קבינט המומחים: "הגל החמישי אינו בר עצירה. גם לא באמצעות סגר"

ישיבת קבינט המומחים המייעץ לממשלה בנושא הקורונה, שההמלצות ממנה פורסמו היום, הייתה אולי המורכבת בישיבות הקבינט עד היום. אם בעבר התפקיד של הקבינט היה בעיקר להמליץ על צעדים שנועדו להוביל לשליטה במגפה, כרגע כלל לא ברור שזו אכן המטרה, ולכן הרבה יותר קשה לייעץ. במפגש השתתף גם ראש מגן ישראל פרופ' סלמאן זרקא, וההמלצות יוצגו הערב לקבינט הקורונה. חברי קבינט המומחים הם פרופ' רן בליצר (יו"ר), פרופ' ארנון אפק, פרופ' נדב דוידוביץ', ד"ר דרור דיקר, יורם חמו, ד"ר עדי ניב-יגודה, ד"ר בעז לב ופרופ' גליה רהב.

לפורום הוצגו מספר מודלים שונים של התפשטות המגפה. עם זאת, הפערים בניהם מבחינת הערכת הסיכון היו כה גדולים, שהמומחים החליטו שאי אפשר להתבסס על מודלים, לא כאלה המנבאים גל קצר ובר הכלה, ולא כאלה הטוענים כי מגבלות התקהלות יהיו בעלות אפקטי דרמטי ומיטיב.

"הנחת עבודה סבירה היא שהגל אינו בר עצירה, גם לא באמצעות הצעדים המירביים. אפילו תחת סגר, תיתכן האטה, אך לא עצירה. אפילו סגר מלא, ככל שאפשר לבצע כעת בארץ, כנראה לא היה יכול לעצור את התחלואה, כפי שמעידים המספרים המגיעים מהולנד, שהכריזה על סגר, אך בכל זאת נרשמה בה עלייה בתחלואה", אומרים המומחים.

כרגע, אומרים המומחים, במדינות השונות נוצר עומס של חולים קשים, אך לא עד כדי קריסה. אולם הקפיצה במספרי התחלואה הקשה בשבוע האחרון, מפחות מ-10 חולים קשים ביום ללמעלה מ-50, שינתה את הערכת הסיכונים. כעת הנחת העבודה היא כי שיא הגל עלול בהחלט לייצר עומס כבד על מערכת הבריאות, עד כדי פגיעה באיכות הטיפול, כולל מניעה של טיפול מציל חיים. כבר כעת, המערכת נמצאת על סף מצב זה, בגלל התחלואה המשולבת בקורונה, שפעת ו-RSV, ובמקביל תחלואה והיעדרות של הצוותים הרפואיים, והשחיקה של יתר הצוותים בגלל המצב הזה.

האם יש מה לעשות בנדון? המומחים מאמינים שניתן להאט - יש שאומרים משמעותית, אחרים אומרים שמעט - את קצב ההתפשטות באמצעות צעדים משמעותיים של ריחוק חברתי: הגבלת התקהלויות ותו סגול מחמיר לרוב ענפי המשק. זאת, בעיקר באמצעות מניעה של הדבקה בווריאנט דלתא, שעדיין נמצא עמנו. האטה של הגל משמעותה שהעומס על בתי החולים בנוקדת השיא יהיה פחות חמור, ופחות אנשים יאבדו את חייהם בגלל טיפול לקוי באותו היום. עם זאת, המשמעות היא גם כנראה הארכת משך הגל. בתקופה זו, ימשיך לדעוך החיסון השלישי. לכן הכיוון כרגע הוא הטלת מגבלות מעטות, שהמשק יכול לחיות איתן לאורך זמן, ולא מגבלות קיצוניות.

