כמעט כל עצורי "שומר החומות" הם מהמעמד הגבוה בחברה הערבית?

שם: בצלאל סמוטריץ'

מפלגה: הציונות הדתית

תאריך: 27.11

ציטוט: "כל העצורים - כמעט כל - בתקופת מבצע 'שומר החומות' היו הסלתא ושמנא של החברה הערבית: משכילים, באים מבתים טובים, מבתים אמידים ולפעמים גם מעבר לזה".

ציון: לא מבוסס

יו"ר הציונית הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ' התראיין ב-27.11 לתוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 12 וגינה את "הרמת הראש הלאומנית" בחברה הערבית, שלטענתו מתאפשרת בגלל היכללותה של מפלגת רע"ם בממשלת בנט-לפיד.

סמוטריץ הזכיר כדוגמה, בין היתר, את הפרעות בערים הערביות בחודש מאי האחרון (שאירעו בתקופת ממשלת המעבר של נתניהו), וכשנשאל על ידי המראיינת רינה מצליח אם האלימות לא נובעת אולי מבעיות עומק בחברה הערבית - בדמות עוני, הזנחה מתמשכת, התחזקותן של משפחות פשע וכו' – השיב בביטול.

"צריך לשים את האצבע על השורש. השורש איננו פשיעה ועבריינות, בטח לא קיפוח", הסביר סמוטריץ'. "כל העצורים - כמעט כל - בתקופת מבצע 'שומר החומות' היו הסלתא ושמנא של החברה הערבית: משכילים, באים מבתים טובים, מבתים אמידים ולפעמים גם מעבר לזה".

בדקנו האם אכן ניתן לקבוע את מעמדם הסוציו-אקונומי של כל העצורים מתקפות מבצע "שומר החומות".

על פי דיווחים של משטרת ישראל מסוף חודש מאי, בזמן המבצע הצבאי בעזה בתחילת אותו חודש והמהומות שפרצו בעקבותיו בערים מעורבות בישראל נעצרו 1,938 חשודים. בשבועות לאחר מכן יצאה המשטרה במבצע "חוק וסדר", במסגרתו נעצרו 2,142 חשודים נוספים. עם זאת, בגל המעצרים הראשון הוגשו בסופו של דבר רק כ-175 כתבי אישום, ומבצע "חוק וסדר" הניב אף הוא מספר כתבי אישום ותיקים נמוך בהרבה מכמות המעצרים הראשונית – 184 כתבי אישום ו-285 נאשמים.

אלא שבדיקת "המשרוקית" לא העלתה כמעט שום פרסום, בתקשורת או על ידי גורמי האכיפה, שעוסק במעמד או ברקע של העצורים. כשפנינו לח"כ סמוטריץ' כדי להבין על מה התבסס בדבריו, דוברו השיב כי "מתוך סיורי השטח, מפגש עם גורמים בעיריות, עם המשטרה ותושבי הערים המעורבות, תוך כדי הלמידה של אירועי 'שומר החומות' - זו התמונה שעלתה". הדובר הפנה אותנו גם לכתבה הזו שהתפרסמה באתר "מקור ראשון".

כותרת הכתבה קובעת כי "כמעט כל נאשמי שומר החומות – ללא רקע פלילי קודם", אלא שבגוף הטקסט מוסבר כי הקביעה מבוססת על מחקר שבוצע על ידי פורום "קהלת", ושבחן רק חלק קטן מכתבי האישום שהוגשו בישראל. "הסך הכולל של כתבי האישום שהוגשו מאז הפרעות בחודש מאי אינו ידוע, ואין דרך לברר את מצבם של כל ההליכים המשפטיים", מודים במקור ראשון. "אולם מנתונים מסוימים אפשר להסיק בכל זאת מסקנות".

"המשרוקית" פנתה לפורום "קהלת" בקשר למחקר שצוטט בכתבה. שם הסבירו לנו כי נבחנו "80 מקרים ממחוז צפון (כנראה בהקשר של עכו) ובדקו לכמה מהם היה עבר פלילי. ככל הנראה אין נתונים אחרים". עוד נאמר לנו כי ההערכה לגבי העצורים בעיר לוד היא דומה, אבל לפורום אין "נתונים בדוקים" בנושא. בכל מקרה, הבדיקה של פורום קהלת והכתבה ב"במקור ראשון עסקו כאמור בעבר הפלילי של הנאשמים בעקבות המהומות, לא בעצורים ולא בכל הפרמטרים שציין סמוטריץ' - השכלה, מעמד סוציו-אקונומי וכו'.

פנייה למשטרת ישראל הניבה אף היא תוצאה דומה. פניות "המשרוקית" לעיריות של חלק מהערים המעורבות לא נענו.

לסיכום, לא ניתן לדעת בוודאות מה מעמדם הכלכלי של כלל העצורים מתקופת מבצע "שומר החומות", ולא ניתן לקבוע כי כולם או כמעט כולם הם בני מעמד גבוה, משכילים ו"באים מבתים טובים" כפי שטען סמוטריץ'.

כשהתבקש לבסס את דבריו טען חבר הכנסת כי הסתמך על סיורים בשטח, מפגש עם תושבים ולמידה של האירועים – מקורות חשובים אך כאלה שלא יכולים היו לספק תמונה כוללת ואמינה של מצב העצורים.

סמוטריץ' גם אמר ששוחח עם גורמים במשטרה, אך שם לא ביססו את דבריו במענה לפנייתנו. המקור היחיד שסיפק סמוטריץ' לבקשת "המשרוקית" הוא מאמר שפורסם ב"מקור ראשון", שאף הוא מתבסס על מחקר חלקי ונקודתי שעסק רק בעבר הפלילי של העצורים במחוז צפון, כפי שהסבירו עורכי המחקר בעצמם.

לכן דבריו של סמוטריץ' ש-"כמעט כל העצורים בתקופת מבצע 'שומר החומות' היו הסלתא ושמנא של החברה הערבית" לא מבוססים.