המדינה נותנת להייטקיסטים סוכרייה. מה חושבים על זה המומחים?

התוכנית לתת הקלות מס להייטקיסטים הישראלים במטרה לעודד אותם לשוב ארצה מעוררת מחלוקת בקרב מומחי המס • מצד אחד - המהלך יאפשר לחברות הישראליות לצמוח ולגדול, ומצד שני הוא עשוי להיות פתח לאי-שיוויון • ומה עם הסכומים שההייטקיסטים השבים יצטרכו לשלם לביטוח לאומי?

האם זה מהלך טוב או רע? תלוי את מי שואלים / צילום: Shutterstock, August_0802
האם זה מהלך טוב או רע? תלוי את מי שואלים / צילום: Shutterstock, August_0802

החודש החולף היה עמוס בהודעות דרמטיות על שינויים, תוכניות ורפורמות בעולם מס-הרילוקשיין וההייטק בכלל. זה התחיל בהודעה חגיגית על כך שהוועדה לרפורמה במיסוי הבינלאומי הגישה את המלצותיה למנהל רשות המסים, ערן יעקב, ובין המלצותיה הדרמטיות הקשחת כללי המיסוי של ישראלים שיצאו לרילוקיישן (כפי שנחשף בגלובס לראשונה ב-2019); עבר דרך הודעה הממשלה על גיבוש תוכנית אופרטיבית לעידוד עלייתם של יהודים המועסקים במקצועות ההייטק ברחבי העולם; והסתיים השבוע בהודעה על כך ששר האוצר אביגדור ליברמן ושרת המדע, החדשנות והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, מובילים תוכנית הטבות מס לישראלים שיחזרו "מהר" מרילוקשיין כחלק מתכנית רחבה לפתירת בעיית כוח האדם בהייטק.

התוכנית לתת הקלות מס להייטקיסטים הישראלים במטרה לעודד אותם לחזור לישראל, תכלול על פי הודעת שר האוצר ושרת המדע הוראה לפיה ישראלי שנמצא בחו"ל ועזב לפני יותר משנה - לא יצטרך לשלם מיסים על האופציות שלו ועל נכסים שצבר מחוץ לישראל. זאת, בניגוד לעבר, שהאופציה הזו ניתנה לאנשים שחזרו רק אחרי עשור מהרגע שעזבו.

לגבי עובדים שיחזרו לאחר שנה, רשות המסים תפרסם "מסלול ירוק" למתן וודאות לגבי ניתוק תושבות גם לאלה ששהו תקופה קצרה וחזרו במסגרת הוראת השעה, כך שלא יצטרכו לשלם הפרשי מס בישראל על ההכנסות שהפיקו מחוץ לישראל. על פי הכללים כיום, שהות קצרה בחו"ל לצרכי עבודה (פחות מ-3-4 שנים) לא מנתקת את התושבות והישראלים ששונים ברילוקיישן נאלצים לשלם מס על הכנסותיהם בחו"ל גם לרשות המסים בישראל, בהתאם למספר הימים בו שהו בארץ או הקשר ששמרו עם ישראל (המשפחה נותרה בארץ, מחזיקים דירה בישראל וכדומה). המתווה שגיבשה הוועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי כולל תנאים נוקשים בנוגע למספר הימים שיותר לשהות בארץ בשנה כדי להימנע מתשלום מס בישראל, אך התוכנית החדשה שהוכרזה לטובת ההייטקיסטים אמורה לתת להם מסלול ייחודי שבו גם אם שהו תקופה קצרה בחו"ל - לא ישלמו מס בארץ.

עוד על פי התוכנית, יוכרו להייטקיסט החוזר הוצאות שקשורות לחזרה ולרילוקיישן - ייקבע מנגנון של ניכוי הוצאות החזרה לישראל וההסתגלות לשנתיים הראשונות עד גובה תקרה שתקבע בהמשך.

חלק נוסף של התוכנית מתייחס למי שזכאי לעלות לישראל מכח חוק השבות, אשר יוכל לקבל את ההטבות של התושב החוזר שבהצעה, ובנוסף שיעור המס שיחול עליו בישראל לא יעלה על 30% במקום 47% בשנה הראשונה לחזרתו ו-35% בשנה השנייה. בתום השנתיים האמורות, הוא יוכל לבחור להיות תושב ישראל או לחזור למדינתו המקורית ולא ייחשב כתושב ישראל בתקופת שהייתו, כך שלמעשה ניתנת לו האפשרות לקבל תקופת הסתגלות של שנתיים במקום של שנה כיום.

