המדינה חייבת לפטור את הנכים מלעמוד בתור לבדיקות הקורונה

אוכלוסייה בסיכון, ילדים ובוגרים המתמודדים עם מוגבלויות פיזיות עומדים בתור לבדיקות האנטיגן בכל כורחם ומסכנים את חייהם

תור לבדיקות קורונה בת''א בתחילת ינואר / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
תור לבדיקות קורונה בת''א בתחילת ינואר / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

בימים אלו עומדים אלפי ילדים ובוגרים עם נכויות פיזיות מוטוריות בתור לבדיקות הקורונה. אתם רואים אותם נשענים על קביים, צולעים עם פרוטזה, מגיעים על כסאות גלגלים, חלקם עם פרכוסי שרירים, בלוני חמצן, פצעי לחץ וקשיים פיזיים אחרים. מדוע זה קורה ומי מהנכים כן זוכה לקבל פטור מהתור באישור המדינה?

בשנת 1998 נחקק חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובשנת 2013 פורסמו תקנות נגישות השירות הכוללות גם תקנה ראויה המכונה "פטור מתור". מטרת התאמה זו, לאפשר לאנשים עם מגבלה מ-50% ויותר, ולילדים עם מוגבלות, לא להמתין בתור למוסדות ושירותים שונים . כיום מדובר באוכלוסייה הכוללת 160,000 איש ואישה. עד כאן נשמע טוב, אלא שמתברר שהוועדה שישבה על המדוכה לפני כעשור, יחד עם ארגונים שונים ומוסדות המדינה, סברו שההתאמה רלוונטית רק לאנשים עם מוגבלות נסתרת. וכך, המדינה השאירה בצד וביודעין, ילדים ובוגרים עם מוגבלויות פיזיות קשות ולא הכילה גם עליהם את התקנה. החרגה מכוונת זו, המקפחת ציבור של נכים קשים, התבצעה מתוך הנחה שגויה, לפיה אנשים חומלים יפנו בהתנדבות את התור לילדים עם פרוטזות וכסאות גלגלים, ובו בזמן, כך לשיטתם, ילדים ובוגרים עם מוגבלויות אחרות, יקבלו את הפטור בדרכים חוקיות ובפרוצדורה מוסדרת. כך ע"פ תפיסה זו, ציבור עם מוגבלויות מסוימות כגון אוטיזם ומוגבלות שיכלית ונפשית זוכים לתעודה המיוחלת ואילו ילדים ובוגרים עם ניווני שרירים או שיתוק מוחין, הנעזרים בסדים, פרוטזות וכסאות גלגלים, נדרשים לעמוד בתורים ארוכים תוך הפלייתם דווקא מצד המדינה שהעדיפה לעשות "חצי צדק".

לאחר מאות תלונות של הורים לילדים עם מוגבלות פיזית מוטורית, פועלת עמותת איל"ן בשנים האחרונות יחד עם ארגונים נוספים, כדי להסדיר עוולה זו מבחינה חוקית ומוסרית תוך פגיעה בנכים הקשים ומשפחותיהם. מתקיים כאן לא רק חוסר שיוויון אלא גם פגיעה ישירה בילדים ובבוגרים המבקשים להשתלב במרחב הציבורי. מאז תיקון התקנה והכלתה, הורע היחס לאותם ילדים ובוגרים שהפכו באופן אבסורדי לשקופים ללא התעודה המסדירה את זכותם וכתוצאה הם נשארים בסוף התור. כל זאת, באופן אבסורדי, דווקא בחסות חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שאמור היה להיטיב עם ציבור זה.

לאחר שנים של דיונים, מסמכים ו"שולחנות עגולים", לאחר ששר המשפטים ע"פ המלצת נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הקודם ואיתו שר האוצר, השתכנעו בצדקת טענותיהם של אנשים עם מגבלה פיזית וחתמו על תיקון התקנה, החליטה וועדת הרווחה בכנסת לפתוח שוב בתהליך ציבורי של "שולחנות עגולים" ובימים אלו מתכוונת להביא החלטה חדשה להצבעה בכנסת. כעת תבחן ההחלטה שנית ע"י חברי כנסת אחרים ותאותגר בבגץ בהתאם.

הטעות עליה חתומה ועדת הרווחה של הכנסת משנת 2013 בהחרגת ילדים ובוגרים עם מגבלה פיזית מתקנת "פטור מתור" היא קצה הקרחון לתופעה רחבה יותר של תקנות וחוקים סקטוריאליים הרואים רק חלק מהציבור. העמדה המתגוננת של חלק מחברי הכנסת המבקשים לעשות "חצי צדק" גרמה כבר לפגיעה בציבור הנכים הקשים, דווקא לאחר חתימת האמנה הבינ"ל בנושא אנשים עם מוגבלות ותחת חוק שיוויון זכויות. זו גם שעת מבחן לנציבות במשרד המשפטים האמורה להיות שומר הסף מול עוולות כגון אלו. כל שנותר לחברי וועדת הרווחה של הכנסת הנוכחית הוא להפגין כעת מנהיגות ושכל ישר ולתקן את העיוות המוסרי שעשו חבריהם לפני כ-10 שנים ולעשות את הצעד המתבקש גם למען נכים עם מגבלה פיזית מוטורית.

הכותב הוא מנכ"ל עמותת איל"ן