מה הקשר בין לונג קוביד לבין מחלת הנשיקה

די מהר אחרי שהופיעה מגפת הקורונה בחיינו, גילינו גם את הלונג קוביד. חולים בקורונה, אפילו אם התסמינים שלהם היו קלים מאוד, ואפילו אם אינם בקבוצת סיכון למחלת קורונה קשה, דיווחו שקשה להם להתאושש. היו כמה תסמינים ממושכים. קבוצה אחת דיווחה על קוצר נשימה ושיעול ממושך, שפגע בכושר הגופני. קבוצה שניה דיווחה על עייפות קיצונית מתמשכת ועל תסמינים של ערפול מוחי, ירידה ביכולות הקוגניטיביות. לפעמים הופיעו שתי התסמונות הללו יחד. קבוצה שלישית של חולים קשים יותר נפגעה מן הטיפול וסבלה מנזקי הנשמה או פוסט טראומה.

חוקרי המחלות הזיהומיות שמו לב מיד לדמיון בין התופעות של הלונג קוביד מסוג העייפות והערפול, לנזקים של וירוסים אחרים, שאינם ממשפחת הקורונה. מחלת הנשיקה, המכונה גם מונו נוקלאוזיס ונגרמת על ידי נגיף ה-EBV, גורמת לעייפות קיצונית שאצל חלק קטן מן החולים, יכולה להימשך גם זמן רב אחרי הופעת המחלה לראשונה. גם CMV, מחלה מאותה המשפחה, יכולה לגרום לתסמינים דומים, אם כי זה קורה רק לעיתים נדירות במבוגרים בריאים.

מחלה נוספת שנראית דומה ללונג קוביד, היא תסמונת התשישות הכרונית, אשר ישנה השערה שהיא נגרמת מגורם זיהומי כטריגר, ומשלבת גם בעיות נפשיות, אבל אין יודעים זאת בוודאות. פיברומיאלגיה היא מחלה נוספת שמקורה אינו ברור, אך ישנם החושדים במקור חיידקי, והיא מאופיינת בכאבי שרירים עזים, אך לצידם גם עייפות ובלבול.

כאשר התגלה הלונג קוביד מן הסוג התשוש, חלק מן החולים במחלות תשישות אחרות קיוו כי כעת יחקר המנגנון של העייפות הפוסט-ויראלית הזו (או החשודה כפוסט-ויראלית) ואולי ימצא בכך מפתח להקלה על מצבם. אבל האם ייתכן כי הקשר בין המחלות הללו ללונג קוביד הוא אפילו יותר חזק?

במאמר שפורסם בכתב העת Pathogens נמצא כי אצל 66% מחולי לונג קוביד חלה רה-אקטיבציה של וירוס ה-EBV, לעומת 10% מקבוצת ביקורת, והחוקרים שיערו בעקבות זאת כי ייתכן וחלק מתסמיני הלונג קוביד, מקורם בכלל לא במחלת הקורונה באופן ישיר, אלא בהתעוררות מחדש של וירוס ה-EBV, בגלל הקורונה.

באוניברסיטת ווהאן ב-2020, נמצא כי 55.2% מהמאושפזים עם קורונה שחלו בעבר ב-EBV, חוו גם רמות גבוהות של EBV בדם, שבועיים אחרי שקיבלו תוצאה חיובית בבדיקה לקורונה, וזאת על פי בדיקה של רמות ה-EBV בדם. חוקרים נוספים מצאו דפוסים דומים, וגם מצאו כי אצל החולים שסבלו מ-EBV חוזר, משך האשפוז היה ארוך יותר.

מחלת הנשיקה, כמו גם CMV, הם מסוג הוירוסים שנשארים בגוף האדם לאחר ההידבקות הראשונה. הם מדוכאים על ידי מערכת החיסון, אך יכולים לחזור להיות פעילים כאשר מערכת החיסון נחלשת, במצבים של טראומה או מתח נפשי, או במצבי דלקת מסיבות אחרות. למזלנו, קורונה כנראה אינו וירוס כזה, ונראה כי הוא נעלם אחרי סיום המחלה, אם כי אין לדעת זאת בוודאות.

"רואים רמות גבוהות של EBV כמעט בכל מצב של סטרס משמעותי"

גיא חושן, שניהל את מרפאת המחלימים מקורונה בבית החולים איכילוב לא השתכנע שה- EBV אשם בלונג קוביד. "אנחנו רואים רמות גבוהות בדם של EBV, כמעט בכל מצב שבו אנשים הם בסטרס משמעותי. גם כאשר אנשים מאושפזים אחרי תאונת דרכים, אנחנו רואים שהגוף מתמודד פחות טוב עם כל מה שמאתגר אותו, ובין היתר עם ה-EBV, וכל וירוס שנשאר בגוף לאורך זמן. כאשר זה קורה אחרי תאונות דרכים, אנחנו לא רואים התפתחות של תסמונת שדומה ללונג קוביד, כלומר העלייה ברמות של ה-EBV בדם בעקבות סטרס, לא בהכרח קשורה עם תסמינים שנראים כמו מחלת הנשיקה בהמשך".

גם גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בשיבא, לא השתכנעה בקשר, אך היא אומרת שמצבם של חולים שסובלים ממחלה של תשישות כרונית, אחת מבין הארבע שציינו לעיל, עלול בהחלט להחמיר בעקבות הקורונה. "טיפלתי באלפי חולי תשישות לאורך השנים", היא אומרת. "ואנחנו עדיין ממש לא יודעים מה בדיוק גורם למצב שלהם. ככל הנראה אנחנו מדברים על פקעת סבוכה של גורמים פיזיים ונפשיים. אבל ללא ספק הקורונה היא גורם סיכון משמעותי עבורם. אני מאוד חוששת שהחולים שלי יחלו בה".

אגב, זו אינה התיאוריה היחידה המוצעת כרגע כדי להסביר את הלונג קוביד. כנראה שישנם מגוון סוגים של לונג קוביד ולהם מגוון מנגנונים. אולם, אותה תסמונת של עייפות ובלבול, יכולה להיות גם מוסברת מהיווצרות של קרישי דם זעירים במוח, אשר כולאים בתוכם מולקולות דלקתיות. פרופ' רייסה פרוטוריוס מאוניברסיטת סטלנבוש בדרום אפריקה מצאה בדם של חולי לונג קוביד רמות גבוהות של קרישי דם עם מולקולות דלקתיות שמונעות את פירוקם.