על פי התוכנית, כל ההטבות האמורות יהיו מותנות בבחינת התרומה וההשתלבות בהייטק של החוזרים באמצעות רשות החדשנות שתבחן ותאשר לכל חוזר או עולה את הזכאות והכל יותנה בתקופת עבודה מינימלית שתיקבע בחוק. יש לציין כי ההטבות שבהצעה יהיו חליפיות להטבות המס הניתנות כיום לעולים חדשים ולתושבים חוזרים בהתאם לבחירת החוזר/העולה.

בהייטק מברכים, בשאר המגזרים טוענים כי מדובר במהלך לא שיוויוני

האם זה טוב או רע? תלוי את מי שואלים. המהלך שמתקבל בברכה בעולם ההייטק, הצליח לעורר כעס בקרב ציבורים אחרים שטוענים שמדובר במהלך לא שוויוני. טענה נוספת שעלתה נגד המהלך הנה כי הוא דווקא יגרום לבריחת מוחות במקום ליצור מהלך הפוך, כיוון שהוא יעודד ישראלים לצאת לרילוקיישן ולצאת אחרי שנה, פעם אחר פעם.

לדברי מומחה המס עו"ד איתי ברכה, כי "מדובר במוצר משלים וחיוני לעידוד פעילות ההייטק בישראל. בשנים האחרונות מדינת ישראל עשתה רבות לפיתוח תחום ההייטק בישראל, באמצעות מענקים וחוקי עידוד המעניקים הטבות מס לחברות ומבטיחים את הישארותם בישראל. תוכניות אלו כוונו אל החברות ואל בעליהן ולא אל העובדים עצמם, שהם בעצם המנוע האמיתי של הפעילות. כתוצאה מכך נוצר מצב בו תחום ההייטק מתפתח בישראל בקצב אדיר ומניב למדינה הכנסות אדירות ממיסים בכל שנה אך גם נוצרה מצוקה ומחסור בעובדים בשוק ההייטק בישראל. לכן, הדבר הטבעי ביותר הוא להשלים את תוכניות הקידום של חברות הייטק ולמשוך כוח אדם לישראל בתחום ההייטק, ואין דרך טובה יותר לעשות זאת, אלא באמצעות מתן הטבות מס".

ברכה מוסיף, כי "לזכור שהטבות המס שניתנות לעובדים יכולה לפגוע, האמנם, בהכנסות המדינה ממיסים, אך היתרון עולה כפל כפליים על החסרון שכן הדבר יאפשר לחברות לגדול ולצמוח וקופת המדינה התופחת ממילא בזכות ההייטק תמשיך לצמוח ולגדול. הגדרת תושב חוץ בפקודה לא מאפשרת לישראלי שנמצא מתחת לשנתיים בחו"ל להיחשב כתושב חוץ, כלומר אם הוא ברילוקיישן וחזר בתוך השנתיים הראשונות לצאתו, חזרה לישראל, תתקיים תקלת מס נוראית ואותו עובד יצטרך לשלם את מלוא המיסים בישראל על עבודתו בחו"ל בתקופה ששהה מחוץ לישראל (רק לעיתים בזיכוי המס ששילם במדינה הזרה). מצב שכזה, למעשה מעודד את היוצאים מישראל להישאר מספר שנים רב בישראל על מנת להימנע מתאונות מס ועל מנת להיות זכאים להטבות מס משמעותיות עם חזרתם, ולכן, המהלך אותו מקדמת המדינה, להעניק הטבות מס וודאות לשבים והעולים לישראל, גם ביחס להכנסות אותם מפיקים בישראל, יכול ליצור תמריץ משמעותי לאותם עובדים להגיע לארץ".

"יש לבחון להרחיב תוכנית זו גם לתחומים נוספים"

מנגד מעיר ברכה, כי "הטבת מיסוי לציבור מסוים של עובדים יכולה ליצור אפליה שאינה תקינה בין תחומים שגם בהם קיים מחסור אמיתי בעובדים - כדוגמת רופאים (מידי שנה לומדים אלפי ישראלים רפואה בחו"ל ורק חלקם חוזרים בסופו של דבר לישראל). יש לבחון להרחיב תוכנית זו גם לתחומים נוספים שצריכים להיות חלק מהאינטרס הלאומי של ישראל.

