לא אובדן שליטה אלא ניהול מותאם למצב החדש

אנו נמצאים שוב בצומת דרכים בתוך מגפת הקורונה. מקדם ההדבקה ממשיך לעלות, ואיתו יותר ויותר נדבקים, נחשפים, מבודדים, חולים ומאושפזים. הציבור מבולבל ומותש מהמגפה שהשתלטה על חיינו בשנתיים האחרונות. חשוב לשמור על הפרספקטיבה לטווח הרחוק: בסופו של דבר הקורונה תהפוך להיות מחלה אנדמית אשר קיים לגביה חיסון שיהיה חלק משגרת החיסונים, יחד עם טיפול תרופתי במידת הצורך.

אך עד שדבר זה יקרה חייבים לשים לב לעומס הכבד של קצב האירועים, ולא רק מהזווית הרפואית הצרה אלא גם הנפשית, הכלכלית והחברתית. צריך כעת להציג לציבור באופן ברור שאנחנו נמצאים בתקופה חדשה. זאת תקופה מבלבלת הדורשת התייחסות אשר מצד אחד דומה מאוד למה שהכרנו עד עתה ומצד שני שונה באופן משמעותי.

אין שום סיבה לחשוב שגל ההדבקות הנוכחי הוא לגמרי בלתי נשלט ואין מה לעשות. יש בידינו כלים רבים: ראשית, התחסנות - פערי התחלואה הקשה והתמותה בין מחוסנים ללא מחוסנים, כולל בטיחות החיסון שמתבררת יותר ויותר עם המידע המגיע בישראל ובעולם, מוכיחים את חשיבותו. אך קיימים פערים בשיעור ההתחסנות לפי מצב כלכלי חברתי. במחקר שערכנו במרכז טאוב הראינו כי בכל הגילאים וכל החיסונים (ראשון, שני ושלישי) ככל שהמצב הכלכלי חברתי גבוה יותר שעור ההתחסנות גבוה ולהיפך: ישובים במצב כלכלי חברתי נמוך שעור ההתחסנות נמוך יותר. אלו ישובים שבהם גם גורמי סיכון כגון עישון, השמנה, סכרת ומחלות כרוניות אחרות גבוה יותר וממילא הסיכוי לתחלואה קשה יותר. צריך גם לזכור כי החיסונים לא מונעים הדבקה באופן מוחלט בוודאי לא עם הגעתו של זן האומיקרון ועל כן חייבים להמשיך להשתמש במסכות בעיקר במקומות סגורים, יש להימנע מהתקהלויות מיותרות, הגנה על אוכלוסיות בסיכון, לא לשלוח ילדים חולים למערכת החינוך ולא להגיע חולים לעבודה.

שינוי תפיסתי

זן האומיקרון אשר מדבק לערך פי 4 מזן הדלתא כבר נפוץ בישראל באופן נרחב. מאפייני האומיקרון של הדבקה מהירה וזמן דגירה קצר יותר מחייבים גם הם שינוי תפיסתי: המשך מדיניות הבדיקות והבידודים באופן נרחב גרמו נזק רב על התועלת ועל כן מדיניות הבידודים עוברת שינוי, הדגש מעתה צריך להיות הרבה יותר על בידוד של חיוביים, באותו אופן המשך סגירת השמיים ללא ישראלים כבר איבד את משמעותו.

כל זה לא מצביע על אובדן שליטה אלא על התאמה למצב החדש. קיצור בידודים, כולל לצוותים רפואיים צריך להיעשות תוך כדי מזעור סיכונים בשילוב עם בדיקות, וגם תוך הבנה שעובדי הבריאות עוברים תקופה קשה וטראומטית וצריך להתייחס גם לצדדים הנפשיים ולסטרס בו הם מצויים. הסטרס הוא כמובן לא רק עבור עובדי בריאות אלא עבור כל הציבור.

בתקופה לא פשוטה זאת צריך לזכור שוב כי מחובתנו להתמודד עם המגפה באופן כוללני: החל מהנגשת בדיקות באופן שעומס רכישת בדיקות, בייחוד במשפחות מרובות ילדים, לא יביא להגדלת פערים ועד התמודדות עם המורכבות של ילדים ומבוגרים מבודדים. זהו לא רק תפקיד מערכת הבריאות אלא של כל משרדי הממשלה, כולל הכנסת יד לכיס של משרד האוצר כדי לתת את המשענת הכלכלית בתקופה מורכבת זאת.

התייחסות שונה

אנחנו ממשיכים ללמוד לחיות עם הקורונה, באופן מותאם ומידתי, תוך נקודת מבט שלא רק סופרת מקרי קורונה אלא מתייחסת גם לצדדים הנפשיים, החברתיים והכלכליים ארוכי-הטווח. חייבים גם לזכור שאם כל חשיבותם חיסונים הם לא הכול. חייבים לשים את הבריאות כחלק מהביטחון הלאומי שלנו. לקראת האתגרים הקרבים של יישום מתווה קיצור התורנויות, הצורך הדחוף בחיזוק מערך בריאות הציבור - כל אלו מחייבים התייחסות שונה לגמרי - רצון פוליטי ומעורבות של ראש הממשלה, לא רק בהשגת חיסונים ותרופות אלא גם בחיזוק מערכת הבריאות על כל חלקיה, כמו גם במתן התמיכה בממדים השונים שמושפעים מהמגפה החל מרווחה ועד ביטחון תזונתי.

הכותב הוא ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב וחבר בקבינט המומחים