האם קרוב לשליש מהוצאות קופות החולים מופנה לטיפול בסוכרת?

כמה משאבים דורש המאבק בסוכרת? כמו עם צריכת סוכר - לא כדאי להגזים • המשרוקית של גלובס

הטלת המס על משקאות ממותקים לוותה בכמה דיונים סוערים בוועדת הכספים ועוררה שיח ציבורי ער. לאחר שהמס אושר, הגיע יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, לראיון ב-ynet שם הסביר את חשיבות המהלך. בין היתר הוא הזכיר כי "כמעט שליש מהוצאות קופות החולים הולכות היום על מלחמה בסוכרת. זה המון כסף". גם חבר הכנסת ולדימיר בליאק, מיש עתיד, השמיע את אותה הטענה במהלך הדיונים בוועדה.

אז המס כבר אושר, אבל האם הנתון הזה נכון? בבדיקה ראשונית נדמה היה שהתשובה חיובית. בתגובה לפנייתנו הפנה אותו קושניר למחקר שנערך ב-2018 על ידי שורה של חוקרים בראשות פרופסור רן בליצר. גם חוקרים נוספים שפנינו אליהם, ואפילו משרד הבריאות, הפנו אותנו לאותו מחקר. 

מה הוא כולל? החוקרים ביצעו בדיקה רטרוספקטיבית (בדיקה במבט לאחור) על קבוצה של 150 אלף מבוטחי קופת חולים "כללית" שחלו בסוכרת בשנת 2013, וחישבו את העלות העודפת שהטיפול בהם השית באותה שנה על הקופה בהשוואה ל-150 אלף מבוטחים שאינם חולי סוכרת. מדובר בעלויות ישירות כמו זיהוי, טיפול, אשפוז ושיקום של חולי סוכרת.

מהבדיקה עלה כי 33% מההוצאות של "כללית" על שירותי בריאות (כלומר, לא כולל הוצאות שכר או הוצאות קבועות אחרות) בשנת 2013 אכן יועדו למבוטחים חולי סוכרת. אלא שהנתון הזה עלול להטעות. מדוע? משום שהוא כולל את כל ההוצאות שנגרמו לקופה בשל אותם 150 אלף מבוטחים, שבין היתר הם גם חולי סוכרת. כלומר, בחישוב נכללות גם הוצאות שלא בהכרח קשורות למחלת הסוכרת או לסיבוכים שעלולים לנבוע ממנה. למעשה, לצד הנתון הזה המחקר נקב באחוז ההוצאות המדויק שנגרם לקופה רק בשל מחלת הסוכרת עצמה - זה עומד על 14% מהוצאות "הכללית" באותה שנה. עדיין נתון גבוה, אך רחוק מאוד מהנתון שבו נקב קושניר.

אם זה לא מספיק, גם במשרד הבריאות הסבירו לנו שבמצב הנוכחי אין אפשרות לחשב לאיזה אחוז מכלל הוצאות קופות החולים בישראל אחראית המחלה. "כרגע אין נתונים שמאפשרים לאמוד את עלויות הטיפול בסוכרת, מאחר שאין לנו את נתוני ההוצאות של הקופות לפי קוד אבחנה ומאפיינים נוספים", נמסר מהמשרד. 

עוד הוסיפו שם, בהתייחס למחקר שעליו הסתמך קושניר, כי התוצאות שלו, משנת 2013 כזכור, עלולות להיות "לא מדויקות... מאחר שבשנים האחרונות נכנסו לסל טכנולוגיות חדשות שאמורות… להוריד את שכיחות הסיבוכים ובהתאם את עלויות אשפוז, מיון וכו'... (ומצד שני להגדיל) את עלויות התרופות. בנוסף, יש לציין שמבוטחי 'כללית' לא מהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה".

מה בכל זאת עשוי להיות הנתון הנכון? במשרד הבריאות הפנו אותנו לממצא שנאסף בארה"ב שם העלויות המיוחסות למחלת הסוכרת ב-2017 עמדו על כ-12.5% מסך ההוצאה על בריאות. כלומר, נתון דומה לאותם 14% שכפי שציינו עלו מהמחקר של הכללית. 

זאת ההזדמנות להדגיש כי קושניר דייק בכך שמחלת הסוכרת צפויה לדרוש משאבים רבים יותר בעתיד וכי התפשטותה מעוררת דאגה. במחקר שאנחנו מזכירים כאן נכתב כי "התחזית לשנת 2040, בהתחשב בשינויים הצפויים בדמוגרפיה ובעיור, היא גידול של 55% בשכיחות מחלת הסוכרת ועלייה של כ-20% בהוצאות (בגינה)". סדרת עבודות שבוצעה בארה"ב בשני העשורים האחרונים הראתה כיצד במהלך התקופה גדלו ההוצאות על המחלה במדינה מ-98 מיליארד דולר ב-1997 ל-245 מיליארד דולר בשנת 2012.

