האם יש עתיד דאגה לכך שהח"כים לא יקבעו יותר את שכרם?

שם: יאיר לפיד
מפלגה: יש עתיד
מקום: פייסבוק
תאריך: 7.12.2021
ציטוט: "הבטחנו ומקיימים: חברי הכנסת לא יקבעו את השכר שלהם"
ציון: מטעה

שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד פרסם בפייסבוק את הסטטוס הבא: "הבטחנו ומקיימים: חברי הכנסת לא יקבעו את השכר שלהם.

יש עתיד מקדמת כבר שנים חוק שימנע מחברי הכנסת את היכולת להשפיע על השכר שלהם.

הקמת ועדה חיצונית של אישי ציבור, שאותה הקים יו"ר הכנסת מיקי לוי היא צעד נוסף לעבר היעד.

ח"כ בועז טופורובסקי ימשיך לקדם את החוק החשוב הזה, נתקן את העיוות הזה אחת ולתמיד".

לפוסט צורפה תמונה עם הטקסט: "הבטחנו וקיימנו! יו"ר הכנסת מיקי לוי הקים מחדש את הוועדה הציבורית לקביעת שכר חברי הכנסת".

לפיד מתייחס לכך שהוקמה הוועדה המייעצת לקביעת שכר חברי הכנסת, אחרי שלוש שנים בהן לא קמה. זאת, בצל מערכות הבחירות החוזרות ונשנות. מהפוסט ניתן להבין שעצם הקמת הוועדה מהווה את קיום ההבטחה שחברי הכנסת לא יוכלו לקבוע לעצמם את השכר, או שלפחות מדובר בצעד בכיוון הזה. אמנם עולה מהפוסט גם שיהיה צורך להעביר חוק בנושא, אך גם משתמע שהקמת הוועדה היא צעד הכרחי בדרך להשגת המטרה. הפוסט קושר בין שני הדברים האלו כ"הבטחה שקוימה". לכן, בדקנו את המשמעות של החזרת הוועדה לפעילות עבור היכולת של חברי הכנסת לקבוע את שכרם.

האופן בו נקבעים שינויים בשכר חברי הכנסת קבוע בפרק ט' של חוק הכנסת, שהחליף ב-2003 את חוק שכר חברי הכנסת מ-1949. סעיף 52 קובע שהכנסת, בהמלצת ועדת הכנסת, תמנה ועדה שתכלול שלושה נציגי ציבור, שתפקידה לדון בשכר חברי הכנסת. הוועדה צריכה להיות מורכבת מ"שלושה נציגי ציבור", שלפחות אחד מהם חבר בסגל אקדמי של מוסד להשכלה גבוהה. חל איסור על מי ששכרו יושפע מהחלטות הוועדה לכהן בה. כהונת הוועדה היא לחמש שנים. סעיף 55 מורה שאחרי שהוועדה מגישה את המלצותיה, על ועדת הכנסת לדון בה תוך 30 יום (לא כולל ימי פגרה). היא יכולה לאשר אותן, ואז הן מקבלות תוקף של החלטה, או להחליט להחזיר אותן לוועדה לקביעת השכר לדיון נוסף וכמו כן מתן המלצות נוספות. אותם סדרים חלים גם לגבי ההמלצות החדשות, אך סעיף קטן (ד)(1) קובע ש"רשאית ועדת הכנסת, לאחר שדנה בהמלצות הנוספות, להחליט כאמור בסעיף קטן (ג) [לאשר את ההמלצות או להחזיר אותן לדיון נוסף בוועדה הציבורית] או לקבל כל החלטה אחרת לענין שכר ותשלומים אחרים שישולמו לחברי הכנסת".

מההודעה לעיתונות של ועדת הכנסת, לא עולה כי המלצות הוועדה יחייבו את הכנסת. למעשה, גם ממנה וגם מהפרוטוקול עולה חשש מהפקעת סמכויותיה של הכנסת. בפנייה לדוברות הכנסת אושר שהחלטות הוועדה הן בגדר המלצה. כפי שעולה מחוק הכנסת, פירוש הדבר הוא שוועדת הכנסת תוכל לאשר או לדחות את ההמלצות.

מטעם לפיד הוסבר למשרוקית: "הקמת הוועדה היא הצעד הראשון. לא הייתה ועדה כזאת כבר 3 שנים בערך. הצעד השני זה העברת החוק שהוועדה לא רק תמליץ אלא תחייב".

