נאוה ברק-זינגר מספרת למה החיים כאשת רה"מ רק גרמו לה להתרחק מהפוליטיקה

אישי: נשואה לשלום ואם לשלוש בנות
מקצועי: נשיאת עמותת עלם זה 25 שנה

ילדות: "נולדתי בטבריה, כשנה לפני קום המדינה. ילדות מאושרת בעיר קטנה. הכנרת הייתה מרכז חיי, עם הרבה סקי מים ופסטיבלי מחול וריקודי עם. בכל פעם שאני מגיעה לטבריה אני מתמלאת נוסטלגיה. מראה הכנרת עם הרי הגולן מסביב - אלה הנופים שצמחתי בתוכם ועד עולם הם יהיו הכי יפים מבחינתי. מה שקרה לטבריה, לעומת זאת, מצער אותי. זו עיר שהייתה פעם פנינה תיירותית, אבל שינתה את פניה".

הבית: "גם אבא שלי, דור שביעי בארץ, נולד בטבריה. ואמי, שהיא דור רביעי, מגיעה מצפת. אבא היה מנהל בנק לאומי בטבריה, אמי עבדה בסוכנות היהודית ואחר כך הקימה עסק של חנות מזכרות במלון נחשב בעיר. ההורים שלי עבדו קשה כל חייהם - אבל הם גם תמיד מצאו זמן לפעילות ציבורית והתנדבותית".

פעילות ציבורית: "עבדתי 25 שנה כמורה, שם נחשפתי לעומק לבעיות של הנוער במדינה שלנו. עזבתי את מערכת החינוך ב-1995 כשבעלי אז אהוד ברק מונה לשר החוץ בממשלתו של פרס, לאחר רצח רבין. באותה תקופה הוזמנתי לבקר בסניף של עמותת עלם - שהייתה אז עמותה קטנה ולא מוכרת. שמעתי שם סיפורים קשים מאוד על אלימות, התעללות בבית וניכור - וחשבתי מיד על שלוש הבנות שלי, שנמצאות בבית עטופות בחום ואהבה, לעומת הצעירים חסרי המזל שברחוב. באותו יום החלטתי להצטרף לעמותה, ומאז אני שם".

צעירים ברחוב: "חלק מרכזי מהעשייה שלנו הוא טיפול בצעירים וצעירות שמנוצלים מינית ומסחרית. אנחנו מספקים להם בית שאליו הם יכולים לבוא ולקבל את כל הצרכים הבסיסיים, תוך כדי תהליך שבו תוצע להם אלטרנטיבה לחיים האלה. לא בבת אחת, זה תהליך ארוך, אבל יש לנו ממש הצלחות. יש לנו סיפורים של צעירים שעברו הכשרה מקצועית וחזרו למסלול. חלקם עובדים בחנויות, חלקם מעצבי אופנה. אחרים כל כך אסירי תודה, שהם באים להתנדב בעלם וסוגרים מעגל. מוקד נוסף אלו בני נוער מהמגזר החרדי. ההידרדרות שם מתאפיינת בכך שהיא מאוד מאוד מהירה. צעירים שלא פועלים לפי הנורמות החרדיות או בדיוק לפי הכללים של החברה, נפלטים החוצה ומוצאים עצמם ברחוב, ומשם הדרך לסמים ואלכוהול קצרה. בשנים האחרונות הקהילה החרדית מחבקת אותנו, הם הגיעו להכרה שהם צריכים את עלם".

עלם: "התפקיד המרכזי שלי בעמותה הוא לקדם את גיוס הכספים ולחזק את הקשר עם המגזר העסקי והממשלה. ב-2020 גייסו 5 מיליון שקל בגיוס המונים, זה היה בתקופת הגל הראשון שהיה טלטלה עצומה, ועוד יותר אצל בני נוער חסרי עורף משפחתי. המצוקות החריפו והייתה עלייה חדה בחרדה, דיכאון, בדידות, התעללות בתוך התא המשפחתי ואובדנות. ממש הצלנו נפשות בתקופה הזו. חילקנו סלי מזון ומוצרי היגיינה, על אף שזה לא מה שעלם עושה בדרך כלל. לא ויתרנו על אף אחד והצלחנו לצוף מעל המים. התקציב שלנו עומד היום על יותר מ-60 מיליון שקל בשנה, מחצית מהסכום מגיעה מהממשלה".

 נאוה ברק / צילום: איל יצהר

אשת ראש הממשלה: "גם באותה תקופה ניצלתי את הזמן כדי להמשיך בפעילות החברתית שלי. אלו היו ימים מאוד מפרים מבחינת היכולת שלי להשפיע. היו לי מפגשים מאוד מעניינים בכל העולם, עם מנהיגים מעוררי השראה כמו הילרי קלינטון, שהייתי איתה בקשר ממש קרוב. התקופה הזו גם הבהירה לי חד משמעית שאין בי שום רצון להיות מעורבת בעצמי בפוליטיקה".

המשפחה: "יש לי שלוש בנות מאהוד, ושישה נכדים. אני ובעלי ב-12 השנים האחרונות, שלום זינגר, חיברנו משפחות באופן מוצלח ובערבי חג אנחנו 24 איש מסביב לשולחן. אני טורחת ומכינה הכל. הכינוסים המשפחתיים האלה חשובים לי עוד מימי ילדותי ואני ממשיכה גם כיום להיות מרכז המשפחה".

שלום: "בן זוג, חבר אמיתי, מישהו שאני מאוד מעריכה וחולקת איתו הכל. שלום הוא איש עסקים, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל הבנק הבינלאומי. הכרנו במסעדת טורקיז כשעל ידי ישב פרלמנט גברים. פתאום הגיע משם בקבוק יין לשולחן שלי וראיתי מישהו נועץ בי מבטים. כשהגעתי הביתה באותו ערב, התקשרה חברה ושאלה אם בסדר מבחינתי לתת את מספר הטלפון לשלום. הדייט הראשון שלנו היה על שפת הים בהרצליה, דיברנו שעות. אנחנו ביחד כבר 17 שנים".

בשנים הבאות: "ממשיכה לדאוג לרקמה האנושית של החברה שלנו, דרך עלם. אני מייחלת שנכדיי יגדלו בחברה טובה יותר שסוגרת פערים, ואם אפשר בלי מגפות".