בשורה התחתונה: דבריו של קושניר לא נכונים ברובם. סוכרת היא אכן מחלה שנמצאת במגמת התפשטות בעולם, ויש לכך גם השלכות כספיות משמעותיות. יחד עם זאת, לא ניתן לקבוע כי הוצאות קופות החולים עליה מגיעות לכדי שליש מכלל ההוצאות שלהן. על פי הערכות שונות, הנתון הנכון הוא בסביבות 12%-14% מההוצאות על שירותי בריאות.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: אלכס קושניר
מפלגה: ישראל ביתנו
תאריך: 14.12
ציטוט: "כמעט שליש מהוצאות קופות החולים הולכות היום על מלחמה בסוכרת"
ציון: לא נכון ברובו

ב-14.12 אישרה ועדת הכספים צו המטיל מס על משקאות ממותקים, במטרה לצמצם את הצריכה של מוצרים מזיקים ולהיאבק בתופעות כמו השמנת יתר וסוכרת. הליך אישור הצו כלל דיונים סוערים בוועדה וגרר שורה של התבטאויות מצד חברי הכנסת, שאת חלקן בדקנו כאן בשבועות האחרונים. לאחר העלאת המס הסביר יו"ר הוועדה, חבר הכנסת אלכס קושניר מישראל ביתנו, את חשיבות ההישג, ובין היתר טען בראיון ל-YNET כי "כמעט שליש מהוצאות קופות החולים הולכות היום על מלחמה בסוכרת. זה המון כסף". גם חבר הכנסת ולדימיר בליאק מיש עתיד השמיע טענה זהה במהלך הדיונים בוועדה.

בדקנו האם הנתון הזה מדויק.

במענה לפנייתנו הפנה אותנו קושניר למשרד הבריאות, וכן למחקר שנערך ב-2018 על ידי שורה של חוקרים בראשות פרופסור רן בליצר, ושמו "הערכת עלות מחלת הסוכרת בישראל והבנת המשמעויות למניעתה ולפיתוח כלי מימון חדשים לרפואה מונעת". משרד הבריאות שלח לנו אף הוא את אותו המחקר כמקור היחידי העוסק בעלות מחלת הסוכרת, וכך גם מומחים נוספים אליהם פנינו. לקופות החולים לא היה מידע בנושא לספק ל"משרוקית".

אז מה קובע אותו מחקר שציטטו כל העוסקים במלאכה?

צוות הרופאים והמומחים למעשה ביצעו בדיקה רטרוספקטיבית על קבוצה של 150 אלף מבוטחי קופת חולים "כללית" חולי סוכרת בשנת 2013, וחישבו את העלות העודפת שהטיפול בהם באותה שנה דרש - לעומת 150 אלף מבוטחי הקופה שאינם חולי סוכרת. מדובר בעלויות ישירות כמו זיהוי, טיפול, אשפוז ושיקום של חולי סוכרת, על אף שבחלק אחר של המחקר נבדקו גם העלויות הלא ישירות של המחלה ופגיעתה במשק - ירידה בכושר העבודה, תשלום קצבאות נכות על ידי המדינה וכו'.

ממצאי הבדיקה מעלים כי 33% מההוצאות של "כללית" על שירותי בריאות בשנת 2013 אכן יועדו למבוטחים חולי סוכרת. אלא שהנתון הזה עלול להטעות. מדובר בשלל הוצאות, שאינן בהכרח קשורות למחלת הסוכרת או נובעות ממנה ומהסיבוכים שלה - אלא רק שירותים של הקופה שנצרכו על ידי מבוטחים שאובחנו, בין היתר, כחולי סוכרת. לצד הנתון הזה המחקר נקב באחוז המדויק שגובה מחלת הסוכרת עצמה מכלל ההוצאות של קופת החולים - והוא 14%, נמוך בהרבה מהמספר בו נקבו קושניר ואחרים.

כאמור, קושניר ומומחים בנושא עמם שוחחנו לא מצאו נתונים אחרים או מעודכנים יותר. משרד הבריאות אף מסר ל"משרוקית" כי "כרגע אין נתונים שמאפשרים לאמוד את עלויות הטיפול בסוכרת, מאחר ואין לנו את נתוני ההוצאות של הקופות לפי קוד אבחנה ומאפיינים נוספים". במשרד אף הודו כי תוצאות המחקר על שנת 2013 עלולות להיות "לא מדויקות... מאחר שבשנים האחרונות נכנסו לסל טכנולוגיות חדשות לניטור וטיפול שאמורות לשפר את איזון הסוכר ולהוריד את שכיחות הסיבוכים ובהתאם את עלויות אשפוז, מיון וכו', אך להעלות את עלויות התרופות. בנוסף, יש לציין שמבוטחי ה'כללית' לא מהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה".

משרד הבריאות אף ציין נתון מקביל - קרוב יותר ל-14% שמצאו החוקרים של "כללית" - מארה"ב. שם, העלויות המיוחסות למחלת הסוכרת היו כ-12.5% מסך ההוצאה על בריאות נכון לשנת 2017. המחקר של "כללית" אף מציין כי הפדרציה הבין-לאומית לסוכרת העריכה בשנת 2015 שעד 2040 העלייה בהוצאות על סוכרת יגדלו ב-20%.

לסיכום, סוכרת היא אחת המחלות הקשות והנפוצות בעולם, שעל פי התחזיות צפויה להתפשט בשנים הקרובות. השלכותיה הרבות של המחלה, והנזקים הנלווים להם היא גורמת, עולים למשלם המיסים ולמדינה כסף רב, בנוסף למוות ולפגיעה הפיזית הקשה. עם זאת, הקביעה כי הוצאות קופות החולים בישראל על סוכרת מהוות שליש מכלל ההוצאות של קופות החולים היא הגזמה, לכל הפחות. המחקר העדכני מראה כי 33% מההוצאות של קופות החולים יועדו למבוטחים שאובחנו בין היתר עם סוכרת, אך "רק" 14% מההוצאות באמת היוו הוצאות ישירות על המחלה עצמה. לכן דבריו של קושניר לא נכונים ברובם.

תחקיר: אורי כהן