"בנוסף, צריך לשים לב שלצד התוכנית למתן הטבות לעולים ולתושבים חוזרים, מן הצד השני נלחמת רשות המיסים כל העת בפטור המוענק ממס ומדיווח לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים וביטול הטבות אלו יפגע קשות בגלי העליה של מוחות ההייטק" .

האם אנחנו ממציאים את הגלגל בעניין הטבות המס להייטקיסטים שיוצאים לרילוקיישן? 

עו"ד יובל נבות, מומחה למיסוי ושותף במשרד הרצוג פוקס נאמן מציין כי "מתן הטבה לעובדי חברות הייטק במקום לחברות ההייטק עצמן, כפי שנהוג זה עשרות שנים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, הוא מהלך נבון. זאת, כיוון שהסדר הרפורמה הבינלאומי המתגבש בימים אלה על ידי ה-OECD ומדינות ה- G20 יקבע מס חברות גלובלי מינימלי של 15%.

"חקיקה שכזו, המכונה GILTI, נהוגה כיום בארצות הברית ביחס לחברות המוחזקות בידי בעלי מניות אמריקאים. לפיכך, כבר עכשיו וביתר שאת בעתיד הנראה לעין, יהיה קשה מאוד לעודד את תעשיית ההייטק בישראל באמצעות מתן הטבה בדמות שיעור מס חברות מופחת או מענקים. לעומת זאת, מתן ההטבה ישירות לעובדים מוזילה את עלות המעביד ועוקפת באלגנטיות את מסגרת המיסוי הבינלאומי החדשה הנוקשה המשיתה מס חברות מינימלי".

לגבי הפטור ממס של תושבים חוזרים על אופציות, מוסיף עו"ד נבות כי "אני סבור שהכנסת העבודה מאופציות מופקת מבחינה כלכלית במהלך תקופת ההבשלה (vesting). אם האופציות של העובדים הבשילו במלואן במהלך שהותם של העובדים בחו"ל, אזי לא אמורה להיות לישראל זכות מיסוי בקשר עם הכנסת העבודה מהאופציות.

"הטענה של רשות המסים שעובדים ממוסדים על בסיס מזומן, ולכן יש למסותם על אופציות שהבשילו בחו"ל, אם האופציות מומשו לאחר חזרתם של העובדים לישראל, היא טענה טכנית, לא כלכלית, ובעיניי פוגעת בעקרונות צדק אופקי. הלכה למעשה, עמדה זו, גורמת לא אחת לעובדים לממש את האופציות ערב חזרתם לישראל, לשלם מכיסם את מחיר מימוש האופציה למניה, ולמעשה להמר על עליית הערך של החברה. עם זאת, עליית הערך בשווי האופציות ממועד הבשלתן עד מועד מימושן למניות אינו הכנסת עבודה מבחינה כלכלית וכאן יש מקום לדבר על זכויות מיסוי. זהו דיון מורכב מאוד, שמצריך שינוי חקיקה בישראל ותיקון אמנות מס".

"עמדת רשות המסים כיום אינה מתיישבת עם הוראות הדין"

עו"ד בועז פינברג, שותף וראש מחלקת מסים במשרד תדמור לוי ושות', מוסיף כי "המטרה לפטור ממס אופציות של עובדי הייטק שמומשו לאחר שאותם עובדים היגרו לישראל אמורה להיות פטורה ממס גם בלי תיקון חקיקה - לפחות ככל שהדבר נוגע לתקופת ההבשלה של אותן אופציות בפרק הזמן שבו העובד עבד בחו"ל. עמדת רשות המסים כיום, ולפיה ניתן למסות את מלוא הרווח שנוצר לעובד על אופציות שהבשלתן (דהיינו הפיכתן לבנות מימוש על בסיס העבודה שהושקעה על ידי העובד בהיותו בחול) אינה נכונה ואינה מתיישבת עם הוראות הדין, אשר פוטרות ממס בישראל שכר עבודה שהופק מחוץ לישראל ואשר התקבל בידי תושב חוץ.

