מתחילתה של מגפת הקורונה הזרימו הבנקים המרכזיים בעולם 32 טריליון דולר לשווקים הפיננסיים, גלי נזילות שתרמו לעליית שווי שוק המניות העולמי ב-60 טריליון דולר. אך כעת האינפלציה העולה מקלקלת את המסיבה, והבנקים המרכזיים משיבים מלחמה: הפד מצמצמים את רכישות האג"ח ומתכננים העלאות ריבית. כך העלה הבנק המרכזי של אנגליה את הריבית באופן בלתי צפוי, ואפילו הבנק המרכזי של אירופה הפתיע בהודעתו על צמצום הוצאותיו הקרב.
אך ידיהם של הבנקים המרכזיים כבולות לפחות חלקית, שכן הגלים החוזרים ונשנים של המגפה פוגעים בכלכלה, ואינם מאפשרים ריסון מוניטרי מהיר. מסיבה זו, הממשלות בעולם ייאלצו להמשיך להזרים תמיכה פיסקאלית, בצורותיה השונות, לכלכלות - דבר שיקשה על מלאכת מיגור האינפלציה הגבוהה. ובכן, ירידת האינפלציה לרמות שהתרגלנו עליהן אינה צפויה בקרוב.
שוק האג"ח הממשלתיות: תבוסת השוורים
השילוב של התאוששות כלכלית והרחבה מוניטרית הניב תשואות נאות עבור המשקיעים בשנה שחלפה, אך כעת נראה כי השווקים יהיו מאתגרים יותר. אנשי שוק ההון מסכימים כי בתחילת 2021 הסתיים השוק השורי באג"ח ממשלות המערב, שנמשך 40 שנה. אומנם שוק דובי באג"ח אינו גזירת גורל, אך בתקופה הקרובה יהיה קשה יותר לפזר את התיקים ולמגן אותם.
הירידה הדרמטית באינפלציה בעולם בעשורים הקודמים הביאה להורדת ריביות ולירידה בתשואות, מה שדחף את המשקיעים אל עבר נכסים מסוכנים יותר ויותר. הביקוש הקפיץ את מחיריהם של מרבית הנכסים הפיננסיים. לדוגמה, מכפיל הרווח העתידי של מדד 500 S&P עלה ל-21, לעומת ממוצע רב-שנתי של 15.5. כעת העלייה בתשואות האג"ח בעקבות הצפי להעלאת הריבית עשויה להפעיל לחץ על מחירי המניות.
אינפלציה כשדה מוקשים עבור המניות
עליית המחירים כעת נובעת גם מגאות בביקושים וגם משיבושי אספקה וממחסורים שגוררים אינפלציית היצע; צידה האפל של האינפלציה עלול לפגוע בשורה התחתונה של דיווחי החברות בתקופה הקרובה. ככל שעליות המחירים נמשכות הן משתרשות בשכר ובמחירי התשומות, בעוד שהעלאות הריבית מעלות את עלויות המימון. הצרכנים, שנותרים עם הכנסה פנויה נמוכה יותר, לא יוכלו לשאת את הכול על כתפיהם. ההשפעות הללו צפויות לחדור אל שורת הרווח בדיווחי החברות.
כשהריביות עולות, המניות מתמודדות עם תחרות קשה יותר מצד הנכסים הבטוחים יותר, וכן עם ירידה של הערך הנוכחי של הרווחים והדיבידנדים העתידיים (מניות הצמיחה כבר חשו זאת על בשרן). נוסף על כך, הימשכות האינפלציה על פני זמן תקפיץ את פרמיית הסיכון, בשל נטייתה להעלות את התנודתיות בשווקים ולהוריד את התיאבון לסיכון.
ככל שהאינפלציה עולה, התשואות הריאליות בשוק המניות יורדות, ומעל רף אינפלציה שנתי של 6% הן הופכות לשליליות. האינפלציה צפויה להישאר ברמה של כ-3% בשנים הקרובות: לא מספיק כדי להכניס את המניות לשוק דובי, אך מספיק גבוהה כדי להוות מכשול. סטטיסטית, בתקופות של אינפלציה בטווח של 2.5%-3.5%, מדד S&P 500 הניב תשואה ריאלית של כ-7% לשנה, בהרבה ממה שראינו בשלוש השנים האחרונות.
