שלה בצורה גיאותרמית שתופק מהר הגעש הסמוך.

ההכרזה נעשתה חודשים ספורים לאחר שאל סלבדור אימצה את הביטקוין כמטבע רשמי במדינה. אחד הדברים המעניינים בהודעת הנשיא נגע לשיטת המיסוי בעיר הביטקוין: לא יוטל בעיר מס כמעט משום סוג - לא מס הכנסה, רווחי הון או מס רכוש, המס היחיד שיוטל הוא מע"מ.

סוגיות המיסוי הן עניין מהותי בתהליך אימוץ המטבעות הקריפטוגרפיים. כיום, בכל המדינות למעט אל סלבדור הקריפטו נחשב כהשקעת הון וממוסה כרווחי הון. כלומר: כאשר מוכרים או ממירים מטבע דיגיטלי, משלמים מס על הרווח שבין שער הקנייה שלו לשער המכירה. דבר זה מהווה חסם בפני ביצוע תשלומים שוטפים בקריפטו - שכן אם רכשנו חלב במכולת בביטקוין, על שבריר הביטקוין שאיתו שילמנו נצטרך לשלם מס, וזה כמובן לא ישים בשימוש רציף יומיומי.

הדרך לאימוץ הקריפטו כאמצעי תשלום יומיומי עוברת דרך הפיכת ההגדרה שלו מהשקעת הון למטבע שהוא הילך חוקי, כמו באל סלבדור. צעד כזה ידרוש ממדינות לוותר על פוטנציאל עצום של רווחי הון במיליארדים, שגלום בעליית הערך של שוק הקריפטו בשנים האחרונות.

באל סלבדור, יש לציין, הלכו צעד נוסף וביטלו מיסוי על כל סוגי ההון, הרכוש והשכר. זה לא דרוש על מנת להכשיר את הקריפטו, אלא מבטא למעשה שינוי בתפיסה של תפקיד המיסוי במדינה. מסים הם כלי להגשמת מדיניות חברתית לרוב באופן פרוגרסיבי, אבל הוא מעביר הון ממי שיש לו הרבה, למי שאין לו, ומממן שירותים. באל סלבדור למעשה מציעים מקלט מס לכל סוגי הרכוש וההכנסות משכר, כך שמי שיש לו, אשריו, והוא לא יצטרך לממן שום דבר.