לא ברור כיצד הקמת הוועדה מחדש אמורה להוות "צעד ראשון" בדרך לכך שהח"כים לא יקבעו את שכרם. נכון להיום, עדכון שכר הח"כים נעשה בצמוד למדד השכר הממוצע. ב-2014 הוועדה הציבורית המליצה ששכר חברי הכנסת יוצמד, במקום לשכר הממוצע, למדד המחירים לצרכן. יו"ר ועדת הכנסת דאז יריב לוין התנה את ההסכמה להמלצה בכך שגם שכר השופטים ושכר נשיא המדינה יוצמד למדד, מה שהיה צפוי להתנגדות מצד השופטים. ב-2018, על רקע החלטת ועדת הכספים להעלות את שכר השרים ולהצמידו לשכר הממוצע (עד אותו שלב שכר השרים היה צמוד למדד), הסביר יו"ר הוועדה הציבורית פרופ' חיים לוי שהדבר נובע מכך שוועדת הכנסת דחתה את המלצתו ששכר חברי הכנסת יוצמד למדד המחירים. הדבר הוביל, כפי שהוסבר בוועדת הכספים, ששכר חברי הכנסת עלה מהר יותר משכר השרים, עד שהמצב עמד להיות כזה ששכרו של ח"כ מן השורה יהיה גבוה יותר משכרו של שר. פרופ' לוי הסכים שהיה צורך להסדיר את ההיררכיה בין שכר חברי הכנסת לשכר השרים, אבל שהדרך הייתה צריכה להיות דרך הצמדת שכר חברי הכנסת למדד המחירים. בראיון שנתן ל-ynet, הוא אמר: "החתול שומר על השמנת. הם קובעים לעצמם את השכר ולאחרים הם קובעים מה שהם רוצים". כמו כן אמר: "אנחנו ועדה ציבורית שממליצה ולא קובעת. מי שקובע זו ועדת הכנסת, והיא יכולה לבטל את ההחלטה שלנו ולעשות מה שהם רוצים".

לאור דחיית ההמלצה ב-2014, ב-2015 הובאו לוועדת הכנסת המלצות מרוככות. ההמלצות היו אמורות לאפשר להסדיר את שכר חברי הכנסת בהשוואה לשכר הבכירים במגזר הציבורי. הוועדה המליצה שב-2016 שכר הח"כים יוקפא, ובמהלכה תוסדר ההשוואה הנ"ל. לאחר מכן, המליצה הוועדה הציבורית ששכר חברי הכנסת סוף-סוף יוצמד למדד המחירים לצרכן במקום לשכר הממוצע. הוועדה התנגדה להקפאת השכר ב-2016, ולכן רק הוחלט שבשנה זו השכר יעלה באחוז אחד פחות ממדד השכר הממוצע. יו"ר הוועדה דוד ביטן טען בדיון שהבעיה היא לא בהצמדה אלא בגובה העלייה בשכר, ושבכך יש לטפל. בפועל הדבר לא טופל. ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) אמרה על כך: "אם נשאיר את ההצמדה לשכר הממוצע - זה יעלה את שכרנו ככל שיש יותר מובטלים. אנחנו בניגוד עניינים א-פריורי מובנה בקביעת שכרנו". הנבואה אכן התגשמה לקראת 2021, אז העלייה באבטלה בשל משבר הקורונה הביאה לכך ששכר חברי הכנסת היה אמור לזנק. הדבר הביא את הכנסת להעביר הוראת שעה שתקפיא את שכר חברי הכנסת ב-2021. לכן, לא ברור כיצד הקמת הוועדה לכשעצמה אמורה להביא לכך שחברי הכנסת לא יוכלו לקבוע את שכרם.

לסיכום, הוועדה הציבורית לשכר חברי הכנסת אכן הוקמה לאחר שלוש שנים בהן לא הייתה קיימת. עם זאת, החוק מאפשר לוועדת הכנסת שלא לקבל את החלטותיה, כפי שכבר קרה בעבר כאשר הוועדה הציבורית המליצה להצמיד את שכר חברי הכנסת למדד המחירים לצרכן במקום למדד השכר הממוצע. אם, כפי שמבטיחים ביש עתיד, יעבור החוק שיהפוך את המלצות הוועדה הציבורית למחייבות אכן המצב ישתנה, אך לא ברור כיצד הקמת הוועדה מהווה צעד בכיוון. לכן דבריו של לפיד מטעים.