לחיות לצד האינפלציה ולשרוד לספר על זה
שיעורי אינפלציה גבוהים מאלו שהתרגלנו אליהם ימשיכו להעיב על התשואות הריאליות בשוקי האג"ח הממשלתיות ב-2022. דבר זה - יחד עם מרווחי התשואות הנמוכים וסיכוני הריבית העולים - יעיב גם על האג"ח הקונצרניות ואף על החלק האיכותי יותר של אג"ח הזבל. התמתנות הצמיחה וירידה בסנטימנט המשקיעים כלפי הנכסים המסוכנים עלולות להכביד על שוקי הסחורות ועל הנכסים של השווקים המתפתחים.
עם זאת, זיכרונות העבר מטעים, שכן אנו נמצאים במצב שונה לחלוטין מאשר בתקופות האינפלציה הקודמות: הצמיחה הכלכלית צפויה להימשך, גם אם בקצב מתון יותר, ולתמוך ברווחי החברות. הרווחים ב-500 S&P צפויים לגדול השנה בשיעור של 8.3%-9.2%, דבר שמאפשר אופטימיות לגבי המשך העליות בשווקים.
מובן שישנם סיכונים רבים. אם האינפלציה תזנק, והפד ייאלץ להקפיץ את שיעורי הריבית באופן אגרסיבי, הנפגעות הראשונות בשוקי המניות יהיו חברות הצמיחה, ואיתן מדד נאסד"ק - אך גם מדד 500 S&P, שהובל ב-12 השנים האחרונות על ידי העליות במחירי המניות של חברות הטכנולוגיה הגדולות. אין זה אומר שכלל סקטור הטכנולוגיה אינו ראוי להחזקה בתיק ההשקעות, אלא שזה הזמן להיפטר מהחברות היקרות והבלתי רווחיות שבתוכו.
באופן היסטורי, בתקופות של עליות ריבית היו הביצועים של מניות הערך טובים יותר מאלו של חברות הצמיחה, אך אלו מהן שהיו אטרקטיביות בגלל הדיבידנדים שהן משלמות יהיו מעניינות פחות בעיני המשקיעים, בגלל האינפלציה.
צמיחה כלכלית מיטיבה אומנם עם החברות הקטנות יותר, הפונות לשוק הפנימי, אך סביבת אינפלציה גבוהה אינה אידיאלית עבורן, שכן לחברות קטנות כוח תמחור נמוך יותר ושולי רווח צרים יותר. אם הצמיחה תאט מעבר למצופה, יש להעדיף מניות של סקטורים דפנסיביים על אלו המחזוריים.
גם אם מגפת הקורונה לא תפתיע אותנו עם וריאנט חדש ומפחיד במיוחד, וגם אם לא יתרחשו אירועים גדולים בלתי צפויים, שישבשו את כל התחזיות (מלחמה, מיתון בסין וכד') - הרכבת תיק ההשקעות תהיה מאבק קשה בשנה החדשה.
השיטה של "להשקיע במדד רחב דרך קרן סל ולישון בשקט" ככל הנראה לא תעבוד בשנה החדשה. המשקיעים יצטרכו לקחת סיכונים גבוהים יותר בשווקים השונים כדי לקבל תשואה, ולבחור את השקעותיהם באופן קפדני במיוחד - או לחפש אחר מנהלים טובים שיעשו זאת בשבילם.
הכותבת היא אנליסטית בכירה לשווקים גלובליים בבית ההשקעות טנדם קפיטל. אין לראות בכתבה המלצה ו/או חוות דעת בקשר לרכישה ו/או מכירה ו/או שיווק של ניירות ערך מכל מין וסוג שהוא, ו/או ביצוע פעולות השקעה אחרות, והיא אינה מהווים תחליף לייעוץ השקעות ע"י מי שמורשה לעסוק בכך, בהתחשב בנתונים ובצרכים הספציפיים של כל אדם. ייתכן שלטנדם קפיטל קיים עניין אישי בנושא ו/או מחזיקים ני"ע המוזכרים בכתבה. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