בנוסף, זו הסיבה שהגל הזה הוכרז כגל האחריות האישית. ככל שהפרטים שבסיכון ישמרו על עצמם ויתאפשר להם לעשות זאת, כך יוקל העומס על מערכת הבריאות. "הצלחה בהתמודדות מחייבת שילוב של קבלת החלטות יומיומית של הפרט ואחריות אישית להקטנת מגעים וסיכון, ומדיניות ממשלתית המאפשרת זאת לאותם פרטים הבוחרים בכך או נדרשים לכך (בשל סיכון אישי גבוה לתחלואה קשה)", הם אומרים.

המומחים הביעו תסכול מהתמונה המוצגת לציבור והבלבול שנוצר. "האם אנו במצב חירום או על ספו, ואם כן - במה הוא מתבטא? כיצד מסייעת המדינה לפרט להימנע מהדבקה בנסיבות שאינן בשליטתו? בפרט - בבתי הספר, שבהם מגיעים התלמידים ללימודים מכוח חוק, ולאוכלוסייה בסיכון הנדרשת להמשיך להגיע למקום עבודתה, ובני ביתה הנדרשים להמשיך להגיע למסגרות".

המלצות קבינט המומחים

המומחים זיקקו את הגישה הזו גם לכמה המלצות פרקטיות. הראשונה היא הכנת מערכת הבריאות, בתי חולים וקהילה גם יחד, לעומס כבד. זאת באמצעות גיוס מתנדבים, סטודנטים, כוח אדם צבאי, ואפילו צוותים שפרשו לפנסיה. המומחים לא דנו באפשרות להעסיק צוותים רפואיים חיוביים לקורונה ללא תסמינים, בטענה כי הנושא מורכב מידי לישיבה זו.

הנושא השני והחשוב הוא הגנה על אוכלוסיות בסיכון, כלומר לאפשר להם את התנאים והאמצעים למניעת הדבקה. ההמלצה היא להנחות את המבוגרים ואוכלוסיות הסיכון לא להגיע לעבודה במהלך ינואר, וכאשר לא ניתן לעבוד מרחוק - לתת להם פיצוי כספי על העדרותם מן העבודה בחודשים הקרובים. לאוכלוסיית הקשישים הומלץ ליצור מערך של הבאת תרופות עד הבית, משלוחים מהסופר וכדומה. לאוכלוסיות בסיכון הגבוה ביותר יש לזרז את תוצאות ה-PCR, ולוודא את מיצוי ההזדמנויות שלהם לקבל את התרופה המניעתית של חברת פייזר. "השמירה ההדוקה על מלאי ריג'נרון הוביל לכך שרובו לא נוצל. רצוי להימנע הפעם מהגעה לנקודה זו", אומרים המומחים. כאשר מבוגר מקבל תשובה חיובית בבדיקה ביתית, יש לוודא כי הוא יוכל לעשות PCR בהקדם האפשרי.

המומחים ממליצים להנגיש חיסוני בוסטר לבני 40 ומעלה שטרם קיבלו אותם, וכן ממליצים לאוכלוסיות הסיכון להימנע מכל פעילות חברתית בחללים סגורים, כולל בקרב המשפחה ככל שאינם בני אותו הבית. "עוצמת ההימנעות צריכה להיות בהתאם לרמת הסיכון של הפרט".

כדי להתמודד עם אי הוודאות לגבי רמת התחלואה הנובעת מהקצאת מערך בדיקות ה-PCR לקבוצות הסיכון בלבד, ממליצים המומחים לקיים מדגם תחלואה בכל הגילאים, וגם לבצע ריצוף לפי זן.

ומה בבתי הספר? היום הם פועלים כרגיל, כאשר רק ילדים לא מחוסנים או מאומתים נשלחים לבידוד. בגנים, לעומת זאת, הבידודים רבים וההורים מתקשים לעבוד. המומחים ממליצים על שינוי משמעותי בגישה במסגרות החינוך: מעבר לכיתות קטנות ולמידה באוויר הפתוח ככל שאפשר.