לגבי הכוונה לתת מסלול ירוק במס הכנסה לעניין ניתוק תושבות, אומר עו"ד פינברג כי "זה רעיון נחמד, אך הוא אינו מסייע ממש למי שהיגר ממדינות אמנה (למשל מארה"ב וממדינות מערב אירופה), שכן לגביהן, בתכנון נכון, הוראות האמנה למניעת כפל מס אמורות ככלל למנוע ממדינת ישראל את זכות המיסוי על הכנסה שהופקה בחו"ל ושולם עליה מס בחו"ל, וזאת כאשר מדינת ההגירה ראתה בעובדים כתושביה לצרכי מס".

לעומת זאת, לדברי עו"ד פינברג, ככל שהממשלה רצינית בכוונותיה לסייע לעובדי הייטק לשוב לישראל כשהדבר נוגע לשאלת התושבות - ראוי היה שהמדינה תקבע הקלות ביחס לביטוח לאומי דווקא, וזאת לפחות במקרים שבהם הדבר נוגע לעובדים שהיגרו לארצות הברית לדוגמה - מדינה שלישראל אין עמה אמנה למניעת כפל תשלומים סוציאליים. "רבים המקרים שבהם עובדים היגרו לפרק זמן של שנתיים או שלוש, וכאשר חזרו לישראל הם אמנם לא נדרשו לשלם מס הכנסה, אך בהחלט נדרשו לשלם סכומים גבוהים מאוד לביטוח לאומי".

לדבר עו"ד דורון פסו, מומחה למיסוי ממשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', "הממשלה זיהתה את הצורך המיידי בהגדלת היצע העובדים בהייטק, ופעלה בהתאם, וניתן להצביע על טיעונים רבים בזכות התוכנית המוצעת, למשל העובדה שהענקת תמריצים כלכליים לחזרתם של עובדים מוכשרים לישראל צפויה להזניק את היקף הפעילות במגזר זה, ולהגדיל את היקף ההון שיושקע בו ואת תעשיית השירותים הנובעת מפעילותן של חברות הייטק באופן שיביא להגדלת הפעילות הכלכלית של מגזרים רבים נוספים, והגדלת הקופה הציבורית מהמסים שייגבו כפועל יוצא מכך וזאת בפרק זמן קצר ביותר".

מנגד, אומר עו"ד פסו, כי יש לא טיעונים נגד התוכנית, אחד מהם נובע משיקולי "צדק חלוקתי". "מכיוון שהתוכנית כוללת משמעויות תקציביות לא מבוטלות לקופת המדינה שנובעות מהטבות המס שיוענקו להייטקיסטים החוזרים, יש לתהות האם מוצדק שהמדינה תעניק הטבות מס משמעותיות למגזר בו משולמות המשכורות הגבוהות במשק? והאם לא ראוי יותר שהמדינה תפנה משאביה לטובת השתלבותם של אוכלוסיות חלשות בישראל במגזר ההייטק בישראל באופן שיקדם כלכלית אוכלוסיות אלה בטווח הבינוני-ארוך?".

עו"ד פסו מוסיף, כי "יש לבחון את התוכנית בזווית רחבה יותר לאור דו"ח הוועדה לרפורמה במיסוי בין-לאומי שהוגש למנהל רשות המסים בחודש שעבר. כזכור, הרפורמה המתוכננת עתידה להבהיר את הכללים לגבי מיהו תושב ישראל שחייב במס בישראל ובאילו נסיבות ישראלי המבצע רילוקיישן "יינתק" תושבות מישראל, תוך יצירת מנגנון שיאפשר גבייתו של "מס יציאה" על נכסיהם של ישראלים טרם עזיבתם את הארץ, ולהשפיע הן על ישראלים השוקלים רילוקיישן, והן על ישראלים שעשו רילוקיישן בשנים האחרונות. הרפורמה והתוכנית המוצעות מלמדת על ניסיון של המדינה להקטין את היקף הישראלים שעוזבים את הארץ למטרות עבודה בדגש על מגזר ההייטק באמצעות הענקת תמריצים כלכליים משמעותיים שיוענקו לישראלים שחוזרים לארץ, ובמקביל למקסם את גביית המס מאותם ישראלים שיבחרו לבצע רילוקיישן".

צרו איתנו קשר *5988